דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית מלון בוטיק

חיפה. המלצה על מלון וקרואסון, ועל ג'ט פיל, טיפול חמצן לעור הפנים, שעשה לי יופי.

חיפה. כבר מזמן לא ביקרתי בעיר היפה הזו.  החלטתי לצאת ליומיים של "בא לי לנשום ולטעום". בכל זאת, שנת הקורונה היתה קשה, המסעדות היו סגורות, העולם עצר מלכת.

DAVID TOWER - ספא עירוני יוקרתי במלון בוטיק מלכותי.

בסה"כ, החיים נחלקים לשניים: החלק השיגרתי (עבודה, כביסות, בישולים, ילדים וכד') החלק המפנק (הופעות, בילויים, מסעדות, בתי קפה, טיסות, בתי מלון וכד'). הפוגה מחלק א', לדעתי, היא חובה. אני מאלו שמחפשות לשבור את השגרה המעצבנת והמתישה כמה שאפשר, ולפחות פעם בשבוע. משהו שאתם לא יודעים עלי:

וילה כרמל. מלון בוטיק חיפאי בסגנון אירופאי.

אני אוהבת מלונות בוטיק.  ביקור במלון הבוטיק וילה כרמל בחיפה , הזכיר לי עד כמה.  זה הוידוי שלי להיום:  אני מעדיפה את בתי המלון שלי קטנים, אינטימיים, מיוחדים ונעימים. גם בחו"ל, אני תמיד מעדיפה כאלו, אלא אם אני יוצאת לחופשת בטן-גב, ואז אני רוצה את הכי מפנק שביכולתי לרכוש, עם בריכות, וג'קוזי, וחדר כושר (שבסוף אני אף פעם לא נכנסת אליו), ופינוקים שמלון קטן לא תמיד מסוגל להכיל בתוכו.  אבל בקז'ואל, אני ממש אוהבת מלונות בוטיק עם סטייל ומורשת.

וילה בראון. מלון בוטיק ירושלמי, עם קסם בכל פינה.

יש בתי מלון, שברגע שאני נכנסת אליהם, אני גם לא רוצה לעזוב. בתי מלון כאלו, שהקסם שורה בהם. וילה בראון, מלון בוטיק חדש בירושלים, הוא מקום שכזה. קסם בכל פינה. הגעתי לירושלים בבוקר נעים. המלון ממוקם ברחוב הנביאים 54, בשכונה ציורית ואותנטית השוכנת בלב הקוסמופוליטי של ירושלים, בין בתי הקפה, המוזיאונים והמסעדות של מרכז העיר ובמרחק 5 דקות הליכה מהעיר העתיקה. לרגע חששתי מהסביבה ההומה של רחוב עמוס בכלי רכב ותנועה, ובצעדים מהוססים נכנסתי בשערי המלון. ברשותכם, אקרא לו "הווילה", שהרי הוא שוכן בווילה פרטית שנבנתה בסוף המאה ה- 19, בתקופה העות'ומנית, עבור משפחתו של רופא יהודי עשיר, ושימשה בשעתה כמקום מפגש של האליטה החברתית הירושלמית.

מלון בוטיק ערבסק. תרבותי, היסטורי, ובסטייל.

"אני אפגוש אותך בנמל", אמר לי מיכה בשיחתנו הטלפונית. "אין בעיה", עניתי, כשכל מה שאני רוצה זה רק להגיע.  השעה הייתה מאוחרת. למלון הבוטיק "ערבסק" בעכו הייתי אמורה להגיע בשעות אחה"צ המוקדמות. מגוון אירועים לא צפויים עיכבו אותי בכמה שעות, ולמלון הגעתי ללא מזוודה (שנשכחה בבית), ללא בגדים, ללא איפור - ובעצם, בלי כלום. עצרתי בסופר פארם, קניתי מברשת שיניים ומשחת שיניים, וקיוויתי שאצליח לשרוד. היו רגעים שרציתי לחזור מהצפון הביתה, ולוותר על הלילה במלון. מצד שני, העייפות כבר איימה להרדים אותי על ההגה, אז החלטתי להישאר. כשפגשתי את מיכה, שהתעקש לבוא ללוות אותנו, כי מאוחר, ואולי לא נמצא את המיקום המדויק, עוד הייתי במצב רוח מדוכדך. הלכתי אחרי מיכה בסמטאות של העיר העתיקה, ורק רציתי לנחות על המיטה. ואז נכנסתי בדלת, למלון שעשה לי קסמים בלב.

מלון בוטיק נחשולים. חופשה בסטייל מול הים.

