תמונות מהחיים הטובים

אני אוהבת מאד מרקים. כל שנה, אני מחכה לחורף, כדי שאוכל להתחיל להתפרע בגזרת המרקים. בגשם האחרון ממש בא לי מרק כתום. אצל רבים, מרק כתום נתפס כמרק מתקתק, בגלל השילוב של בטטה+שמנת מתוקה. אני מכינה מרק כתום טעים טעים, עמוס בבטא קרוטן, שמכיל דלעת, עדשים כתומות, גזר ובטטות.

יש לי מקומות לכל דבר.  מסעדת הבית, בית קפה הבית, חוף הבית, וגם DIY הבית. למי שלא מכיר את המושג, DIY היא חנות "עשה זאת בעצמך", שזה בעצם קיצור של  Do It Yourself. אני מטורפת על החנויות האלו. בכלל, אני חובבת מברגים, מקדחות, כלי עבודה ושטויות כאלו דומות ואחרות. בניגוד להרבה נשים, אני אוהבת להתעסק עם מפתחות שוודיים, שפיץ פלאיירים, ומפתחות אלן. 

חורף. זה מה שהוא מעלה לי לראש: מרקים. המון מרקים. מרקים אסיאתיים, במיוחד. בעצם, אוכל אסיאתי בכלל. או בעצם, מרקים בכלל, גם אם הם "סתם" מרקי ירקות. מרק זה בריא, זה טעים, זה חורף, ומבחינתי - זה כל השנה. מרק העוף שלי הוא מרק העוף הכי טעים שיש, והוא נמצא אצלי על בסיס קבוע בבית. באחריות: הכי טעים. הוא עושה לי ימים שמחים, הוא הפניצילין שלי כשאני מקוררת, הוא זכרונות הילדות שלי.

*הערה: הפוסט הזה נכתב תוך כדי שתיית תה יסמין :) אני זוכרת את היום ההוא שנתקלתי בפעם הראשונה בקוביות האלו, באחד מבתי הקפה: ביקשתי תה מהמלצרית, והיא ענתה: "אני אביא לך את החליטות שתוכלי לבחור". אני רגילה שמביאים לי את הקופסה של ויסוצקי. כשהביאו לי את הקוביות היפות האלו, חשבתי לעצמי: "איזה סטייל, בטח תוצרת חוץ".