דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית מלון ספא

החופשה החלומית שלי במלון שיש בו הכל. והלב? יהרהר ויחמוד :)

חלום. אין לי מילה אחרת להגדיר את הסופ"ש שביליתי במקום הכי נמוך והכי יפה בעולם. הכל היה מושלם. מבחינתי, חופשה טובה מתחלקת לכמה פרמטרים: המקום, החדרים, הפסיליטיז, והאוכל. בגדול: כמה הרגשתי שאני מחזירה לעצמי כוחות, שלפעמים כ"כ חסרים לי. זו הייתה חופשה חלומית.

לזה קוראים ספא! ובדיוק ככה אני אוהבת את החופשה החלומית שלי :) "לגזור" ולשמור.

חלום. כי הספא, עשה לי את הסופ"ש לחלומי במיוחד.

מלון כרמים ירושלים. מלון בוטיק יוקרתי, ספא ייחודי, ויין בלי הפסקה :)

עוד אחד מהפוסטים האלו, שאין לי מושג מאיפה להתחיל, כי יש לי כל כך הרבה מה להגיד :) מצד שני, אני חייבת להתחיל מתישהו. לא שיש סיכוי שאצליח לשכוח משהו מהחוויה הכ"כ מיוחדת שעברתי במלון כרמים, אבל בכל זאת, יש חוויות שצריך לחלוק עם אחרים, לא יפה שאשמור את הדברים הטובים רק לעצמי, נכון? אז יאללה, מתחילים במסע למרכז הארץ, ירושלים. או יותר נכון, קרית ענבים. כשמגיעים למלון כרמים מבינים שזו ממש לא קריה, אבל ממש כן ענבים :)

הרודס ים המלח. חלק ג: סתם פוסט של חול, עם בוקר כחול.

את הפוסט הקודם על מלון הרודס ים המלח סיימתי עם "עליתי לחדר להחליף לבגד ים". טוב, הגיע הזמן. צהריים אכלנו, נהננו, הרצאה וסיור במלון עשינו, התפעלנו, עכשיו תנו לי להנות מהשמש, מהמלח, מהמים הכחולים והצוננים של הבריכה,  מהמים החמימים של הים, מהשמשיות, ומהחול. יום של חול, עם ים של כחול,  עם הבריכה הצלולה, ועם הים האחד ויחיד, ים המלח. שוב, תמונות, תמונות, תמונות. בעיקר(-: החוף: למלון הרודס ים המלח יש חוף פרטי צ-מ-ו-ד . לא, זה ממש לא מובן מאליו. 

הרודס ים המלח. חלק ב: גן עדן בכחול-טורקיז.

בפוסט הקודם על מלון הרודס ים המלח , סיפרתי על חדר האוכל המקסים והמושקע, ועל ארוחת הצהריים המעולה. היינו כ"כ רעבים כשהגענו, ששעטנו לעברו, ורק כשנחנו מעט מהנסיעה, הצלחנו לראות משהו בעיניים. הפוסט הזה לא מדבר על אוכל, אבל אל תדאגו, יהיו עוד נוספים שיספרו לכם על חדר האוכל ב הרודס ים המלח , שהשאיר עלי רושם חזק וחיובי להפליא(-: הרודס ים המלח , פוסט שני בסדרה, והפעם: העיצוב, הצבעים, והמעצב האירופאי החתיך(-: אני אתחיל עם הלובי, שהוא "אולם התצוגה" של כל מלון באשר הוא.

בית בגליל. סופ"ש מענג במלון בוטיק (-:

אני אוהבת את הצפון. גלבוע, גליל, גולן. כל אלו אזורים שמבחינתי, בילוי בהם, הוא בילוי "שווה" במיוחד. אין פעם שאומרים לי "נוסעים צפונה", ואני אומרת "לא". כשהזמינו אותי למלון "בית בגליל", מלון בוטיק בתוך יער ביריה, לא יכולתי לסרב. בימים כתיקונם המלון לא מארח ילדים. החלטתי לבקר במלון בסופ"ש בחנוכה, כדי שאוכל להנות ולהתאוורר עם הילדים, שבחג המלון אירח גם אותם. בדרך למלון עצרתי במסעדה החביבה עלי לארוחת צהריים, "קימל בגלבוע", זאת שאף פעם לא מאכזבת אותי, ושכל ביקור בה הוא עונג, מבחינתי. לא משנה לאן אני נוסעת בצפון, בהלוך או בחזור היא תמיד על הדרך, גם אם היא ממש לא בכיוון (-: אחרי ארוחה נפלאה, המשכנו צפונה. נכנסנו לחצור הגלילית, ומשם, הג'י פי אס הודיע שהגיע הזמן לפנות ימינה. מרחוב "רגיל", המשכנו לנסוע בכביש מתפתל, ישר לתוך יער ביריה, ותוך פחות מדקה השתנה לנו הנוף, מעירוני לפסטורלי במיוחד: הגענו לשער ברזל, ורגע לפני שהוא נפתח, הילדים שלי, עומר ודניאל, החליטו שצריך להצטלם:  הנוף היה מקסים