דלג לתוכן הראשי

מסעדת מדיטה, מסעדת שף ירושלמית כשרה. האם עמדה בציפיות?




במסעדת מדיטה ביקרתי בעבר.
זכרתי אותה כמסעדה נהדרת, עם מנות מושקעות וטעימות, וסימון של "למסעדה הזו אחזור מתישהו".
בביקורי האחרון בירושלים, חזרתי.
קיוויתי שהחוויה תישאר דומה, ושלא אצטרך לחזור עם "הצליח להם פעם אחת".
ולא, אני לא כותבת את זה סתם. כבר קרה שהגעתי למסעדה שנהנתי בה בפעם הראשונה, ובפעם השנייה איכזבה.
אז איך הייתה החוויה השניה במדיטה?

רמז: אני אחזור אליה שוב :)
מדיטה היא מסעדת שף כשרה, כשעניין הכשרות לא פוגע במאום מיכולותיה לייצר חוויה קולינרית ראויה מאד.
מסעדת מדיטה של השף מוטי אוחנה ומשה כהן, שבבעלותם מסעדת השף 'החצר', מציינת שנה שלישית מאז שנפתחה במתחם בית הנציב בירושלים. המסעדה נחשבת לאחת מהמסעדות הכשרות הטובות בבירה, ומנסיוני, היא אכן כזו.
מדיטה מגישה לסועדים מטבח שבסיסו מזרח תיכון חדש, תוך הישענות על מנות ירושלמיות קלאסיות, לצד חידושים מהמטבח המודרני. השילוש הקדוש הזה יוצר מנעד רחב של טעמים, מרקמים, ויופי.

לפתיח הוגשה פוקאצ'ה חמה מהטאבון ומטבלים (38 ש"ח)
הסלטים כולם מאד מאד טריים, מאד טעימים, מתובלים "פיין", וחוסלו כהרף עין.


סלט עלים עם פירות העונה, בצל סגול ושקדים קלויים (52 ש"ח)


פלטת דגים הוגשה לשולחן: מנה של ברבוניות מטוגנות ואריסה, בס אסיאתי, ודניס בטאבון עם טחינה גולמית ואגוזי מקדמיה.
אני פחות אוהבת דג ים קטנים מטוגנים, אף פעם לא הצלחתי להנות מהמנות האלו, אני מעדיפה דגים גדולים עם "בשר", ולא אוסף של עצמות, ראשים וזנבות. אני גם פחות מתחברת לאריסה (יצאה ממני הפולניה), ולכן את מנת הברבוניות לא טעמתי.
טעמו של הבס היה מעט דומיננטי (נו, אסיאתי וזה), אבל הקרם העדין שהונח תחתיו איזן אותו בצורה מושלמת.
הדניס היה נהדר, והשילוב של דג בתנור עם טחינה תמיד עובד לי מושלם. אגוזי המקדמיה כמובן הוסיפו מרקם נוסף, פציח ומוצלח.




לחמניות באן עם חריימה וטחינה, מנה נפלאה עם טעמים מודגשים מחד, אך נעימים בפה מאידך.
הבאן, שמגיע מהמטבח האסיאתי, כשלתוכו נכנסת מנה כל כך ישראלית-מזרחית-ירושלמית, מראה ששילוב בין מטבחים שונים, שלכאורה אינם קשורים זה לזה, יכול לייצר מנות מעולות.
בכלל, באן זה החיים.
תכניסו מה שבא לכם לתוך באן, ואני מאושרת. באמת. אוהבת את המאודות הטעימות האלו, שהרכות שלהן מעמיקה את ההנאה מהמילוי שבתוכן.


פלטה מעניינת עם שלוש מנות נהדרות הוגשה לשולחן.
פסטייה בקר עם פיצוחים, קרפצ'יו פילה בקר עם אגוזי מקדמיה ורוקט, וטורטליני סיסקה כמהין ואספרגוס.
שלושת המנות היו מאד מוצלחות, יכולתי להתענג על מגש כזה בכל יום ובכל רגע.


הפסטייה היא מנה כיפית.
אין לי הגדרה אחרת.
מה יכול להיות רע בבצק עלים עם בשר בתיבול הנכון? כלום. רק טוב.


