דילוג לתוכן הראשי

רשומות

לאן? לאנגוס! אנגוס חיפה. פוסט לקרניבורים(-:

את הפוסט על מסעדת  אנגוס  החיפאית, שבה הוזמנתי לבקר, אני אחלק לשני חלקים. לא כי יש לי זמן מיותר, אלא פשוט כי המסעדה הזו מחולקת לשני חלקים, ולכל חלק בה מגיע את הכבוד הממש ראוי לו. אבל ממש. ראוי, ראוי, ראוי! אני אתחיל עם הקומה הראשונה. הקומה הראשונה היא קומה שכולה גן עדן לחובבי בשר. על משפחת דבאח שמעתם? אין חובב בשר, לפחות בצפון, שלא שמע על הבשר של משפחת דבאח. הבשר המשובח מגיע מהעדר הפרטי של המשפחה שמגדלת בשר בגליל כבר יותר מ-60 שנה. נתחי הבשר באנגוס הם מהמובחרים שבנתחים. כמו תמיד, אני אתן לתמונות לדבר, הן עושות את זה לפעמים הרבה יותר טוב ממני. זו הכלה, ולכם רק נשאר להחליט עם איזה חלק שלה אתם הולכים לחופה(-:

קצת כמו, קצת לא, אבל הרבה יותר בריא. מנה של בריאות.

כל פעם כשהילדים שלי יוצאים לטיול, ומבקשים חטיפים, אני חושבת לעצמי: "מי צריך את הדברים הכ"כ לא בריאים האלו"? מצד שני, גם אני, כשיצאתי לטיולים שנתיים, לא ויתרתי על הביסלי והתפוצ'יפס האהובים והמיתולוגיים. בלית ברירה, אני מעמיסה עליהם כל טוב של שומן רווי, ואומרת לעצמי: "נו, מילא". כשראיתי את הפרסומות של חטיפי מנה בטלוויזיה, אמרתי לעצמי: "וואלה, נראה מעניין": כשהציעו לי לקבל אותם להתנסות,  שמחתי.  נו, מה לעשות, גם עלי פרסומות עובדות לפעמים(-: בני הנוער שלי חגגו על החבילה עם המוצרים, והאמת, לא נעים לי להגיד, אבל גם אני לא טמנתי את ידי מחוץ לשקית(-: כן, גם אני אוהבת חטיפים!!! אני אסקור את המוצרים לפי חוות הדעת של הילדים ושלי, ואני אתחיל עם המוצר שאני חושבת שהוא הברקה, חטיף תפוחי אדמה בטעם שוקו מייפל.  הורס! אכלתי אחד, כי פתחתי אותו לצילומים. ואז עוד אחד.  ועוד אחד. ועוד אחד. ועוד אחד. עד שהבנתי שחיסלתי חצי שקית! אבל אז נכרתי שוב בפרסומת מהטלוויזיה. נזכרתי שהחטיפים של MANA מוצגים כבריאים יותר מהמתחרים. אז בדקתי. החטיפי

קפה ב-2 ש"ח, דיוקן של שמעון פרס מ-6000 כוסות קפה, ושיא גינס? יום רביעי בנמל ת"א!!!

לרגל יום הולדתו ה-90(!) של כבוד נשיא המדינה, שמעון פרס, החליט מותג הקפה ג'ייקובס" לשבור את שיא העולם במוזאיקת קפה, עם דיוקנו של נשיא המדינה. מתחם ג'ייקובס בנמל ת"א יהפוך לפסיפס מדהים של קפה.

הרודס ים המלח. אוי, האוכל, האוכל! חלק א: הגעתי לגן עדן.

כשהזמינו אותי להשקת עיתונאים של מלון הרודס ים המלח ,  לא יכולתי לסרב. כחובבת נסיעות, טיולים, אוכל, פינוקים, ובתי מלון(ארבעה כוכבים פלוס, כן?) בעיקר,  זרחתי כמו השמש של ים המלח, כבר יומיים לפני הנסיעה. "אמא, קחי אותנו גם!" אמרו לי ה"נוער" שלי, ואני הסתכלתי עליהם בעיניים של "אוף, הלוואי שיכולתי", וליבי נצבט.  שוב אני יוצאת לעשות חיים, ומשאירה אותם "לבלות" בביה"ס, כשאני מבלה בים ובבריכה. הבטחתי להם שאוטוטו החופש הגדול, וגם הם יקבלו הזדמנות לבלות איתי במלון כזה או אחר(-: לים המלח הגענו בצהריים. באוטובוס הייתה לנו "דיילת", שפינקה אותנו כל הנסיעה בשתיה, מאפים, פירות ופיצוחים. (פה מגיע שאפו למשרד היח"צ של פתאל שעשה מעל ומעבר כדי להנעים לנו את הנסיעה, אין דברים כאלו!). כשהגענו למלון, חשבתי לעצמי: "אחרי כל הפינוקים באוטובוס, למי יש חשק לארוחת צהריים?" המחשבה הזו עלתה לראשי בעקבות נסיון עבר בארוחות צהריים בבתי מלון.  לצערי, ארוחות הצהריים בבתי מלון הן לא גולת הכותרת של הארוחות, ולכן, לא נצפתה מצידי היסטריה ל

