דלג לתוכן הראשי

מסיבת 77 לעובדי מסעדת פינגווין לדורותיהם! אם אתם מנהריה - זה בשבילכם. אם עבדתם במסעדת פינגווין - בואו!



מעט מאד "מוסדות אוכל" יש בארץ הקטנה שלנו. 
מסעדות ששורדות 10 שנים נחשבות למצליחות, 25 שנים זה מאד מרשים, ומסעדות ששורדות 50 שנה בהחלט ראויות להיקרא "מוסד קולינרי".
ומה תגידו על מסעדה שמחזיקה 77 שנים? כן, 77 שנים!!!
זה כבר לא מוסד, זה כבר הרבה מעבר. 

כזו בדיוק היא מסעדת פינגווין, מוסד נהרייתי מוכר, ברחובה הראשי של העיר, רח' הגעתון.
77 שנים, והמקום עובד (חזק), ומנוהל ע"י הדורות הצעירים של המשפחה הותיקה שייסדה אותו, משפחת אופנהיימר. 
לרגל חגיגות ה-77, פינגווין הכריזה על אירוע עובדים שיקרא "פינגווין לדורותיו", ובו יקחו חלק עובדים מכל שנות פעילות המסעדה. המטרה: לאגד ולחבר בין כל העובדים למסיבה אחת גדולה, כראוי למסעדה בת 77.
המסיבה תערך בספטמבר, ואם הייתם חלק ממסעדת פינגווין - פשוט תתקשרו, ותזמינו מקום למסיבה הכי שווה בגליל המערבי.
כפרומו, הוזמנתי לערב עם השף אוהד לוי, בן העיר נהריה.
אוהד הגיע לסגור מעגל: הוא חזר למסעדת פינגווין, זו שבה החל את דרכו לראשונה במטבח, לטובת ערב שף איטלקי. 
"פינגווין זו מסעדה עם מורשת. עסק משפחתי שבו הילדים מתרוצצים בין הרגליים, אני חולם על דבר כזה.  השארתי בנהריה את כל הילדות והחברים שלי, זו תהיה ההזדמנות לבשל להם באהבה", סיפר לוי, רגע לפני שהערב התחיל.
את דרכו בפינגווין התחיל אוהד כעוזר טבח, והיום נחשב לשף מבטיח. במהלך דרכו כשף הוא עבד תחת השפים יונתן רושפלד ומאיר אדוני.
לוי מתגורר כיום ברחובות ועוסק ביעוץ קולינרי למסעדות, ביניהם מסעדת VIVINO  בחיפה.
הוא גם פתח את מסעדת 'אל נור', מסעדה ערבית מודרנית בלב רחוב קינג ג'ורג בתל אביב.  
ב-12 השנים האחרונות הוא רשם שיאים גדולים בקריירה שלו. הוא התקבל לעבודה במסעדת כתית המיתולוגית של השף מאיר אדוני. לאחר מכן עבד במסעדת הרברט סמואל של השף יונתן רושפלד. 
עד לפני שנה גם כיהן כשף של מסעדת אוטריו במלון אלמא המפואר בזכרון יעקב.
לפני כחודשיים הציע לו הדור הרביעי לניהול מסעדת פינגווין, אמיר אופנהימר, לקיים ערב שף איטלקי, לוי לא חשב פעמיים. עבורו זו תהיה הגשמת חלום.
אז מה בישל לנו השף אוהד לוי בערב האיטלקי בפינגווין? 
סלט פרגית קונפי בגריל פחמים וירקות מהאש
 קרפצ'יו קלאסי

