תמונות מהחיים הטובים

אין כיף יותר מסטריט פוד איכותי. יש באוכל הזה המון קסם, והמון פאן. דניאל בת 22. בהחלט סיבה למסיבה. חשבנו מה לעשות ביום ההולדת שלה, והיו המון התלבטויות. החלטנו לעשות יום כיף בעיר הכי כיפית שיש, תל אביב. יום כיף של בנות, או יותר נכון, יום כיף של אמא ובת. יום כיף שרק אנחנו יכולות לחלוק. כי אין מה לעשות, נשים שנתקעות בחנויות לשופינג יכולות להוציא גברים מדעתם.

אני מודה: אני גרגרנית לא קטנה. אוהבת לאכול. לפעמים אני מגזימה. לא, זה לא אומר שאני מאושרת אחרי זה. לפעמים ההגזמה ממש מוגזמת. מצד שני, לפעמים יש ימים שבא לצאת מהמסגרת, או שיש רעב חריג, או סתם רגע של תיאבון בלתי הגיוני. בדיוק לרגעים האלו החליטו ברשת Black להגזים ממש עם המבורגרים "ממש ממש מוגזמים"- סדרה לאמיצים בלבד! הוזמנתי לבדוק את סדרת המוגזמים. אני חייבת לציין שהיום, ההגזמות עם הכמויות הן קצת פחות בשבילי. הבן שלי, לעומת זאת, תמיד בוחר את האופציה הגדולה יותר, לפחות בגזרת ההמבורגרים. עבורו - המוגזמים זה אושר.

זה הביקור השני שלי בפארק פרס בחולון. בעבר, חולון הצטיירה בעיניי כעיר עייפה, נטולת קסם. וכן, כזו היא הייתה. הדגש על "הייתה". בשנים האחרונות חולון עברה שינוי משמעותי. היום, יש בה הכל. חולון מציעה לא מעט אפשרויות בילוי: מוזיאון העיצוב חולון, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, מוזיאון הילדים חולון, תיאטרון חולון, פארק המים "ימית 2000", היכל הקרח "Ice Peaks", ועוד ועוד. גם בתחום הקולינרי חולון הפכה בשנים האחרונות לבעלת סצינה קולינרית משלה, ומסעדות רבות נפתחות בה. 

יום שישי בצהריים. היינו ארבעה: אני, הבן החייל שלי, אח שלי, והאחיין המתוק שלי. ארבעה אנשים, ארבעה גילאים שונים, כל אחד אוכל סגנון אחר. ילד בן 3.5 לא אוכל כמו חייל שלא אוכל כמו שני מבוגרים, שגם הם לא ממש בעלי טעם זהה. לא פשוט למצוא מסעדה שבה כל אחד יכול להרכיב לעצמו את המנה שלו, לבחור את הלחם שבה היא תגיע, להחליט עם איזה רטבים היא תצא, ובעצם - לבנות לעצמו את המנה בדיוק לפי הטעם שהוא אוהב.

בשר.  אני מודה, אני מעט קרניבורית. אוהבת בשר, עדיף שידמם טיפה. בשר איכותי עושה לי שמח. מצד שני, בדר"כ אני קונה בסופר ביחד עם כל הקניות. ככה זה היה, עד שגיליתי את חנות הבשר של רמי בכפר סבא. היא נקראת "חנות הפליאו של רמי", אבל היא לא רק לפליאוליטים, היא "של העם". נכון, לטבעונים וצמחונים אין ממש מה לחפש שם, אבל לכל השאר - ממש כן. ואני?  מאושרת. היא קרובה לבית שלי, המחירים בה סבירים לחלוטין, ורמי נותן טיפים על הדרך. ורמי - צריך לפגוש אותו כדי להבין. הוא אוהב בשר בערך כמו שאני אוהבת את הילדים שלי. הוא מלטף אותו, מעסה אותו, ומטפל בו בהרבה אהבה.

מדי שנה רשת ההמבורגרים BBB  (בורגוס בר) מארגנת בסניפים נבחרים ארוחה ללקוחות נבחרים של הסניף. כל שנה מוזמנים כ-10 זוגות של לקוחות קבועים, 2-3 עיתונאים, ועוד כ-5 חברי פייסבוק של BBB ל"ארוחת שגרירים". הוזמנתי כעיתונאית אוכל לארוע שהתקיים ב-BBB ברעננה, כדי לטעום, לבדוק, לתת משוב, ולהשיק את התפריט לשנה הקרובה. השולחן הארוך התחיל להתמלא, ואני התחלתי להיות רעבה. אין מה לעשות, המבורגרים שעוברים לידי מעוררים בי תיאבון בלתי מוסבר. הארוחה התקיימה בסוף 2015, כששף הרשת, אילן פנחס, כיבד כל ארוחה שכזו בנוכחותו, והיה אחראי על המנות שיצאו מהמטבח.