גלוסיבוקס אפריל. ארמאני, קרליין ורבלון בצבעים וניחוחות לקיץ(-:

תמיד כשקופסת גלוסיבוקס מגיעה אלי, אני פותחת אותה בהתרגשות. התרגשות זה נחמד, אבל לקופסת אפריל פחות התחברתי. היה פה נסיון מעניין לשנות לי את צבעי השפתון הרגילים שלי, שזה נסיון מעניין, בהמשך אספר לכם אם זה הצליח (-: כמו תמיד, המגזין של גלוסיבוקס, לחומרים הכתובים אני תמיד פחות מתחברת, אז אדלג עליו ברשותכן(-:

ליליות. מסעדה כשרה, מעולה, ועם אג'נדה חברתית.

מסעדת ליליות הכשרה חוגגת 13, וזו כבר סיבה לחגיגה(-: הוזמנתי לטעום את התפריט החדש, ולשמוע קצת על האג'נדה החברתית של המסעדה. כתבתי בעבר על הבייקרי 29 , שגם היא פועלת על קונספט של אג'נדה חברתית. גם ליליות עובדת לטובת הקהילה, ומעבר להתרשמות שלי מהאוכל, בניצוחו של השף נועם דקרס, המפעל החברתי ראוי לשבח. מאז הקמתה קולטת המסעדה בני נוער בסיכון ומעניקה להם הזדמנות להשתלב בחברה באמצעות הכשרה מקצועית בתחום המסעדנות. מסעדת ליליות היא מהמוסדות הקולינריים המובילים בתל-אביב בפרט ובארץ בכלל. המסעדה ממוקמת במתחם ליליות, בו ממוקמת גם ליליות בייקרי, בקומת הכניסה של בית אסיה היוקרתי, סמוך לבתי המשפט. לשמחתי, כשהגעתי לשם בערב, היה שפע של חניה באזור, וזה כבר עזר לא לקלקל לי את התיאבון, כפי שקורה לי לא מעט כשאני נכנסת לת"א(-: ייחודה של מסעדת ליליות הוא המיזם החברתי שפועל במסגרתה מזה עשור לשיקומם של בני נוער בסיכון. כל שנה ליליות מכשירה ומעסיקה במסעדה כ-15 בני נוער, שנפלטו ממסגרות חינוכיות, אשר רוכשים הדרכה, ליווי ותעסוקה לתקופה של כשנה וחצי. הכשרה זו מקנה להם מקצוע מבו

שוק הפשפשים. קפה פליקס- קצת בשוק, קצת לא, וטוב שכך!

מי לא אוהב להסתובב בשוק הפשפשים ביפו? אין חיה כזאת(-: שוק הפשפשים הוא אחד המקומות השמחים, החגיגיים, המצחיקים, המוזרים, ההזויים. יש בו חפצים משונים, וגם לא:

ג'סיקה רסטרו-בר. מה חדש בתפריט הקיץ?

אחד השירים הראשונים שלמדתי לנגן על הגיטרה שלי הוא ג'סיקה של אתניקס. ג'סיקה.  שם שעושה לי סנטימנטים לתקופה רחוקה בחיי. כשהזמינו אותי להשקת תפריט הקיץ של ג'סיקה, שוב חשבתי על אותה ג'סיקה,  שמילאה את חיי בימים "ההם":   "תמיד חשבה שהאלוהים, אהב לראות אותנו מנגנים,  כי זה הראש של ג'סיקה, ג'סי ג'סי, ג'סי ג'סיקה אואה אואה  אה אואה אואה   עכשיו היא רחוקה"

מתכון למאפה סלמון, גבינת עיזים, ותרד, עם קרמבל מלוח. אחד השווים!

במסגרת "אירועי שבועות הבלתי פוסקים לבלוגרים", נערך גם אירוע של מועצת החלב. נו, איך אפשר בלעדיהם? סדנת מתכוני שבועות, תחת הקונספט:  "בשבילי רק חלב ישראלי" (-:

פשטידת ברוקולי וכרישה מהממת במיוחד(-:

   פשטידת ברוקולי וכרישה אני אוהבת פשטידות. אוהבת אותן חמות, נמסות לי בפה, עמוסות בדברים טובים(-: אחד מהירקות החביבים עלי במסגרת הפשטידות הוא הברוקולי. הפעם החלטתי להוסיף לו גם כרישה, והתוצאה יצאה מושלמת! ככה זה נראה בסוף: