דילוג לתוכן הראשי

Poupée, הבובה הכי יפה בעיר מציגה תפריט קיץ שווה, ובריוש שאסור לוותר עליו.




הבובה הזו שווה שאספר לכם עליה. 
היא נפתחה בפברואר, בימים שאף אחד עוד לא האמין שאיזה וירוס ינחת עלינו וישנה את חיינו ב-2020.
מקום הבילוי המועדף עלי, המסעדות, נסגרו, ואיתן גם הרבה חלומות של הרבה אנשים.
גם אורן אסידו, זוכה משחקי השף (עונה 3), נאלץ לגנוז את החלום החדש שלו, אבל זמנית בלבד.
את ימי "סגר הקורונה" בילה אסידו במחשבות על תפריט הקיץ החדש, כשהסגר הכפוי יצר הרבה זמן פנוי לעבודה על תפריט חדש ומשגע. 
Poupée, בובה בעברית, היא מסעדה מרתקת.
מצד אחד, היא לגמרי מסעדה עם פיין דיינינג, מהצד השני, היא לגמרי בר יפיפה שמותאם לבלייני הלילה.
פופה היא מה שנקרה היום "רסטו-קלאב". עד 23.30 היא מסעדת שף, וכשנגמרת סצינת ה"בואו נאכל טוב", נפתחת סצינת הבילוי הקלאברית התל אביבית, עם מוזיקה בווליום הראוי לבליינים,  במקום הכי תל אביבי שיש: יהודה הלוי פינת אלנבי.
רגע לפני האוכל, אני רוצה לדבר על העיצוב.
החלל עוצב בהשראת האמנות האבסטרקטית, ומכל פינה, הוא מעניין ומרגש.
וואו. 
בובה של עיצוב.
170 מקומות ישיבה עוצבו בישיבה מעגלית, על מנת לייצר קשר עין בין הסועדים.
והשירותים, אוי השירותים. 
בדרך כלל השירותים הם מקום פונקציונלי, מעוצב יותר או פחות. "אגף" השירותים ב-PoUPeE הוא הרבה מעבר. הוא אמנות בפני עצמה. תאי השירותים עוצבו כבובות מטריושקה, שמשלימות את הקו המעגלי הנעים.
בכניסה למתחם השירותים עובדים כל החושים. אל תשכחו להקשיב.
רעשי הג'ונגל כבר יכניסו אתכם לאווירה, וישאירו אתכם נפעמים. 
אל תשכחו לבקר בהם, גם אם אין לכם שום צורך.
המטבח של פופה משלב את המטבח הים תיכוני עם המטבח הצרפתי, שמסנכרנים את השף אורן אסידו מהצד הים תיכוני עם השף יוני סעדה, שנולד בפריז והתחנך במטבח הצרפתי-מסורתי. סעדה מחזיק כיום בפריז במסעדת Miniatures. 
בובה של סינרגיה.
אורן אסידו 
שנעבור לאוכל? כי בסוף, לשם כך התכנסנו :)
תפריט הקיץ החדש של מסעדת פופה: רענן, מהוקצע, טעים.  
פתחתי את הארוחה עם קוקטייל, כי אי אפשר בלי קצת אלכוהול במקום שכזה.

