תמונות מהחיים הטובים

מזמן רציתי ללמוד להכין סושי בבית. תכלס, סושי הוא מאלו שלפני כמה שנים לא הבנתי מה מוצאים בו, ותוך כדי תנועה למדתי להתאהב בו. אני מודה: היום, אם תקראו לי למסעדת סושי, אני רצה בשמחה. נו, תקראו לי כבר! :) הזמינו אותי לסדנת סושי באקדמיה הקולינרית של בולטהאופ שנפתחה לאחרונה בנמל ת"א. סדנת בישול טובה זה תמיד כיף. שאני אגיד לא? :)

מעיינות חמים. אין מישהו שלא אוהב להרגע בתוך מים חמימים, עשירים במינרלים ומרגיעים. אין ספק, מעיינות חמים זו בריאות פיזית ונפשית, ואני אוהבת רגעים שכאלו, כל השנה. גם בחורף, שאז זה תענוג אמיתי :) הוזמנתי לאתר מעיינות חמי טבריה שעבר לאחרונה שיפוץ רציני, כל המתחמים שופצו ושודרגו, והמקום נראה לגמרי אחרת ממה שזכרתי אותו לפני הרבה שנים טובות. יצאנו מוקדם בבוקר מת"א במונית, והגענו רעבים במיוחד, לפחות אני :) מנכ"ל המעיינות, עמי ישראל, הושיב אותנו לארוחת בוקר בלובי של המעיינות(שהוא המקום היחיד שעוד לא שופץ, ועומד לעבור שיפוץ רציני בקרוב), ותוך כדי שאנחנו נרגעים באמצאות כמה ביסים טובים, סיפר לנו על המקום, על השיפוץ, ועל היעדים:

חלום. אין לי מילה אחרת להגדיר את הסופ"ש שביליתי במקום הכי נמוך והכי יפה בעולם. הכל היה מושלם. מבחינתי, חופשה טובה מתחלקת לכמה פרמטרים: המקום, החדרים, הפסיליטיז, והאוכל. בגדול: כמה הרגשתי שאני מחזירה לעצמי כוחות, שלפעמים כ"כ חסרים לי. זו הייתה חופשה חלומית.

חלום. כי הספא, עשה לי את הסופ"ש לחלומי במיוחד.

אחחח, מאפים. אי אפשר איתם, אי אפשר בלעדיהם. הוזמנתי לטעום את הדבר הכי טעים שהמציא האדם, בצק, בצורותיו השונות: מאפים, עוגות, לחמים. יצאתי, ונשארתי עם המשפט האלוהי: ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, המוציא לחם מן הארץ. וגם מבייקרי 19 :)

בינינו, אנחנו, הנשים, מה אנחנו רוצות? שהוא יגיד לנו "אני אוהב אותך". שהוא יזכור להביא מתנה בימים חשובים(ימי הולדת, ימי נישואין, ימי אהבה). שהוא ידע לתת תשומי, ושנרגיש הוא שם. שהוא באמת אוהב. אנחנו לא צריכות יותר מדי.  חיבוק טוב, ומשהו קטן שמראה אהבה. נשיקות, למשל :) היום סידרתי לכם, הגברים, שתי מתנות שיגרמו לנשים שלכם לדעת שאתם אוהבים. למען הסר ספק: גם לכן, הנשים, יש הזדמנות נפלאה לרגש את אהובכן. אחד הדברים הכי כיפיים אלו מתנות אישיות.  לחג האהבה, או בשמו הלועזי "וולנטיין דיי", אני הולכת להציע לכם יופי של רעיון, מוגש על כלים יפיפיים. נשיקות. כן, כן. נשיקות :) אלף נשיקות, לך אהובתי. אלף, או מאה, או כמה שתרצו.

מה יש לכם להציע לתפריט ארוחת בוקר?  מלצר/ית: יש לנו חביתה, חביתה עם תוספות, עין, מקושקשת, ושקשוקה. יש גבינות, ריבה, ממרח אבוקדו וטונה. אה, ויש גם שתייה חמה/קרה. או גם וגם. ככה בערך נראות רוב ארוחות הבוקר בבתי הקפה בארץ. משעממות :) רבאק, חביתה גם הבת שלי יודעת להכין.  גם בארוחת בוקר צריך טאצ' אחר, שונה, שנרגיש "בית קפה" ולא "בבית". כי כשאנחנו יוצאים לארוחת בוקר בחוץ, זה לא בשביל להיות בבית :) אז זהו.  עכשיו אפשר להגיד: בוקר טוב!!!