פילה לברק על ריזוטו אפונה
הארטישוקים נפתחו, הבירה זרמה

קצת היסטוריה:
מסעדת פינגווין קיימת כבר 77 שנים.
משפחת אופנהיימר, משפחה ציונית שעלתה מגרמניה, בחרה מתוך אידיאל את הגליל המערבי כמקום מושבה.
באותה תקופה לא היו מסעדות בגליל המערבי, זו הייתה ראשית ההתיישבות באזור.
במהרה הבינו המייסדים שמסעדת פינגווין עונה על הרבה צרכים של אזור הגליל המערבי כולו, לא רק של המושבה נהריה. הוגו אופנהיימר ביחד עם בנו ארנסט הקימו את המסעדה בשנת 1940 לאחר שעלו מגרמניה באמצע שנות ה-30. 
את המסעדה נכון להיום מנהל אמיר אופנהיימר, שהוא נינו של מייסד מסעדת פינגוין הוגו.
ניהול מסעדה בידי הדור הרביעי, הוא יוצא דופן בנוף המסעדות הישראלי.
מאז שנוסדה הייתה פינגוין למרכז חברתי בנהריה ובגליל המערבי כולו. בשנות ה-40 וה-50 הייתה המסעדה בנהריה בית שני לכל הוותיקים והעולים החדשים. 
במלחמת הקוממיות, כשנהריה הייתה נצורה, היה העיתון היחידי בעיר תלוי על קירות המסעדה, וכך יכלו התושבים לעקוב אחר המצב בארץ. כשלוחמי ההגנה ותושבי העיר הורידו את המעפילים אל החוף היו הנערות המקומיות מבלות עם האנגלים במסעדת פינגווין וכך הם לא שמו לב שפיזרו את המעפילים בבתי התושבים בכל רחבי הגליל המערבי. 
גם השיירות ליחיעם הנצורה יצאו ממסעדת פינגוין. בשנות ה-60 הייתה נהריה אחד מאתרי הנופש המבוקשים במדינה, זוגות צעירים הגיעו לבלות את ירח הדבש בבתי המלון שבעיר. 
אנקדוטה קטנה: גם אני, כשהייתי ילדה קטנה, אזור הבילוי המועדף על הוריי היה "שבי ציון", סמוך לנהריה. בכל שנה היינו מבלים בבית ההארחה ששם.
בתחילת הדרך בישלו במסעדת פינגוין העולות החדשות שחיפשו פרנסה. הן היו ממוצא "יקי".
בשנות החמישים והשישים הטבחיות היו עולות חדשות: רומניות, הונגריות ומרוקאיות, וכולן למדו לבשל את המאכלים הביתיים של פינגוין: שניצל, מרק גולש, קורדון בלו, פירה, סלט כרוב ופסטות, כשבגינה כולם רקדו לצלילי התזמורת וצפו במיטב אומני התקופה.
בשנת 1972 חזר אילן אופנהיימר, בנו של ארנסט (הדור השלישי) מגרמניה ולאחר שיפוץ המבנה והתאמתו לרוח התקופה, החל לנהל את בית הקפה המיתולוגי פינגוין שבשדרות הגעתון בנהריה. בתחילת שנות ה-90, הוחלט שוב שחייבים לעשות שינויים ולאחר שיפוץ, הפכה מסעדת פינגוין למרכז מקורה וממוזג. 
המרפסת במסעדת פינגוין, ממוקמת בחזית המסעדה.
היא צופה על נחל הגעתון שזורם במרכז שדרות הגעתון ואפשר לראות את כל התנועה ברחובה המרכזי של העיר.
הזכרתי קודם את אילן, אז עכשיו הגיע הזמן להכיר אותו.
אילן אופנהיימר - והסיפור מאחורי "קפה אילן"
קפה אילן
בשנת 1972 חזר אילן אופנהיימר מגרמניה והחל לנהל את בית הקפה המיתולוגי פינגוין, 
שבבעלות המשפחה בשדרות הגעתון בנהריה.
אופנהיימר הצעיר התרגל לשתות קפה טוב בתקופת שהותו בגרמניה. 
מהמלצר בפינגוין הוא ביקש קפה כמו שהוא אוהב - אספרסו חזק עם קצת חלב וקצף.
ספלי הנעמן שיוצרו באותם הימים, הספלים עם האוזן, לא התאימו לאופנהיימר, 
כי האצבע לא נכנסה לאוזן של הכוס. לאופנהיימר היה פתרון מהיר.
הוא ביקש להביא לו את הקפה בכוס זכוכית הכי פשוטה.
מאז אותו יום, הקפידו המלצרים להזמין לאילן קפה כמו שהוא אוהב, ולאט-לאט, 
הקפה בעל המראה והטעם המיוחד הפך לאהבת הכלל "תביא לי קפה כמו לאילן".
אני פשוט אמרתי למלצר: "קפה אילן, בבקשה".