אהבתי את הרעיון של גלגול הקרפצ'יו סביב הרוקט, יש בזה משהו כיפי, הביס הופך להיות מעניין בשילוב שבין הירק+בשר+אגוזים. מרקמים שונים, צבעים שונים, וטעם משובח.
הרעיון של הגשת קרפצ'יו כרול - יש בו משהו מלבב.


למרות שחיפשתי את ה"נו, מה לא יהיה לי טעים", זה לא קרה. הכל במדיטה היה טעים.
גם שלוש העיקריות, כולן היו טובות וראויות.
מנת הטורטליני סיסקה, עם הבשר המושלם שבפנים, הייתה פשוט מעדן.
כשאני מסתכלת על המנה הזו, בא לי להתניע את הרכב ולעלות לירושלים.


האסאדו, אחחח, האסאדו.
התפרק באלגנטיות ובקלות מהעצם, ובשילוב גרגירי הרימון נתן חוויה נפלאה של טעמים.
ובכלל, אסאדו, כשהוא עשוי נכון, הוא מעדן.
וכן, הוא היה מעדן.
וגם צורת ההגשה, עפתי עליה. קצת מקוריות ותעוזה, והנה דרך יפיפיה להגיש על נייר.
אסאדו עגל בברביקיו ותפוזים (98 ש"ח)


גם האנטריקוט היה עשוי נהדר.
אני אוהבת את הפלטות המקסימות האלו עם הבשר, תפוח האדמה, והתוספת של המלח והפלפל.
שום דבר מיוחד, ובכל זאת, מאד מיוחד. כמה פשוט, ככה מוצלח. ירקות מדורה, הם קוראים לתוספת הירקות במדיטה.
זה מחזיר אותי לתובנה הקודמת: שום דבר מיוחד, אבל סטייק ומדורה? מושלם.
ובואו נודה: חובבת בשר כמוני לא חושבת פעמיים, וכשיש סטייק בסביבה, כמעט תמיד אזמין אותו, מבחינתי הוא יכול להיות המנה הראשונה, העיקרית, והקינוח :)


הבעיה הכי גדולה שלי היא הקינוחים במסעדות כשרות.
לא פעם, גם אם האוכל טוב, הקינוח מוריד לי את מצב הרוח, ומסיים לי את הארוחה בטעם פחות מוצלח.
במדיטה זה לא קורה.
גם הקינוח, מרנג על שקדים, קרם מנגו, פירות יער וסורבה קוקוס - מאיים להתחרות בקינוחים לא כשרים, ומקבל ציון טוב מאד במדד שלי.



לסיכום:
מסעדת מדיטה היא מאלו שלא מבטלים אותם בגלל הכשרות, אלא נהנים מהן למרות המגבלות, שאינן באות לידי ביטוי בשום חלק מהארוחה ובשום מנה.
אוכלי הכשרות, ובירושלים יש רבים כאלו, יכולים להיות מרוצים שיש להם אופציה כשרה משובחת, ואלו שאינם אוכלים כשר, יכולים גם הם להנות מאותה אופציה בדיוק: משובחת.
השף במסעדה הוא קובו סבג, שמתפעל את המטבח בכשרון רב, ביד יצירתית וטובה, ובהרבה חשק לעשות לאנשים טעים, נעים, ושמח.
ועכשיו תשאלו: תהיה פעם שלישית?
תשובה פשוטה: ברור שכן.


מסעדת "מדיטה"
בית הנציב, דרך חברון 101 א' ירושלים
כשר – רבנות ירושלים
חדר פרטי לאירועים עד 110 איש
טל' 02-5664466

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

פשטידת התרד ההורסת שלי. לא רק לפופאי מגיע! (-:

תרד. אחד מהירוקים הבריאים. נו, בטח כולכם זוכרים את "פופאי" (-: קיבלתי להתנסות חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל". באופן כללי, אני מאד אוהבת את כל הירקות השטופים, הטריים, הקצוצים. תענוג אמיתי. סלטים, פשטידות, מטבלים- הכל מוכן בשניות, בזכותם (-: שקלתי מה לעשות איתם. מצד אחד, ממש בא לי שקשוקת תרד עם שמנת. מצד שני, אני אוהבת פשטידות, וגם פשטידת תרד נראתה לי פתרון זריז ונפלא לארוחת ערב קלילה של מוצ"ש. החלטתי להכין פשטידה, ובשבילכם, גם צילמתי אותה, שלב אחרי שלב, כי כשהכל מגיע היום טרי, שטוף ומוכן לאכילה, חצי מהעבודה המעייפת יורדת, וההכנה הופכת לכיף של ממש (-:



לוקחים חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל",
וחולטים אותם כחצי דקה במים רותחים.