עכשיו תקשיבו טוב:
אין מצב שאתם הולכים לפופה ולא מזמינים את הבריוש התימני!
אחד הדברים הכי טעימים שיש!!!
וואו. כאילו, וואו. עמוס בחמאה, כמו שבריוש צריך להיות, וטעים טעים!
מנת חובה! ידעתי שאני צריכה להשאיר מקום לאוכל האמיתי, אבל לא הצלחתי להתאפק וחיסלתי את כולו.
בריוש תימני, קרם שרי, חמאת קרמל מלוח ופלפל צפון אפריקאי. 39 ₪
מה זה הדבר האלוהי הזה?
עם הבריוש המושלם הזה, פרוסות הבשר הדקיקות התאימו בול.
ויטלו טונטו, איולי טונה, צלפים, אנשובי, פרמז'ן, בזיליקום וביצה רכה. 72 ₪
מנה נפלאה, קלאסיקה מהמטבח האיטלקי, חוסלה במהירות.
הוסף כיתוב
שופלור(כרובית בצרפתית)
כרובית, גרגרי חומוס, רימונים, סלרי, שקדים, פיתה קראנץ', עשבי תיבול ויוגורט. 56 ₪
סלט רענן של כרובית וחומוס, על מצע יוגורט, תענוג. אחת כמוני, שבשבילה כרובית זו אהבה, לא תוותר על הסלט הזה גם בביקור הבא.
סשימי דג נא, בצל סגול כבוש, צנוניות, דובדבנים, נקטרינות, לאבנה ופיסטוקים. 67 ₪
מושלם. טריות הדג עטפה אותי בביסים של עונג, וכל השילוב של המרקמים בהחלט עשה לי מאד נעים בפה. 
ריזוטו חאמוד, בצל, סלרי, עשבי תיבול, פרמז'ן ואגוזים. 89 ₪
ריזוטו זו מנה שאי מאד אוהבת. כשהעשיה שלו מדויקת, הוא נפלא.
החכמה של ריזוטו הוא עדינות, והריזוטו חאמוד היה כזה בדיוק. עדין ומתחכם.
דג ים, בוקצו'יי מעושן, רוטב הוייסין ואגוזים. 114 ₪
נו, מה יש להגיד. מנה מעולה, רוטב הורס, דג במידת עשיה נהדרת.
הוסף כיתוב
 ערימת פירות ים, חמאת עגבניות ופרנו, לאבנה וקראמבל טאסוס. 97 ₪
מנות של פירות ים בארצנו הקטנטונת תמיד מצליחות להוציא ממני "קריז". הווליו פור מאני בארץ למנות פירות ים לא מוצדק בעליל. אמנם המנה טעימה, אבל כשאני משלמת למנה 100 ש"ח אני רוצה להיות גם שבעה, ומנה כזו טעימה ככל שתהיה לעולם לא תשביע אותי. אם מורידים לשרימפסים ולמולים את החלקים שלא אוכלים, יש אולי מנה של 50-70 גרם.
סתם ניחוש, לא באמת בדקתי.
בכל מקרה, טעים אבל יאללה, שיפתחו את הטיסות ליוון, שם אני זוללת פירות ים בכמויות ובמחירים מצחיקים.
ספייריבס טלה, גלייז בהרט, בטטות במלח וירוקים. 92 ₪
וואו. איזו מנה טובה, עסיסית, בשר מתפרק, ותיבול מעניין.
רק מלהסתכל עליה בא לי לאכול אותה עכשיו שוב.
בגזרת הקינוחים יש מגוון של ארבעה, חלקם מוצלחים יותר, וחלקם קצת פחות בעיניי.
המוצלח:
טארט לימונענע, מרנג ואבקת נענע. 39 ₪
הקינוח המנצח בעיניי, מאוזן ומדויק בטעמים, חמצמץ ומתוק, בקיצור: טעים.
חוצמזה שאני אוהבת מרנג שמשולב בקינוחים, אז בכלל הקינוח הזה היה לי מושלם, ולא כבד אחרי ארוחה טובה שכזו.
נמסיס שוקולד, חמאת פיסטוק, פטיסייר נס קפה, ג'לי קפה, קציפת ריוויון וליקר אלדר פלאוור. 44 ₪.
גם הקינוח הזה היה טעים. ובכלל מה יכול להיות רע בשוקולד ופיסטוק? כלום.
אני מטורפת על פיסטוק, כל קינוח עם פיסטוק מושלם בעיניי.
לעומת זאת, נגיעות הקפה היו קצת מיותרות בעיניי, וכולם יודעים שאני מטורפת על קפה, חזק מאד, ובלי סוכר :)
יותר בכיוון של "טו מאצ' בלגאן" בצלחת אחת. פטיסייר "נקי" היה עובד לי טוב יותר.
אקלייר אננס, ג'לי פסיפלורה, סלטון אננס ונענע, וגנאש שוקולד לבן, מנגו ובזיליקום.
קינוח נחמד, לא העיף אותי, מאלו שאני מכינה די בקלות גם בבית. נכון, לא כולם יודעעים להכין כזה בבית, ובכל זאת, סלטון אננס? לא שזה לא היה טעים, זה היה סבבה, אבל אפשר להיות קצת יותר יצירתיים מ"סלטון".
ולמרות, הוא היה מרענן :)
קצת דיסוננס, אבל אננס טרי זה החיים.
ברולה משמש אמרטו, משמש מקורמל, קרם משמש מעושן, קציפת קרמל ודוקואז שקדים.
קינוח מהמם ביופיו, באמת.
אבל...
פה אני חייבת לספר סיפור קצר.
ספוילר: בשר מעושן זה טעים, קוקטייל מעושן גם, קינוח מעושן זה לא.
זה היה במסעדת "לומינה". מכיוון שמאיר אדוני סגר את המסעדות שלו בארץ, אני מרשה לעצמי להזכיר את "הקינוח הכי רע שאכלתי בחיי במסעדת שף".
טרנד העישון תפס מקום חזק בארץ. אכלתי ב"לומינה".
לקינוח הוציאו לנו קינוח שוקולד מעושן. זה היה הקינוח הכי רע שאכלתי בחיי. ביס אחד, ורציתי להתפגר על המקום.
זה היה כל כך לא טעים, כל כך מתיימר, וכל כך מיותר, שהטעם של הביס שלקתי מהקינוח הרס לי את כל הארוחה הטובה.
קונדיטורים, תעשו לי טובה, תשאירו את הקינוחים "קינוחים". תנו לנו לסיים ארוחה עם משהו מתוק, לא עם משהו מעושן.
די.
גם חוויית הברולה משמש, שבלי העישון האינטנסיבי יכל היה להיות הקינוח שהכי טעים לי, נהרס בגלל טרנד.
טעמתי, והתבאסתי.
נשבעת, זה מבאס. בא לי ביס מתוק, מה כבר ביקשתי?
בקיצור: שחררו אותנו מהטרנד, תנו לנו קינוח איכותי ומעניין, לא צריך קינוח עם שם מפוצץ שבכח כולל 20 מרכיבים, וכידוע, כל המוסיף - גורע.
אם אני מסכמת את הארוחה, אז נהנתי מהאוכל בטירוף.
היו לי המון ביסים טעימים, מדויקים בתיבול ובמידת העשיה, וממש בא לי לחזור, לשבת איזה ערב על הבר, לשתות קוקטייל טוב, ולטעום עוד מידיו של אורן אסידו.
חשוב לציין שמשעה 23:30 התפריט משתנה לתפריט לילה, עם קוקטיילים חדשניים ויינות מוקפדים.
בקיצור, אסידו, יש לך בובה של מקום, בובה של אוכל, בובה של עיצוב ובובה של אווירה.
חכה לי על הבר, אני באה.
אהה, ותשמור לי בריוש. לא יכולה לחיות יותר בלעדיו.

  PoUPeE   
יהודה הלוי 46 פינת אלנבי
077-2302777 . ב-ש 19:00- לקוח אחרון


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.