שדרות הגעתון 31, נהריה 
04-9920027

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

פשטידת התרד ההורסת שלי. לא רק לפופאי מגיע! (-:

תרד. אחד מהירוקים הבריאים. נו, בטח כולכם זוכרים את "פופאי" (-: קיבלתי להתנסות חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל". באופן כללי, אני מאד אוהבת את כל הירקות השטופים, הטריים, הקצוצים. תענוג אמיתי. סלטים, פשטידות, מטבלים- הכל מוכן בשניות, בזכותם (-: שקלתי מה לעשות איתם. מצד אחד, ממש בא לי שקשוקת תרד עם שמנת. מצד שני, אני אוהבת פשטידות, וגם פשטידת תרד נראתה לי פתרון זריז ונפלא לארוחת ערב קלילה של מוצ"ש. החלטתי להכין פשטידה, ובשבילכם, גם צילמתי אותה, שלב אחרי שלב, כי כשהכל מגיע היום טרי, שטוף ומוכן לאכילה, חצי מהעבודה המעייפת יורדת, וההכנה הופכת לכיף של ממש (-:



לוקחים חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל",
וחולטים אותם כחצי דקה במים רותחים.

מעבירים את העלים לקערה עם מים קרים.

שמים בקערה ארבע ביצים:

מוסיפים קופסא שמנת חמוצה 15%, ושתי שיני שום:


מוסיפים ארבע כפות קמח תופח, וארבע כפות מיונז. כן, מיונז (-: סוחטים היטב את עלי התרד, ומוסיפים גם אותם לקערה. מוסיפים כף של בזיליקום טרי חתוך גס:



מתבלים במלח ופלפל, מוסיפים חצי כוס מים, ומערבבים:




משמנים תבנית אפיה, מפ…

מתכון לקינוחי גבינה-אוראו אישיים. קינוח שבועות הורס לעצלני מטבח :)

בפוסט הקודם הכנתי עוגת אוראו-גבינה עם בוטנים מסוכרים.
העוגה היא לאלו שאוהבים להשקיע.
מאותה תערובת של המלית הכנתי קינוחים אישיים בכוסות,
סוג של קיצור דרך לאלו שלא אוהבים לעבוד קשה מדי :)

המתכון מתאים מאד לשבועות, והוא קל להכנה.
הוא מרשים, וטעים.


קינוחי אוראו-גבינה אישיים

קינוח גבינה ולוטוס בכוסות אישיות. מתכון מהיר הכנה והורס במיוחד!

מתכון לקינוח לוטוס
החומרים ל-3 כוסות של 200 מ"ל *אפשר להכין בכוסות קטנות יותר



מצרכים:
12 עוגיות לוטוס מרוסקות גס
1 שמנת מתוקה 38%
1 כוס חלב (200 מ"ל)
1 חב' אינסטנט פודינג וניל
2 כפות גבינה 5%
ממרח לוטוס עם פירורי לוטוס בפנים-מוצר חדש ומטריף
(כף גדושה לתערובת הקרם, כף נוספת לזילוף בין השכבות)
שוקולד מריר מגורד לעיטור

אופן הכנה:
לקערת מיקסר שופכים אינסטנט פודינג וניל, חלב, שמנת, ומתחילים להקציף במהירות גבוהה. 
לערבב את הגבינה עם ממרח הלוטוס עד לאיחוד מלא.
כשהקרם מתייצב לקפל אותו לתערובת הגבינה-לוטוס.
להכניס לכמה דקות למקרר.

הרכבת המנה:
לוקחים שקית זילוף
(אני משתמשת בחד פעמית, הכי נוח ללכלך ולזרוק ישר לפח).
גוזרים בשקיות הזילוף פתח של 1 ס"מ.
מזלפים שכבה של קרם לתוך כוסות שקופות ויפות.
מעליה מפזרים שכבה של פירורי לוטוס,
ומעליה  מזלפים עוד שכבה של קרם.
מכניסים כף לוטוס למיקרו וממיסים למצב נוזלי.
(ברגע שנמס לעצור, להימנע מחימום יתר!)
מעל שכבת הקרם השנייה שופכים  מעט מנוזל הלוטוס,
ועליו מפזרים שוב עוגיות מגורדות.
מסיימים עם שכבת קרם נוספת.
מכניסים למקרר עטוף בניילון נצמד לכ-3 שעות.
לפני ההגשה מגרדים …

עוגת אוראו עם גבינה ובוטנים מסוכרים. יש דברים ששווה לחיות עבורם :)

מי שכבר טעם קינוחי אוראו, יודע שאין על השילוב של אוראו+גבינה.
שבועות הגיע, החלטתי להכין עוגת גבינה-אוראו, רק שהפעם הוספתי לה טוויסט נהדר: בוטנים מסוכרים.
אוי, שזה טעים!

אז מה יש בעוגה הכ"כ טעימה הזו?