הוזמנתי לסיור בפארק תמנע, כרבע שעה צפונה מאילת. חוויות בלי סוף :)

אני מתחילה עם השאלה הנצחית: איפה לדעתכם החומוס הכי טוב בארץ? אני מצאתי אותו. זהו. מבטיחה לכם, חובבי החומוס, אם עוד לא יצא לכם לאכול שם, אתם תודו לי. בדרכי לביקור בנצרת, שעליה כתבתי כאן, הוזמנתי לעצור במסעדה בזרזיר. זרזיר נמצאת כ-10 ק"מ מנצרת, כך שהמיקום התאים לי "בול". זרזיר נמצא על כביש 79, בואך עמק יזרעאל. הגענו לזרזיר למסעדת אל סולטאן בשישי בצהריים, המסעדה הייתה עמוסה. אוכלוסיית היישוב מורכבת מבני חמישה שבטים בדואים, וכראוי לישוב בדואי, גם מסעדת אל סולטאן היא מסעדה בדואית. היא לא סתם מסעדה בדואית. היא מסעדה בדואית נהדרת.

נסעתי לנצרת עם הנוער שלי קצת אחרי הכריסמס, כדי לספוג עוד ממה שנשאר מאווירת החג הנוצרי. נצרת, העיר המקסימה ומאירת הפנים הזו, עדיין הייתה חגיגית ונוצצת, עם המון עצי חג המולד בכל פינה בעיר. הילדים לא ויתרו על צילומים עם העץ, ואם תשאלו את הבת שלי, היא תספר לכם שהיא הייתה רוצה שגם לנו יהיה עץ כזה עם מתנות שוות בכל שנה, אבל לנו יש דמי חנוכה, שזה סוג של כריסמס פחות נוצץ אבל יותר מואר :)

נכון, זה הזמן להודות: זה הולך ומשתפר. ס צינת המסעדות הכשרות מתפתחת, משתכללת, מתחרה בקלות ב"לא כשרות", שעד לא מזמן היו מבחינתי ערובה לאוכל טעים. אחרי  הביקור במסעדת טורו הכשרה בירושלים  הבנתי שכשרה לא חייבת להיות שם נרדף ל"מיותרת", להפך. גיליתי עולם חדש של טעמים, מרקמים, הנאות. הביקור במסעדה הכשרה במלון הכי שווה בתל אביב, רויאל ביץ', מסעדת ווסט סייד, סגר לי את הפינה: יש מסעדות כשרות מעולות. ממש מעולות. מסעדה כשרה מעולה בתל אביב זה כבר לא חלום, זו מציאות. מסעדת ווסט סייד, מסעדה כשרה בתל אביב, היא ללא ספק הכשרה הכי טובה שביקרתי בה.

אחרי הביקור שלי במסעדת ווסט סייד , המסעדה הכשרה המעולה ברויאל ביץ' ת"א, החלטתי שאני חייבת את מתכון הפוקאצ'ה המעלפת שאכלתי שם. אין על פוקאצ'ה חמה שכזו, ובאיומים לייט הצלחתי להוציא מגיא מלכה, שף המסעדה, את המתכון שלהן :) קבלו מתכון אלוהי לפוקאצ'ות(תיזהרו, זה ממכר!) מתכון לפוקאצ'ות אלוהיות באדיבות שף גיא מלכה מסעדת ווסט סייד(רויאל ביץ' ת"א) המצרכים (ל-15 פוקאצ'ות אישיות): 25 גר' (½ קובייה או ½2 כפות שמרית) שמרים טריים 325 מ"ל (⅓1 כוסות) מים 15 גר' (1 כף) סוכר 500 גר' (½3 כוסות + 1 כף) קמח לחם או קמח לבן פשוט מנופה 40 מ"ל (½2 כפות) שמן זית 15 גר' (1 כף) מלח להברשה: מעט שמן זית (עדיף מתובל בשום כתוש, רוזמרין וטימין) חופן מלח גס אופן ההכנה: מערבלים במיקסר עם וו לישה את השמרים עם 150 מ"ל (2/3 כוס) מים. מוסיפים את יתרת המים, הסוכר והקמח, ולשים כ-6 דקות. מוסיפים את שמן הזית והמלח ולשים דקה נוספת. מערבלים עוד ערבול אחד ומוציאים את הבצק כשהוא נפרד מהדפנות של קערת המיקסר. מעבירים לכלי משו

מושב. תמיד רציתי לגור במושב.  נכון, ריח של פרות וחקלאות זה לא בדיוק אני, אבל מושב זה מושב. יש בו איכות חיים, הרבה ירוק, ואנשים שלווים. ומסתבר שיש במושבים גם מסעדות טובות. השף סהר רפאל(הזכור מסדרת הריאלטי "המטבח" עם עזרא קדם) זכה במקום הראשון בתחרות שהתקיימה אז, וטעימה מהמטבחים שלו בערב דרומי אחד  הבהירה לי למה. הוא יצירתי, הוא מוכשר, והוא יודע מה הוא עושה. את השף סהר רפאל פגשנו בשתי המסעדות שלו, בשני מושבים שונים: כדיתא הכשרה במושב תימורים, וכרמים הלא כשרה במושב סגולה.