קניון איילון הוא מהמקומות האלו ששנים הייתי מבקרת בהם, תוך כדי שאני שואלת את עצמי: "אז מה אוכלים פה?" האמת? אף פעם לא הייתה לי תשובה הגיונית. קומת הפאסט פוד עוררה בי חשק לברוח, ועדיף רחוק ככל האפשר. במקרה הטוב הייתי נוסעת לפרדס כץ, למסעדת הפועלים המופלאה "בכור את שושי", ומחממת את ליבי במנת קוסקוס מהאגדות, עם חצי לחם לבן שמוגש כמו שצריך במסעדת פועלים אמיתית. במקרה הגרוע, אם זה היה בשעות אחה"צ, או במקרים של קוצר זמן וחוסר חשק להניע שוב את האוטו, זה היה נגמר בסלט בארומה או בכריך חביב, אבל משעמם. כן, כן, קניון איילון היה מבחינתי מקום קולינארי מזוויע. אחלה לשופינג, לא משהו לאוכל.

החודש של החבר'ה. חודש המונדיאל. הסלון בהרבה בתים הופך למיני מגרש כדורגל, כשהחבר'ה חובבי הכדורגל יושבים בקבוצה, וצופים במשחק. מי סובל בסוף? המארח :) הוא צריך לדאוג לאוכל, לבירות, והכי גרוע? לנקות אח"כ את הבית. ואם הוא נשוי? אז בכלל זו יכולה להיות צרה. אשתו יכולה להגיע לרבנות אחרי חודש של חבר'ה וצעקות בערבים בבית :) אז מה עושים? מוזס הבינו את הצורך של החבר'ה לשבת בערבי המונדיאל יחד, והשיקו את "מוזס סלון" בשדרות רוטשילד בת"א. מוזס סלון ממוקם בקומה השנייה של מוזס רוטשילד, ומציע חוויה פרטית לחובבי ההמבורגרים, המונדיאל, או הקריוקי, או סתם לערב של המבורגרים, אבל בסטייל :)

הבן שלי כבר ממש לא "ילד". כנער טיפוסי, תנו לו המבורגר טוב, והוא מאושר. הוא לא מחובבי ה"פאסט פוד", וזה די ברור. עם אמא כמוני, לנער לא קל להחזיק מהמבורגר קפוא של רשתות ההמבוגרים השונות, או להגיד עליו "טעים" :) אז כשאנחנו אוכלים המבורגר, אוכלים המבורגר. אמיתי כזה. עם בשר שהוא "בשר", ולא בשר שהוא תערובת בלתי ברורה של דברים בלתי אכילים. Zinc התל אביבית והאהובה בהובלת השף קובי אביטן הגיעה גם ליהוד, עם סניף משודרג ואלגנטי. הוזמנתי לארוחה בסניף ביהוד, אליה הלכתי עם שני בני הנוער שלי. יהוד היא עיר בילוי קרובה מבחינתי, ובראש העין באמת שאין יותר מדי מה לאכול, לצערי. האופציות לתושבי ראש העין הן כפר קאסם, הוד השרון או יהוד, כך שמבחינתי המיקום היה מושלם לצהריים עם הילדים, וגם התפריט.

כל מילה שמתחילה עם "מיט", כבר עושה לי חשק לבדוק מה מסתתר מאחוריה. ברור, יש גם יוצאים מהכלל. כמו למשל, מיט רומני. הוא לא עושה לי את זה(-: אבל... מסעדה שמתחילה ב"מיט", עושה לי את זה ביג טיים, לפחות ברמת גירוי החושים. הוזמנתי לטעום מהמנות של מסעדת "מיטבול" בראשל"צ, וחזרתי כדי לספר לכם עוד קצת על "מיט", אותו מיט שאני כ"כ מחבבת. meat (-:

בשר. יש הרבה מסעדות שמגישות בשר. יש מעט מסעדות שעושות את זה טוב, ממש טוב. הוזמנתי למסעדת "עב בשר" שברמת החייל. השם נשמע מבטיח. עכשיו, נשאר לי רק לבדוק אם גם המנות מקיימות את ההבטחה(-: עב בשר היא מסעדת בשרים ישראלית, והסניף התל אביבי הוא השני והחדש,  כשאחיו הבוגר ממוקם בנתניה. הבעלים של המסעדה, אילן עובד, הוא קיבוצניק לשעבר, והאווירה במסעדה בהחלט נותנת תחושה של רטרו עדכני עם ניחוח של ארץ ישראל היפה "של פעם":