תמונות מהחיים הטובים

כמו בכל שנה, גם השנה אתם מתלבטים איזו מתנה להביא, איזה יין לקנות למארחים, או לאירוח, ומה הכי כיף לקבל או לתת. כמה רעיונות מדליקים במיוחד, ואל תפספסו את התבנית המעולה. שיהיה חג מאד מאד שמח :)

לאחרונה יצא לי להשתתף בחגיגות. לא סתם חגיגות, אלא חגיגות אלכוהוליות במיוחד. החגיגות של אתר האלכוהול מס. 1 בארץ: paneco.co.il פאנקו, האתר למכירת אלכוהול שכולם כבר מכירים  (ומי שלא - ממש מפסיד, גם כסף), חגג שנה להיווסדו. חגגנו עם כל הצוות של פאנקו באירוע שמח במיוחד.

יש קטע מגניב במסעדות שמתארחות בכל פעם במקום אחר. זה מאפשר לשף לזרום, להתחדש, להתפרע, ולא להתקבע. ככה הרגשתי בביקורי במסעדת "סלבה וידה" (פירוש - מציל חיים), בבעלותו של השף יובל פכלר. ביקרתי במסעדה ביום שבה הייתה ארוחת טעימות. ארוחת טעימות זה קונספט מדליק, בהגדרה. במחיר "פיקס" אפשר להנות ממבחר גדול של מנות, ולשלב מגוון טעמים ומרקמים. המיקום: מלון בראון TLV, בחצר. המקום: אלגנטי וקיצי במיוחד. חצר נעימה, בר מדליק, ואווירה נוחה ולא מחייבת. כמו בכל פופו אפ, יש תאריך סיום: תחילת אוקטובר, ואז למקום הבא. ארוחת הטעימות התקיימה ביום שלישי.

בואו נודה: אין דבר יותר כיפי מלשבת בבית, להציץ במחשב, ולקנות בלי לצאת מהבית. נכון, יש דברים שאני לעולם לא אקנה באינטרנט. בגדים למשל. אני אוהבת למדוד, לראות איך "יושב" עלי, לבדוק את הבד, למשש, ורק אז להחליט.  גם נעליים, לא קונה בלי למדוד. מצד שני, יש מוצרים שממש כיף לי להזמין באתרי אינטרנט, כאלו שאין לי ספק לגבי ההתאמה שלהם עבורי, וכאלו שחוסכים לי את הצורך לצאת מהבית, ומייעלים לי את הזמן. תכירו שני אתרי קניות שווים במיוחד, כאלו שתמיד כיף לחזור לקנות בהם.

אני תמיד נזכרת ברגע האחרון. תמיד, ובכל דבר. גם בענייני מתנות :) לחג הקרוב יש לי כמה רעיונות ממוצרים שקיבלתי או קניתי, ושאהבתי במיוחד. מכל המארזים והחבילות ש"נחתו" אצלי, יש לי כמה המלצות שוות.

כולם כולל כולם יודעים שאני חובבת קפה. בשבילי? חזק, כמה שיותר, בלי סוכר. אספרסו או הפוך, תלוי בשעה.                 לאחרונה הוזמנתי להשתתף בסדנת קפה ואלכוהול באחד הברים היותר מוכרים בתל אביב, נורמה ג'ין.

יש לי וידוי: אני לא יודעת להשתכר! כבר עברתי כמה עשורים בחיי, אבל מעולם, מעולם- לא השתכרתי. אולי זה הפחד לאבד שליטה, וה"קונטרול פריק" שלי, אולי זה פשוט חוסר היכולת להבין את הצורך בחמרמורת, או בשמה המוכר והאהוב, "האנג אובר".

זה היה אחד מהימים האלו, ששאלתי את עצמי אם אני הולכת או לא. הוזמנתי לארוע עיתונאים שעניינו "השילוב בין אלכוהול לדגים כבושים" . נשמע לי מוזר. אהבתי לדג הלקרדה שיכנעה אותי שיש לי סיבה ללכת, ולו רק כדי לטעום מהדבר המופלא הז שנקרא "דג כבוש". נכון, לא את כולם אני אוהבת, אבל חלקם יכולים לעשות אותי מאושרת. נו, הפולנים האלו, עם הדגים המלוחים, אני חלק מהם(-: חוצמזה, אמרתי לעצמי, זה אירוע "לימודי". להחכים בתחום הקולינרי זה משהו שאני ממש אוהבת. אז הלכתי. הארוע התקיים ב שישקו . מקום נפלא לאירוע שכזה. יוסי בוזנח, מבעלי השישקו, הרעיף עלינו ים של אלכוהול, וים של ידע, גם(-:

יש לי משהו לספר לכם: אף פעם לא השתכרתי!!! רגע לפני שאני מתחילה לכתוב פוסט אלכוהולי, שתי הערות אגב: 1. הפוסט הזה אינו ממליץ על שתיית אלכוהול מעבר לגבול הסביר, ולא תומך בשתיית וודקה על בסיס יומי, אך בהחלט תומך ב"אם כבר לשתות, לשתות אלכוהול טוב". 2. הפוסט אמנם ממליץ על וודקה, אך המחברת(שהיא אני), שהגדרת המקצוע שלה היא "מורה לנהיגה ומאמנת נהיגה מתקדמת", מזכירה שאם שותים, שוטים, ואם שוטים, לא נוהגים. תשתו בכיף, אל תאבדו את הראש, ותחשבו עשר פעמים לפני שאתם מתיישבים ליד ההגה אחרי ששתיתם וודקה, או כל אלכוהול אחר. זהו, הצד הפולני הדאגן שלי יצא, ואפשר להתחיל (-: לא יודעת אם זה טוב או רע, אבל ככה אנחנו, אנשי ה"קונטרול פריק", שחייבים להיות תמיד בשליטה. אנשים כמוני מפחדים מאבדן שליטה, ובדיוק בגלל זה פיתחתי "שכרות טבעית", כדי שלא אצטרך להשתכר באמת (-: את וודקה ואן גוך המציאו בשביל אנשים כמוני. אלו שלא יודעים לשתות. ככל שהוודקה מיוצרת מחומרי גלם איכותיים יותר, כך היא גורמת לפחות "חמרמורת". רק מלראות את הבקבוקים של וודקה ואן גוך, כבר נהיה שמח בלב: