דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית אפיה

עוגיות שושני קצף

אין עוגיה יותר נוסטלגית וטעימה מהעוגיות שהאמהות שלנו היו מכינות לנו כשהיינו ילדים.  עוגיות שושני קצף , הכי קלות להכנה, והכי טעימות שיש.  אצלי בבית מאד אוהבים את העוגיות האלו, אני מכינה 3 תבניות והן מתחסלות במהירות שיא.  קיבלתי הרבה בקשות למתכון של שושני הקצף שלי, אז אני אפנק אתכם במתכון הקליל הזה, ותזכרו שמהרגע שתתחילו להכין אותן, יבקשו שתכינו שוב, ושוב, ושוב.  אבל למי אכפת? זה הכי פשוט שיכול להיות.  שנתחיל? מה צריך לבצק: 500 גרם קמח תופח 3 חלמונים קופסה קטנה שמנת חמוצה (100 גרם) חצי כוס מיץ תפוזים/חלב 180 גרם חמאה רכה מה צריך לקצף: 3 חלבונים 3/4 כוס סוכר 1 חב' אינסטנט פודינג וניל איך מכינים? בצק:  לעבד את כל החומרים במיקסר עם וו גיטרה, עד שמתחיל להיווצר גוש בצק, ואז לאחד את הבצק ידנית לכדור.  לחלק ל-3 חלקים שווים, להשטיח לצורת פיתה, לכסות בניילון נצמד, ולהכניס לרבע שעה במקרר.  *לחמם תנור ל-170 מעלות. בינתיים מכינים את הקצף: מכניסים לקערת המיקסר עם בלון הקצפה 3 חלבונים, ומתחילים להקציף על מהירות בינונית-גבוהה.  ברגע שמתחילות להיווצר בועות קצף, להוסיף בהדרגה את הסוכר, כל פעם רבע כוס

עוגת גבינה אפויה קלאסית, עם טיפים שווים לעוגה הכי טעימה!

לא תכננתי לכתוב מתכון.  העלתי פוסט יום אחרי שבועות, עם תמונה של עוגת הגבינה הקלאסית, שהכנתי יום אחרי החג.  נשארו לי מלא גבינות ומוצרי חלב, וזה בדיוק הזמן לנצל את כולם, לאט לאט.  התמונה הזו הביאה לי המון בקשות למתכון.

עוגת מלבי משגעת וחגיגית! מלבי ענק שיגרום לכם להתאהב.

מלבי.  לא יודעת איך אתם עם המאכל האדום-לבן הזה, אבל הבן שלי, עומר, מטורף עליו. פעם בכמה ימים אני מקבלת טלפון: "אמא, אני במלביה, להביא לך משהו?" האמת, גם אני אוהבת את המתוק והטעים הזה, עם ניחוחות מי הורדים או הזאהר. באופן אישי, אני אוהבת יותר מי זאהר. מי זאהר נקראים "מי פריחת הדרים", והם מופקים מניצני פרחי ההדרים.

שני מוצרים שיעשו לכם חיים קלים במטבח, סימביוזה מנצחת :)

הפוסט הזה יהיה קצר.  כמו הזמן שאני אוהבת לבלות במטבח. קצר. אני אוהבת שהכל זורם, קל, מהיר. לא תמיד. לפעמים המטבח הוא סוג של תרפיה עבורי,  ואני יכולה לבלות בו שעות, ומצד שני, המון פעמים אני מחפשת קיצורי דרך. הפעם, מצאתי. 

בישול בטכנולוגיית אינוורטר. לחיי הטכנולוגיה, ופנסוניק :) וגם: מתכון לסלט פלפלים קלויים.

את קריירת הבישול במיקרוגל שלי סיימתי מזמן. ניסיתי בעבר, וחוץ מכמה דברים בודדים שהמיקרוגל יפה להם, הרוב לא ממש עובר. אז ויתרתי. יום אחד פתחתי את המייל, וחיכתה לי הזמנה לסדנת בישול במיקרוגל ב מסעדת הבשרים הדסון . זה מה שהיה כתוב בהזמנה:

סיפור על אלפחורס, אוזני פיל, לחם ויין. ויש גם מתכון לעוגיות הכי כיפיות.

כשהייתי ילדה, הכי אהבתי את העוגיות האלו, עוגיות "אזני פיל". כן, אלו הפשוטות, מבצק העלים, עם המון סוכר שמפוזר עליהן. מבחינתי, זו נוסטלגיה מתוקה. הנוסטלגיה המתוקה הזו שלי פגשה אותי בסיור במפעל של שתי נשים מעוררות השראה- דגנית עמיחי ורונה פרדיס, שתי חברות שהחליטו לפני כ-15 שנה לפתוח בית קפה ביהוד כדי להיות קרובות יותר לבית, לממש את האימהות, ולהתחיל פרק תעסוקתי חדש בחיים, בית קפה שבטח כולכם מכירים: "לחם יין". אני זוכרת אותו קטן, בתחילתו. היינו יושבות שם לקפה ועוגה, או לסלט טוב, אני וכמה חברות. הוא היה נעים, כפרי שכזה, באמצע העיר.  לאט לאט הוא גדל, הפך למסעדה, ולצידו נפתח גם הבייקרי של לחם יין. כל פעם שהייתי יושבת ב"לחם יין", הייתי חוזרת עם עוגת גזר הביתה. מהבייקרי, ברור. שתי החברות האמיצות החליטו לכת עד צעד קדימה- ולהיכנס עם סדרת עוגיות הבוטיק של "לחם יין" לרשתות השיווק. העוגיות הן לא עוד עוגיות תעשייתיות שמיוצרות במיליונים. אלו עוגיות שמיוצרות בעבודת יד. כל עוגיה מקבלת יחס אישי. הביקור במפעל היה מרתק. בכלל, כל ההתייחסות לכל

מג'ימיקסר- קניתי לי מתנה לחג. כי אין על מג'ימיקס, ועכשיו גם עם מיקסר!

מי לא מכיר את מג'ימיקס? כולם מכירים. כשאנחנו קונים מעבד מזון, רובנו נגיד למוכר שאנחנו רוצים לברר על מג'ימיקס. כי הוא ה-מעבד מזון, ומג'ימיקס הוא כבר שם גנרי. שנים שאני רוצה להחליף את הקנווד שקיבלתי כשהתחתנתי, שזה בערך לפני המון זמן :)

שני ספרי בישול ואפיה חדשים, המתנה המושלמת(גם לעצמכם!)

על שולחני נחתו לפני החג שני ספרים שאני אוהבת במיוחד, מז'אנר המטבח. חובבת אוכל ובישול כמוני לא יכולה להימנע מלקחת את הספר בשנייה שהוא נופל לידיים צמאות המטבח שלי,  ולעיין בו בתאווה ותשוקה אין סופית. הספר הראשון שהגיע הוא ספרה השני של אפרת ליברפרוינד, שאת יצירותיה אני מכירה כבר מזמן.