תמונות מהחיים הטובים

ערב אחד התקשרה אלי חברה: "אני חייבת לצאת היום". "מה קרה?", שאלתי. "סתם, מצב רוח בקרשים, בואי נלך לשתות משהו", השיבה. האמת? באותו יום לא התאים לי לצאת, אבל חברה צריכה חברה - אז החלטנו על קל"ב. "בואי לאסיה מוניקה", אמרתי לה. אסה מוניקה היא אחת ממסעדות הבית שלי. 7 דקות מהבית, אחת מהטובות שיש לסביבה להציע, והכי קרובה לראש העין, 7 דקות נסיעה, בכניסה להוד השרון, שבכלל הופכת למרכז קולינרי לא מבוטל ואיכותי. המיקום: צמוד לקניון שרונים. השעה: 21.00 השף: דניאל זך, המוכר מימיו בכרמלה בנחלה, אחד המקומות השווים בתל אביב, עד שכרמלה נסגרה. ישבנו על הבר. הכי כיף בסיטואציות כאלו. הברמן - חומד אמיתי. בחור צעיר ומקסים שהיה חביב במיוחד, וביצע את תפקיד המארח בצורה מעוררת השתאות. התחלנו עם קוקטייל, כדי לתת זריקת מצב רוח לחברה שהייתה זקוקה לזה. הוא המליץ, אנחנו זרמנו.

ג'ירף זה כבר מוסד. מוסד אהוב, האמת. מי לא מכיר את הקיסרית החריפה? או את המאלזית? או הפיליפינית החריפה? כולנו מכירים :) מאד שמחתי כשפתחו את ג'ירף בפתח תקווה, ליד מתחם יכין סנטר. האמת, בכל פעם שלא מתחשק לי לבשל - בדיוק לשם אני לוקחת את הילדים, למתחם הזה, שבשנים האחרונות חווה פריחה קולינרית עצומה. אם פעם פתח תקווה הייתה עיר נטולת חן קולינרי, הרי שהיום, גם אם זה לא בתוך העיר, פתח תקווה כבר מעצמה קולינרית קטנה. 

כבר תקופה אומרים לי: "נו, כדאי לך, לכי לנסות, זה קרוב לבית, וטעים, ומנות גדולות". ואני? דווקא את הדברים השווים דואגת לפספס. ככה זה אצלי.  אבל לא לאורך זמן! בסוף זה קרה, ובערב חורפי וקריר אחד לקחתי את שרון חברתי, והלכנו לאכול בעיר שמסתמנת כבירת הקולינריה של אזור השרון: הוד השרון.  אכן, עיר שכולה הוד והדר קולינארי שרק הולך ומתעצם. המון מסעדות טובות נפתחו לאחרונה בסביבה, וכתושבת ראש העין, ששנים לא היה לה מה לאכול באזור, פתאום יש לי בחירה. וזה כיף.

כי בינינו, אין על האוכל התאילנדי. הוא מתובל היטב, הוא טעים בטירוף, והוא הכי מעורר חשקים שיש. התאספנו בבי"ס "בישולים" ללמוד להכין אוכל תאילנדי. למה דווקא שם? בגלל סוואלי :)

עם השף מק דאנג כבר עשיתי לכם היכרות בפוסט הקודם על עקרונות הבישול התאילנדי. אחרי שקיבלנו ב בי"ס "בישולים" הרצאה מרתקת על המרכיבים של המנות התאילנדיות המסורתיות,   הגיע הזמן להתחיל לאכול אותן (-: המנה הראשונה שלימד אותנו השף מק דאנג להכין היא מנה של בשר טלה עם תפוחי אדמה ובצלצלי פנינה, שנקראת בתאילנד  קארי מסאמן של טלה. ככה היא נראית בסיום ההכנה:

צריך לעצור רגע, ולהסתכל עליו, על הסופר-מגה-אולטרה שף התאילנדי, שף מק דאנג, שהגיע ל ביה"ס "בישולים" (כבוד!), כדי לנסות ולהתחיל להבין את החוויה שעברתי ביום ההוא, היום שבו הוזמנתי להשתתף ביום לימודים של עקרונות הבישול התאילנדי.

על הסדנה התאילנדית שעשיתי ב "בישולים" , ביה"ס הגבוה לקולינאריה, כבר סיפרתי לכם  בפוסט הקודם. סיפרתי רק חלק. כזאת אני. לפעמים אני מתחלקת, מחליקה, מחלקת.  עכשיו אני חולקת. חולקת אתכם חוויה תאילנדית. חשבתם שסדנה תאילנדית תיגמר ב מתכון לפאד תאי ? אז זהו, שממש לא. משם היא רק התחילה(-: את הסדנה התחלנו בהיכרות עם סוואלי אלדר, כמה שהיא מקסימה:

את הפאד תאי הזה שבתמונה הכנתי לבד(-: פאד תאי תאילנדי אמיתי, לפי כל הכללים. כן, אני הכנתי. יצא ממש כמו בתאילנד. מה משמעות השם? פאד-מוקפץ, תאי-תאילנד. פאד תאי היא אחת המנות המפורסמות ביותר בתאילנד.   פאד תאי הוא גם מזון מהיר טעים ביותר.  אפשר למצוא את המנה כמעט בכל מקום, בין רוכלי רחוב למשקי בית תאילנדי, לא רק בגלל קלות ההכנה, אלא גם הטעמים המשמחים של המנה הטעימה והמשביעה הזו.