מעבירים את העלים לקערה עם מים קרים.

שמים בקערה ארבע ביצים:

מוסיפים קופסא שמנת חמוצה 15%, ושתי שיני שום:


מוסיפים ארבע כפות קמח תופח, וארבע כפות מיונז. כן, מיונז (-: סוחטים היטב את עלי התרד, ומוסיפים גם אותם לקערה. מוסיפים כף של בזיליקום טרי חתוך גס:



מתבלים במלח ופלפל, מוסיפים חצי כוס מים, ומערבבים:




משמנים תבנית אפיה, מפ…

מתכון לקינוחי גבינה-אוראו אישיים. קינוח שבועות הורס לעצלני מטבח :)

בפוסט הקודם הכנתי עוגת אוראו-גבינה עם בוטנים מסוכרים.
העוגה היא לאלו שאוהבים להשקיע.
מאותה תערובת של המלית הכנתי קינוחים אישיים בכוסות,
סוג של קיצור דרך לאלו שלא אוהבים לעבוד קשה מדי :)

המתכון מתאים מאד לשבועות, והוא קל להכנה.
הוא מרשים, וטעים.


קינוחי אוראו-גבינה אישיים

קינוח גבינה ולוטוס בכוסות אישיות. מתכון מהיר הכנה והורס במיוחד!

מתכון לקינוח לוטוס
החומרים ל-3 כוסות של 200 מ"ל *אפשר להכין בכוסות קטנות יותר



מצרכים:
12 עוגיות לוטוס מרוסקות גס
1 שמנת מתוקה 38%
1 כוס חלב (200 מ"ל)
1 חב' אינסטנט פודינג וניל
2 כפות גבינה 5%
ממרח לוטוס עם פירורי לוטוס בפנים-מוצר חדש ומטריף
(כף גדושה לתערובת הקרם, כף נוספת לזילוף בין השכבות)
שוקולד מריר מגורד לעיטור

אופן הכנה:
לקערת מיקסר שופכים אינסטנט פודינג וניל, חלב, שמנת, ומתחילים להקציף במהירות גבוהה. 
לערבב את הגבינה עם ממרח הלוטוס עד לאיחוד מלא.
כשהקרם מתייצב לקפל אותו לתערובת הגבינה-לוטוס.
להכניס לכמה דקות למקרר.

הרכבת המנה:
לוקחים שקית זילוף
(אני משתמשת בחד פעמית, הכי נוח ללכלך ולזרוק ישר לפח).
גוזרים בשקיות הזילוף פתח של 1 ס"מ.
מזלפים שכבה של קרם לתוך כוסות שקופות ויפות.
מעליה מפזרים שכבה של פירורי לוטוס,
ומעליה  מזלפים עוד שכבה של קרם.
מכניסים כף לוטוס למיקרו וממיסים למצב נוזלי.
(ברגע שנמס לעצור, להימנע מחימום יתר!)
מעל שכבת הקרם השנייה שופכים  מעט מנוזל הלוטוס,
ועליו מפזרים שוב עוגיות מגורדות.
מסיימים עם שכבת קרם נוספת.
מכניסים למקרר עטוף בניילון נצמד לכ-3 שעות.
לפני ההגשה מגרדים …

עוגת אוראו עם גבינה ובוטנים מסוכרים. יש דברים ששווה לחיות עבורם :)

מי שכבר טעם קינוחי אוראו, יודע שאין על השילוב של אוראו+גבינה.
שבועות הגיע, החלטתי להכין עוגת גבינה-אוראו, רק שהפעם הוספתי לה טוויסט נהדר: בוטנים מסוכרים.
אוי, שזה טעים!

אז מה יש בעוגה הכ"כ טעימה הזו?