תמונות מהחיים הטובים

את חומוס כספי גיליתי לפני המון זמן, בשנת 2012, כשלימדתי נהיגה באזור שבו גדלתי, נאות אפקה בת"א. המרכז המסחרי של נאות אפקה ליווה אותי לאורך כל שנות ילדותי, והיה מקום הבילו העיקרי שלי מגיל 6, עד שיכולתי לנסוע לבד באוטובוסים :) לשכונה הזו, שכונת ילדותי, יש ותמיד תהיה פינה חמה בלב. לא מפתיע שגם בבגרותי, וגם כשלצערי אני כבר לא תושבת השכונה, נאות אפקה ב', אני אוהבת להגיע אליה, ולהסתובב סביב זכרונות הילדות הנוסטלגיים הנעימים שלי.

מי לא מכיר את השף אבי לוי? מסעדת "המוציא" שלו מתהדרת באוכל "של בית", שזה האוכל המועדף שלי. נו, טוב, תלוי איזה בית. בבית הפולני שלי "אוכל של בית" נראה קצת אחרת מהאוכל בבית של אבי לוי, ולכן, כשהציעו לי מפגש איתו, לא חשבתי פעמיים. כי אבי לוי יודע לבשל אוכל של בית, מרוקאי טעים כזה, כמו שאני ממש אוהבת. ובסוף הפוסט יש גם מתכון לשקשוקה מהירה עם המטבוחה שרקח השף אבי לוי. שווה לחכות :)

קטניות זה כיף. קטניות זה חמין, זה מרק אפונה, זה מג'דרה, וזה חומוס. ועוד, כמובן. קטניות זה אושר, זה מטבח ביתי, וזה גם מטבח שף - כפי שהוכיח לנו השף יוסי שיטרית. בסדנה עם השף למדנו על הקטניות, אכלנו מנות שף מעולות, וגם שמענו הרצאה מעניינת על קטניות וחשיבותן בתפריט שלנו.

לפעמים, כשנחה עלי הרוח, אני מחליטה להכין משהו שעוד לא ניסיתי.  אני לוקחת כל מה שיש לי מול העיניים, ומנסה לעשות מזה משהו חדש, מעניין, והאמת, גם כדי לשמוע את הילדים שלי אומרים שוב: "אמא, זה טעים!". אתמול לקחתי את שארית בשר הבקר הטחון שנשאר לי מהבולונז שהכנתי יום לפני, הוצאתי גרגירי חומוס מהפריזר, החלטתי שבא לי גם טיפה מתוק, אז הוספתי צימוקים, ואת כל אלו שייכתי לאורז. יצאה מנה מרשימה, טעימה, ומיוחדת. ביקשתם מתכון, קבלו באהבה:

חומוס, זה כ"כ ישראלי. אולי הכי ישראלי, וטעים, ונכון, ואהוב. אולי המאכל הכי אהוב. עם בשר על האש, סתם ככה בפיתה, עם פול, בלי כלום, ובכל צורה שהיא. חומוס. פעם, כשהיינו אומרים "חומוס טוב", היינו חושבים על נסיעה לאבו גוש. אחרי זה, הגיע אבו חסן. חומוס שעומד על המדף בסופר מעולם לא זכה לכינוי "חומוס טוב". ככה נראה "חומוס ממש טוב", שהכין לנו אבו יוסוף, אחד ממומחי החומוס של צבר: בחברת "צבר", שמובילה בתחום סלטי החומוס המצוננים, עובדים כל הזמן על שידרוגים למאכל הלאומי שלנו, החומוס.  מתי, סמנכ"ל השיווק של "סלטי צבר", אמר את זה הכי נכון שאפשר: "החומוס שלנו הוא לא החומוס הכי טוב, אבל הוא הכי קרוב לדבר האמיתי ולחומוס של החומוסיות". אין ספק שהוא צודק. כבר שנים אני נאמנה לחומוס של צבר, במיוחד זה עם הצנוברים, או זה עם הטחינה. צבר הפעילה את החומוסולוג שלה(כן, כן, יש כזה דבר מומחה לחומוס, "חומוסולוג"), שיצא לשוטט בארץ, להקשיב לאנשים, ולמצוא את המומחים שמכינים חומוס אמיתי בבית, כזה שאנשים בסביבתם יודעים שאצלם אפשר למצוא את &qu