תמונות מהחיים הטובים

חלום. אין לי מילה אחרת להגדיר את הסופ"ש שביליתי במקום הכי נמוך והכי יפה בעולם. הכל היה מושלם. מבחינתי, חופשה טובה מתחלקת לכמה פרמטרים: המקום, החדרים, הפסיליטיז, והאוכל. בגדול: כמה הרגשתי שאני מחזירה לעצמי כוחות, שלפעמים כ"כ חסרים לי. זו הייתה חופשה חלומית.

חלום. כי הספא, עשה לי את הסופ"ש לחלומי במיוחד.

עוד אחד מהפוסטים האלו, שאין לי מושג מאיפה להתחיל, כי יש לי כל כך הרבה מה להגיד :) מצד שני, אני חייבת להתחיל מתישהו. לא שיש סיכוי שאצליח לשכוח משהו מהחוויה הכ"כ מיוחדת שעברתי במלון כרמים, אבל בכל זאת, יש חוויות שצריך לחלוק עם אחרים, לא יפה שאשמור את הדברים הטובים רק לעצמי, נכון? אז יאללה, מתחילים במסע למרכז הארץ, ירושלים. או יותר נכון, קרית ענבים. כשמגיעים למלון כרמים מבינים שזו ממש לא קריה, אבל ממש כן ענבים :)

אני אוהבת את הצפון. גלבוע, גליל, גולן. כל אלו אזורים שמבחינתי, בילוי בהם, הוא בילוי "שווה" במיוחד. אין פעם שאומרים לי "נוסעים צפונה", ואני אומרת "לא". כשהזמינו אותי למלון "בית בגליל", מלון בוטיק בתוך יער ביריה, לא יכולתי לסרב. בימים כתיקונם המלון לא מארח ילדים. החלטתי לבקר במלון בסופ"ש בחנוכה, כדי שאוכל להנות ולהתאוורר עם הילדים, שבחג המלון אירח גם אותם. בדרך למלון עצרתי במסעדה החביבה עלי לארוחת צהריים, "קימל בגלבוע", זאת שאף פעם לא מאכזבת אותי, ושכל ביקור בה הוא עונג, מבחינתי. לא משנה לאן אני נוסעת בצפון, בהלוך או בחזור היא תמיד על הדרך, גם אם היא ממש לא בכיוון (-: אחרי ארוחה נפלאה, המשכנו צפונה. נכנסנו לחצור הגלילית, ומשם, הג'י פי אס הודיע שהגיע הזמן לפנות ימינה. מרחוב "רגיל", המשכנו לנסוע בכביש מתפתל, ישר לתוך יער ביריה, ותוך פחות מדקה השתנה לנו הנוף, מעירוני לפסטורלי במיוחד: הגענו לשער ברזל, ורגע לפני שהוא נפתח, הילדים שלי, עומר ודניאל, החליטו שצריך להצטלם:  הנוף היה מקסים