תמונות מהחיים הטובים

עד לפני כשלוש שנים לא ממש אהבתי סושי. אורז קר? אני? לא. לא התחברתי לדבר העגול, האצתי, עם האורז הדביק, משהו. יום אחד, כשחגגנו יומולדת לחברה באיזו מסעדת סושי, לא היו לי הרבה ברירות, והחלטתי ללכת על סושי בטמפורה כאופציה הטובה ביותר. לפחות יהיה לי חם, חשבתי. היה חם, היה טעים. זו הייתה תחילתה של ידידות מופלאה. אני וסושי, סושי ואני. זוגיות לתפארת מדינת תל אביב :) מפעם לפעם העזתי יותר. טעמתי סושי כזה, סושי אחר, אינסייד אאוט, מאקי-טמאקי-ניגירי וכל אופציה שיש לסושי העגול החמוד והטעים הזה להציע. התאהבתי. הפכתי מכורה. פעם, כשהחבר'ה היו יצאים לסושי, הייתי מוצאת תירוצים ל"למה לא". היום, אני אומרת "ברור שכן!" ולמה אני מספרת לכם את כל הסיפור הארוך הזה? כי הוזמנתי לטעום סושי של שף יפני אמיתי, עם שם יפני אמיתי, ועם רזומה יפני אמיתי. יאמה-סאן. ואיך הגבתי? כצפוי: "ברור שכן!" :) יאמה-סאן(או בשמו המקורי יאמה אוימאודה) הוא סושי מאסטר ממסעדת Morimoto בניו יורק שנחשבת ל מקדש של הסושי מחוץ לגבולות יפן. יאמה נחשב לאחד הסושי מאסטרים החשובים בעו