דילוג לתוכן הראשי

מלון בוטיק ערבסק. תרבותי, היסטורי, ובסטייל.



"אני אפגוש אותך בנמל", אמר לי מיכה בשיחתנו הטלפונית.
"אין בעיה", עניתי, כשכל מה שאני רוצה זה רק להגיע. 
השעה הייתה מאוחרת. למלון הבוטיק "ערבסק" בעכו הייתי אמורה להגיע בשעות אחה"צ המוקדמות.
מגוון אירועים לא צפויים עיכבו אותי בכמה שעות, ולמלון הגעתי ללא מזוודה (שנשכחה בבית), ללא בגדים, ללא איפור - ובעצם, בלי כלום. עצרתי בסופר פארם, קניתי מברשת שיניים ומשחת שיניים, וקיוויתי שאצליח לשרוד.
היו רגעים שרציתי לחזור מהצפון הביתה, ולוותר על הלילה במלון. מצד שני, העייפות כבר איימה להרדים אותי על ההגה, אז החלטתי להישאר.
כשפגשתי את מיכה, שהתעקש לבוא ללוות אותנו, כי מאוחר, ואולי לא נמצא את המיקום המדויק, עוד הייתי במצב רוח מדוכדך.
הלכתי אחרי מיכה בסמטאות של העיר העתיקה, ורק רציתי לנחות על המיטה.
ואז נכנסתי בדלת, למלון שעשה לי קסמים בלב.

מלון הבוטיק "ערבסק" נמצא בסמטה ציורית ומיוחדת, אחת מסימטאות העיר העתיקה של עכו. 
קצת יותר מ-100 מטר מפרידים בין המלון, שנמצא ליד בית הכנסת הרמח"ל, לבין הנמל, אותה נקודה שבה אסף אותנו מיכה. 
איך שנכנסתי למבנה, נשמתי נעתקה. 
העייפות ומצב הרוח התחלפו בקריאות התפעלות מהמבנה העותומני היפיפה, מבנה בן כ-300 שנה, ששופץ והפך למלון בוטיק משגע. 
שלושה חדרי אירוח יש במלון, כשאנחנו קיבלנו את הסוויטה הענקית, שככל שקודם רציתי להיכנס אליה ולנחות על המיטה, למחרת כבר לא רציתי לצאת ממנה. 
התחושה הייתה כאילו נחתנו בחו"ל. חו"ל, עם הרבה מהכל. מזרח תיכון שכולו שלום ואהבה, עם סטייל אירופאי, ולבביות ישראלית.
ישבנו בסלון הבית, על הבר, שתינו קפה הפוך, תוך שמיכה, המארח הבאמת יוצא דופן, מספר לנו על ההיסטוריה של הבית.
הבית שימש במשך שנים כמפעל משפחתי לייצור סיד, ונרכש מהמשפחה על ידי אוון פלנברג (אביו של מיכה), סופר ופרופסור לכתיבה יוצרת. עם ייחוס משפחתי שכזה, ברור שהמקום ישמש גם כבית לתרבות חובקת דתות, שפות ותרבויות.
לא יכולתי שלא להתלהב ממדף הספרים העמוס.
כמובן שבגלל מיקומו ואופיו של המקום, וריבוי התיירים שמגיעים אליו, ישנם ספרים בשפות שונות.
הבית המיוחד שופץ מהמסד עד הטפחות תוך הקפדה מדוקדקת על חוקי השימור. 
תוך כדי העבודות נחשפו קירות האבן המקוריים, הקשתות והציורים. 
החדר שלנו שכן בחצר שיוצאת מהסלון המפואר.
בחצר יש ספסלים, שולחנות, כסאות, ושוקת מים. ואווירה. המון אווירה.  
עיצוב החדרים מקסים ממש. כל אבן, כל פינה, כל מדף - נראה כי הושקעה בהם חשיבה על כל פרט.
בכל החדרים תקרות גבוהות מקומרות מהן משתלשלות מנורות שנדלייר, מרצפות מיוחדות, ורהיטים עתיקים, שחלקם הובאו בשלמותם מאחוזה בטרנסליבניה.
רגע לפני שנכנסתי למיטה המפנקת, לקחתי לי ספר למיטה. 
ברור שלא הצלחתי לקרוא אפילו עמוד ממנו, ונרדמתי די מהר. 
למחרת בבוקר התעוררתי בנחת. נכנסתי למקלחת היפיפיה והמיוחדת, ולא הפסקתי להסתכל מסביבי. 
האריחים, הציורים, הצבעים - שבו אותי. 

באולם המבוא (או "הסלון") ישבנו לאכול את ארוחת הבוקר. שני זוגות ישבו איתנו בשולחן. 
זוג אחד מרוסיה, וזוג נוסף מקנדה. האווירה סביב שולחן האוכל הייתה נהדרת. שוחחנו כולם עם כולם, והשולחן התמלא בארוחה עשירה שהוכנה ע"י מיכה, המארח. 
כלי האוכל והטאג'ין יובאו ממרוקו, והוסיפו לאווירה הצבעונית והשמחה שבשולחן. 

בסלון הבית גם מתקיימים ערבי תרבות, סדנאות כתיבה, סדנאות בישול, לימוד ערבית, הרצאות, ערבי מוזיקה ואוכל.
אפשר גם להשכיר את המקום לאירועים פרטיים ואינטימיים.
מיקומו של ערבסק בלב סמטאות העיר העתיקה, בין בתיהם של התושבים, איפשר לנו לחוות את עכו במיטבה. 
חווית האירוח אותנטית, ומאפשרות להנות מכל מה שמציעה העיר העתיקה בעכו, כולל הכרות קרובה עם המקומיים. 
הקרבה לנמל הדייגים העתיק ולבית הכנסת הרמח"ל גם הם מוסיפים ליופי ולעניין שהמקום מעניק. 
מה עוד בסביבה? השוק, ממלכת האבירים, מנהרת הטמפלרים, מסגד אל ג'זאר, המצודה ההוספיטלרית, החמאם הטורקי ועוד.
ועוד לא דיברתי על מיכה. 
בחור צעיר ונעים הליכות, מארח למופת, וכידוע לכולנו - המארח לא פחות חשוב. 
אני לא יכולה שלא להמליץ על החוויה. היא שונה, היא מיוחדת, והיא בינלאומית.
אם רוצים להרגיש חו"ל בעכו - זה בדיוק המקום. 
לחילופין - גם אם רוצים להרגיש את ישראל בעכו - זה בדיוק המקום. 
כי דו קיום - זה בדיוק שם. 
במרכז העיר העתיקה, בין בתי תושבים ערבים לבית כנסת יהודי, בין תיירים מרוסה, מקנדה ומכל העולם, ולרגע הרגשתי שערבסק הוא מרכז השלום העולמי, והיה לי נעים. 
מוזמנים לחוויה התרבותית, ולחופשה המושלמת בעיר הכ"כ מיוחדת הזו, עכו.
כי בינינו? חופשה בעכו מעניינת פי מיליון מחופשה באילת :)


מלון בוטיק "ערבסק"
אלחריזי 11/270, עכו, ישראל
054-767-3274

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.