תמונות מהחיים הטובים

לפחות בכל מה שקשור לאוכל, אני תואמת את ההגדרה "פולניה בהכחשה". נכון שאני לא אוכלת סחוג, וחריף עושה לי פרצוף אדום, אבל אוכל מרוקאי, עיראקי, טריפולטאי, וכל המקורבים אליהם,  עושה לי הכי שמח בלב. תמיד קינאתי בבנות שגדלו בבית של "מאמות", אלו שזורקות המון תבלינים לסירים, "לפי העין", כמובן, ויוצאים להן מאכלים שבטוח בגן עדן הם חלק מהתפריט. אני מעריצה את הסבלנות של הבשלניות שממשיכות להכין קוסקוס "אמיתי", ביד, כשבכל סופר אפשר לקנות אותו ולהכין בחמש דקות. בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי עומדת במטבח ומבשלת "מזרחי". הפלפל החריף התחיל להצטרף לסירים שלי, וגם מאכלים שחשבתי שלהכין אותם זה "סרט אימה", מתגלים כעניין של מה בכך:) מי שעוקב אחרי יודע שבתקופה האחרונה גיליתי את הסלק, ואני מכינה איתו המון דברים טעימים. שתי דוגמאות ממעדני סלק שהכנתי לאחרונה: ירקות בתנור רביולי סלק וריקוטה הפעם, הכנתי מאכל עיראקי שאני מאד מאד אוהבת: קובה סלק, שאלו כופתאות סולת ממולאות בשר ושוחות במרק סלק משגע.

היום היה לי קצת זמן, וכשיש לי קצת זמן, אני אוהבת להיכנס למטבח, ולהפתיע את עצמי במנה מיוחדת לארוחת הצהריים. אם היה לי סו שף שיקלף, יחתוך, יקנה וישטוף, הייתי מבלה יותר במטבח, זה בטוח(-: לאחרונה גיליתי את הסלק, והתאהבתי.

כשהקיץ מגיע, אני מחפשת פתרונות מצצנים במיוחד, ולא עמוסי קלוריות. גלידת שמנת זה טעים(אני מטורפת על הצ'אנקי מאנקי של בן & ג'ריס), אבל אויש, כמה שזה לא דיאטטי(-: אז הפעם, החלטתי להכין גלידת יוגורט עם פירות, ואת התוצאה אתם רואים. היא יפה, טעימה, ונהדרת להגשה כשמגיעים אורחים בקיץ, ליד האבטיח(-: אז איך עושים את זה?

היום בצהריים התחשק לי משהו קליל וטעים. כבד עוף הוא אחד מהמאכלים שאני מאד אוהבת, בכל הוריאציות האפשריות. פטה כבד איכותי אני יכולה לאכול בכמויות, בלי לשים לב בכלל שמזמן עברתי את המנה היומית המומלצת. זה של קימל בגלבוע נפלא בעיניי:

בשבילי, אוכל, מעבר להיותו אוכל, הוא אמנות. הוא קסם, הוא צבע, הוא יופי. הוא ההפך מ"פולניה שולטת!", שכ"כ מוכרת לי מהבית. אוכל הוא תבלינים, צבעים, ריחות.  אוכל הוא תשוקה, אהבה, הוד והדר. אוכל, נו, אתם יודעים, הוא "אוכל"(-: