תמונות מהחיים הטובים

בעוונותי, אני לא תמיד אוכלת בריא.  אני יודעת שאני טועה. אני יודעת גם שזה יעלה לי יום אחד ביוקר. אני יודעת שכדאי לאכול יותר בריא, פחות סוכר, ונו, אז אני יודעת. הזמינו אותי לבוקר בריא ב"קפה לואיז", אותו בית קפה שישבתי בו לפני שנים עוד כשהיה חיפאי לחלוטין, ומאז פרח עם פריחת טרנד הבריאות, הספירולינה, וה"סופר פוד".

"היום קבענו בבית קפה, את זוכרת?" היא שאלה. ואני השבתי: "כן, הבריא ההוא", תוך כדי שאני ממש לא מפנטזת על ירקות ועשבים. אוכל "בריא", לפי ההגדרות שגדלתי עליהן, זה אוכל משמים, חסר חיים, וממנו היה לי הרבה בבית הפולני שלי. אבא שלי (שכבר כמה שנים טובות לא איתנו), סבל ממחלות שונות, שאילצו את אמא שלי, שגם ככה נבהלת כשהיא שומעת "פלפל שחור", לבשל אוכל "בריא". בלי מלח, בלי סוכר, בלי תבלינים, ובעיקר עם הרבה מים. ככה גדלתי, עם קונספט של "אוכל בריא", כשמנת פירה ושניצל היו הטופ של הטעמים בצלחת שלי.