דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית חופשה בישראל

פסטורליה בצלילים - הקסם שחוזר כל פעם מחדש.

הרגע הזה, שבו אני מחנה פעם בשנה את הרכב במלון פסטורל כפר בלום, הוא רגע קסום במיוחד. הלב שלי מתמלא אוויר, הריאות גם. פתאום, שום דבר לא נראה לי קשה מדי, מעיק מדי, חשוב מדי.  אני פשוט יודעת שאני נכנסת לסוף שבוע שישכיח ממני את כל מה שיושב על הלב, על הראש, על הכתפיים. פסטורל כפר בלום הוא מקום מזכך.  וזה, עוד לפני שבכלל הזכרתי את סופי השבוע המוזיקליים שלו: פסטורליה בצלילים. 

ספא בטבע. צימר באניעם, תדרים, וקערות טיבטיות :)

לאחרונה יצאתי לסופ"ש צפוני. כמו תמיד, כשאני יוצאת לצפון, אני בודקת לפני איזה אטרקציות יש בצפון, ובוחרת מה בא לי לעשות בטיול, לפי מצב הרוח. הפעם, החלטתי שבא לי קצת לפנק את עצמי בטיפול טוב, כי מזמן לא עשיתי אחד כזה. מצאתי את המקום המושלם: אניעם. הצימר של משפחת לוין. זה לא סתם צימר: זה ספא ואירוח בדרך הטבע .

החופשה המושלמת לחובבי מוזיקה, פסטורליה וירוק בעיניים.

זה היה אולי אחד מסופי השבוע המקסימים שהייתי בהם בארץ. זה היה באפריל. כן, כן, באפריל :) אתם בטח שואלים את עצמכם למה חוויות מהאביב אני מספרת לכם רק עכשיו. שאלה טובה, אבל לכל שאלה טובה יש באמתחתי תשובה טובה אפילו יותר. אתם צודקים, אתם מכירים אותי. אני לא טובה בדחיית סיפוקים, אבל הפעם הייתי חייבת. ממש בקרוב, בנובמבר (נכון, בדיוק החודש שיש לי בו יומולדת), מתחילה העונה ה-14 של "סופי שבוע של תרבות" במלון הצפוני המשגע, "פסטורל כפר בלום" . 

הרודס הרצליה. מלון אלגנטי לחופשה בסטייל.

כל מלון עם הקטע שלו. כל עיר עם הסטטוס שלה. כל רצועת חוף עם המיתוג ששייך רק לה. הרצליה. אחת מ"הרצועות" השוות.

הרודס ים המלח. אוי, האוכל, האוכל! חלק א: הגעתי לגן עדן.

כשהזמינו אותי להשקת עיתונאים של מלון הרודס ים המלח ,  לא יכולתי לסרב. כחובבת נסיעות, טיולים, אוכל, פינוקים, ובתי מלון(ארבעה כוכבים פלוס, כן?) בעיקר,  זרחתי כמו השמש של ים המלח, כבר יומיים לפני הנסיעה. "אמא, קחי אותנו גם!" אמרו לי ה"נוער" שלי, ואני הסתכלתי עליהם בעיניים של "אוף, הלוואי שיכולתי", וליבי נצבט.  שוב אני יוצאת לעשות חיים, ומשאירה אותם "לבלות" בביה"ס, כשאני מבלה בים ובבריכה. הבטחתי להם שאוטוטו החופש הגדול, וגם הם יקבלו הזדמנות לבלות איתי במלון כזה או אחר(-: לים המלח הגענו בצהריים. באוטובוס הייתה לנו "דיילת", שפינקה אותנו כל הנסיעה בשתיה, מאפים, פירות ופיצוחים. (פה מגיע שאפו למשרד היח"צ של פתאל שעשה מעל ומעבר כדי להנעים לנו את הנסיעה, אין דברים כאלו!). כשהגענו למלון, חשבתי לעצמי: "אחרי כל הפינוקים באוטובוס, למי יש חשק לארוחת צהריים?" המחשבה הזו עלתה לראשי בעקבות נסיון עבר בארוחות צהריים בבתי מלון.  לצערי, ארוחות הצהריים בבתי מלון הן לא גולת הכותרת של הארוחות, ולכן, לא נצפתה מצידי היסטריה ל