תמונות מהחיים הטובים

" סוגת מחפשים את התערובת הבאה לאורז. אנחנו רוצים שתהיי חלק מצוות מצומצם שיתן ל סוגת רעיון לתערובת התיבול הבאה" ככה זה התחיל, בהודעה שקיבלתי למייל. הזמינו אותי לסיור כדי לבחור עבור " סוגת " את הטעם הבא של "תערובת תיבול לאורז". הסיור התקיים בשוק לוינסקי, השוק שבו "תבלינים" הם מרכיב דומיננטי, מעבר לשאר הדברים הטובים שיש בשוק הטעים הזה:

בשבילי, אוכל, מעבר להיותו אוכל, הוא אמנות. הוא קסם, הוא צבע, הוא יופי. הוא ההפך מ"פולניה שולטת!", שכ"כ מוכרת לי מהבית. אוכל הוא תבלינים, צבעים, ריחות.  אוכל הוא תשוקה, אהבה, הוד והדר. אוכל, נו, אתם יודעים, הוא "אוכל"(-:

הוזמנתי ליום כיף בקיסריה. מסעדה וספא. שני דברים שמאד קשה לי לוותר עליהם. חוצמזה, ממתי אני מוותרת על ימי כיף? גם הפעם, כמו בדר"כ, לא ויתרתי. איך אומרים אצלנו? וטוב שכך! "נחתנו" ביום סגרירי וגשום לארוחת בוקר מחממת לבבות במסעדה מקסימה בקיסריה,  מסעדת אלבטרוס . הבעלים של המסעדה סיפר לנו שפתח את אלבטרוס בשביל בתו, שזה היה החלום שלה. שאפו. אני, כשהייתי בגילה, הסתפקתי בחלומות אחרים(-: מאיפה בא השם " אלבטרוס "?

כמה פעמים אנחנו אומרים שאגו הוא אחד הדברים שהורסים לנו את החיים? נכון שאנחנו יודעים שאגו, ורק אגו, גורם למלחמות, לכעסים, לאמוציות? אז למה בעצם צריך אותו?  אני מודה, קיבלתי מלא אגו, אבל במקרה שלי, יש בו רק דברים טובים, והוא אפילו גורם לי להיות בן אדם מחויך יותר(-: אז איך לוקחים בן אדם שמלא באגו, וגורמים לו להוציא ממנו גם כמה דברים טובים? לא חייבים להוציא את פרויד מקברו,  אפשר להסתפק בלקחת את האגו, להתבונן בו, ולחסל אותו מהר(-:

בשמים, בנות, בשמים!!! מי מאיתנו לא אוהבת בשמים? שתקום! אף אחת לא קמה(-:  בוקר שישי אחד, גם הבת שלי, דניאל, החליטה שלא בא לה לקום. "אמא, אני יכולה לא ללכת היום לבית ספר?" היא שאלה,  ואני, כמו כל אמא טובה, "ניצלתי" את ההזדמנות של בילוי עם הבת הנהדרת שלי בבוקר של יום שישי.  יש כיף גדול מזה? שבית הספר יחכה!!! החלטנו להפוך את שנקין, המקום הכי צבעוני בת"א, למקום החינוך שלנו באותו יום, כתחליף לבית ספר(-: פתחנו את הבוקר ב"סוס עץ", בית קפה שהוא מוסד שנקינאי:  סיימתי את קפה הבוקר שלי, שבלעדיו אני לא מתחילה יום,  והמשכנו במעלה שנקין למקום קטן וקסום,  שבו יושבת אישה מקסימה וחייכנית ששמה עתידה. "עתידה בשנקין" הוא בוטיק בשמים, שבה כל אחת יכולה להכין לה בושם בריחות שהיא אוהבת. הבטחתי לבת שלי בושם, כי זה שהבאתי לה בדיוטי פרי על סף סיום,  וזה היה הפרוייקט שלנו לאותו יום: בושם לדניאל, בריחות שהיא בוחרת ואוהבת(-:

אין דבר יותר יצירתי ומופלא בעיניי מארוחות בוקר. כן, אני אוהבת ארוחות בוקר גם בלילה. במיוחד בשבילי המציאו את בנדיקט. טוב, נו, ובשביל עוד כמה מאות אלפים (-: כשקיבלתי הזמנה לאירוע בלוגרים ב"בנדיקט", לא חשבתי פעמיים. דבר אחד היה לי ברור: הולך להיות עמוס קלוריות, וטעים במיוחד. ה"טעים במיוחד" ניצח, והגעתי לסניף בהרצליה, רעבה לארוחת בוקר... בערב(-: כמיטב המסורת, האירועים של  I love food  הם אירועים כיפיים, טעימים, ומאורגנים היטב. לאור הנתונים, מי בכלל חשב על הקלוריות המושחתות שאני הולכת להעמיס על עצמי? אז מה היה לנו שם?  האירוע היה לרגל השקת תפריט ארוחות הבוקר החדש של בנדיקט. תפריט שבו כל אחד ימצא לעצמו את מה שהוא אוהב. בא לכם ארוחת בוקר חריפה? מתוקה? חמוצה? עם שרימפס? עם דגים? עם בשר? אולי "סתם" סלט? או משהו קטן ומהפנט? הכל יש(-: פתחנו את ה"בוקר" שלנו עם אלכוהול, שבתוכו מונח דובדבן אמרנה. כולנו שלחנו ידיים. לדובדבן, ברור(-: התחלנו עם הלחמים המשגעים, ועם הממרחים המשובחים,  לשולחן הוגשו: חמאה, שוקולד למריחה(שהבת שלי

עם שני דברים אני אוהבת לבשל:  שמן זית, בגלל הטעם והתכונות הבריאותיות, ויין, בגלל הטעם, והתכונות בכלל(-: כשהזמינו אותי לאירוע שמשלב יין ושמן זית, שניהם מוגדרים "בוטיק",  לא יכולתי לסרב. כשאני נוסעת ליוון, אני חוזרת תמיד עם שניים-שלושה פחי שמן זית איכותי.  אני כבר יודעת איזה אני אוהבת, ודואגת לסחוב איתי מלאי מספיק.  האמת? זה אף פעם לא מספיק(-: שמחתי לשמוע שבית הבד הזה ממוקם חמש דקות מהבית שלי. כבר לא צריך לטוס ליוון בשביל שמן זית, יש לי שמן זית איכותי פה, קרוב, במושב חגור, על כביש 444 (-: קצת על בית הבד שמנא : במושב חגור שבין דרום השרון לשיפולי השומרון, מפעילים יחד בני הדור השני, השלישי והרביעי למשפחת אברמוב את 'שמנא' - בית בד "בוטיק" מטוסקנה איטליה, עם טכנולוגיית הסחיטה היחידה הייחודית.   שורשיו של בית הבד  נטועים כבר מרחק 86 שנות עבודת אדמה בארץ ישראל. בשנת 1922 עת עלו לארץ מקווקז חיים ופורים אברמוב והצטרפו לאיכרי המושבה ראשון לציון. מן העבר השני עלתה מליטא ב-1925 הסבתא נחמה שיינקמן היישר לקיבוץ מרחביה ואח"כ עבר