מלון חוף נחשולים הוא מלון די ותיק. בשנות ה-70 הקים קיבוץ נחשולים את בית ההארחה שלו כמעט על קו המים, ולאחרונה הוא התחדש בחדרי בוטיק, שחלקם עם בריכה פרטית, וכולם צופים לים, ונמצאים במרחק פסיעה מהחוף. החודש: אוגוסט הקיצי והחם. המיקום: מלון נחשולים. המותשות מהקיץ וזקוקות נואשות לקצת אוויר ים והרבה בריכה: אני והבת שלי, שאוטוטו מתגייסת. הבונוס: אגף הבוטיק החדש, בריכה פרטית, ים ממול, וארוחת בוקר במסעדת הבוטיק.  זה הקונספט, ועכשיו אני אספר לכם איך היו יומיים באגף הבוטיק החדש של מלון נחשולים. הגענו למלון אחרי ארוחת צהריים בנמל קיסריה. השעה הייתה שלוש, מה שמוגדר כ"שיא החום" בחודש אוגוסט. אנחנו רק רצינו להיכנס לחדר, או יותר נכון - להיכנס לבריכה שצמודה אליו :) אז נכנסנו, כמובן.

מלון בוטיק טמפלרס. המושבה הגרמנית בחיפה, כי היא הכי (ח)יפה שיש.

לפעמים בא לי קצת "חופשה בישראל". למי יש כח לארוז מזוודות, לחכות בתור לבידוק הבטחוני, לבזבז מלא כסף על מלא ממתקים בדיוטי פרי? לי :) אבל האמת, לא תמיד. לפעמים סתם בא לי לטייל בארץ, כי יש גם פה עוד המון מקומות שלא ביקרתי בהן. ותכלס, יש לנו ארץ נהדרת, עם יישובים מדהימים וערים מקסימות, והנה, מצאתי עוד פינת חמד כזו: המושבה הגרמנית. ישראל עם ניחוח חו"ל.

החופשה החלומית שלי במלון שיש בו הכל. והלב? יהרהר ויחמוד :)

חלום. אין לי מילה אחרת להגדיר את הסופ"ש שביליתי במקום הכי נמוך והכי יפה בעולם. הכל היה מושלם. מבחינתי, חופשה טובה מתחלקת לכמה פרמטרים: המקום, החדרים, הפסיליטיז, והאוכל. בגדול: כמה הרגשתי שאני מחזירה לעצמי כוחות, שלפעמים כ"כ חסרים לי. זו הייתה חופשה חלומית.

לזה קוראים ספא! ובדיוק ככה אני אוהבת את החופשה החלומית שלי :) "לגזור" ולשמור.

חלום. כי הספא, עשה לי את הסופ"ש לחלומי במיוחד.

מלון כרמים ירושלים. מלון בוטיק יוקרתי, ספא ייחודי, ויין בלי הפסקה :)

עוד אחד מהפוסטים האלו, שאין לי מושג מאיפה להתחיל, כי יש לי כל כך הרבה מה להגיד :) מצד שני, אני חייבת להתחיל מתישהו. לא שיש סיכוי שאצליח לשכוח משהו מהחוויה הכ"כ מיוחדת שעברתי במלון כרמים, אבל בכל זאת, יש חוויות שצריך לחלוק עם אחרים, לא יפה שאשמור את הדברים הטובים רק לעצמי, נכון? אז יאללה, מתחילים במסע למרכז הארץ, ירושלים. או יותר נכון, קרית ענבים. כשמגיעים למלון כרמים מבינים שזו ממש לא קריה, אבל ממש כן ענבים :)

בית בגליל. סופ"ש מענג במלון בוטיק (-:

אני אוהבת את הצפון. גלבוע, גליל, גולן. כל אלו אזורים שמבחינתי, בילוי בהם, הוא בילוי "שווה" במיוחד. אין פעם שאומרים לי "נוסעים צפונה", ואני אומרת "לא". כשהזמינו אותי למלון "בית בגליל", מלון בוטיק בתוך יער ביריה, לא יכולתי לסרב. בימים כתיקונם המלון לא מארח ילדים. החלטתי לבקר במלון בסופ"ש בחנוכה, כדי שאוכל להנות ולהתאוורר עם הילדים, שבחג המלון אירח גם אותם. בדרך למלון עצרתי במסעדה החביבה עלי לארוחת צהריים, "קימל בגלבוע", זאת שאף פעם לא מאכזבת אותי, ושכל ביקור בה הוא עונג, מבחינתי. לא משנה לאן אני נוסעת בצפון, בהלוך או בחזור היא תמיד על הדרך, גם אם היא ממש לא בכיוון (-: אחרי ארוחה נפלאה, המשכנו צפונה. נכנסנו לחצור הגלילית, ומשם, הג'י פי אס הודיע שהגיע הזמן לפנות ימינה. מרחוב "רגיל", המשכנו לנסוע בכביש מתפתל, ישר לתוך יער ביריה, ותוך פחות מדקה השתנה לנו הנוף, מעירוני לפסטורלי במיוחד: הגענו לשער ברזל, ורגע לפני שהוא נפתח, הילדים שלי, עומר ודניאל, החליטו שצריך להצטלם:  הנוף היה מקסים