תמונות מהחיים הטובים

למה החלטתי לעשות את המדור הזה בבלוג? בעיקר כי יצא לי החודש לקנות שני מוצרים חדשים שראיתי תוך כדי קניות, אחד שנתקלתי בו בסופר פארם, ואחד סתם פגשתי על המדף בסופר, והחלטתי שעם כל המוצרים שאני קונה(כי אני תמיד מנסה דברים חדשים), ועם כל אלו שאני מקבלת להתנסות, שווה לפתוח גם לזה פינה קטנה בבלוג. אז הנה, רשומת המומלצים הראשונה שלי, לסיום 2014, ולתחילת 2015. תהנו :)  הלהיט התורן של החודש

יש לי וידוי: הערוץ הכי נצפה אצלנו בטלוויזיה בסלון הוא ערוץ 15. אם אתם לא יודעים מה זה ערוץ 15, כנראה שאין לכם נערה מתבגרת בבית :) yes comedy = 15 = ברירת מחדל שלנו בבית. הערוץ שבו יש את הסדרות הכי טובות(לפחות לפי דניאל, הבת שלי): חברים, משפחה מודרנית, שני גברים וחצי, וכמובן, מי לא מכיר, "איך פגשתי את אמא" :)

מי לא מכיר את זה: יש לנו זמן פנוי, בא לנו לעשות בו משהו מדליק. לרוב, אנחנו בורחים הדברים הרגילים: בית קפה, סרט, מסעדה, הופעה. הכירו לי את funzing. עלם ומלואו של פעילויות, סדנאות, טיולים, יצירה, אוכל, או כל מה שרק עולה לכם בראש, או שבעצם להפך- לא ממש עולה לכם לראש, והנה יש מי שיעשה לכם את זה :)

פסטורליה במיטבה. זה בעצם מה שרובנו מחפשים כשאנחנו נוסעים לצפון. מה בסה"כ אנחנו רוצים? הרבה ירוק, אוויר טוב, מנוחה, שקט, פינוק לנפש, אוכל טוב(ברור!), ומקום נעים לישון בו. את כל זה מצאתי בפינה אחת קסומה בגליל העליון.

שלושה ימים של טיול בצפון התחילו עם עצירה לארוחה בראש פינה, עיר שתמיד נעים לחזור אליה. אם בא לכם משהו "על הדרך", לכו למרכז בכניסה, שם מוצבת מסעדת ההמבורגרים "עמבורגר" הידועה. יש כאלו שאומרים שזה ההמבורגר אחד הטעימים שיש. אבל, אם בא לכם קצת יותר "סטייל", ולא לשבת עם המוני ישראל, בשבילכם יש את "אחוזת שולמית" , מסעדה קלאסית צרפתית עם ניחוח גלילי.

בשבוע שעבר ביקרתי בנצרת. זו לא הפעם הראשונה שלי שם, ולא האחרונה :) אם כבר נצרת, בדיוק עכשיו זה הזמן לטייל בה. סנטה הוא הכוכב בתקופה הזו של השנה, ונצרת כולה זוהרת. בפוסט הזה אני אתן לכם כמה נקודות עניין שממש ממש כדאי לבקר בהן, וכדאי לעשות את זה בחודש הקרוב, כי זה החודש הכי מקסים של נצרת.

כי אין ירושלמי שלא מכיר את מסעדת "החצר". היא שווה, היא כשרה, היא טעימה להפליא, והיא של השף מוטי אוחנה, וכתבתי עליה כאן . השף מוטי אוחנה, בוגר הקורדון בלו, החליט לפתוח אחות קטנה ופחות סטייליסטית, יותר צעירה אבל לשמחתי- לא פחות טעימה. הוזמנתי לבדוק את המסעדה החדשה, ולחזור אליכם עם רשמים, המלצות, מה כן, מה לא, ומה בכלל :)

כן, כן. הזאב טרף את הסבתא של כיפה אדומה. ואני, אדומה שכמותי, הלכתי לטרוף את הזאב. הביקור בסניף הרחובותי של רשת Wolfnights שאליו הוזמנתי,  השאיר אותי עם תהיות: למה הזאב טרף את סבתא של כיפה אדומה, כשהוא יכול היה לטרוף המבורגר בסניף המקומי של זאבים חובבי בשר טעים?

כשהתקשרו אלי מאמריקן אקספרס להציע לי לסקר את הקמפיין החדש שלהם, 100 ב-100, קפצתי משמחה.

יש לי וידוי: אני אוהבת טלוויזיה. איך שאני מגיעה לאולפנים, אני הופכת לנרגשת במיוחד. ה-H של ה-ADHD שלי מתחיל להשתולל. אני אוהבת שואו ביז, אני אוהבת מצלמות, אדרנלין, ותקשורת בכלל. ארבע פעמים הופעתי בטלוויזיה, ככה בקטנה. אם בא לכם להיזכר, אז הנה:

כשהייתי צעירה ושובבה, בת 16 פלוס מינוס, אילת הייתה מוקד עליה לרגל לצעירים. הייתי לוקחת את עצמי, את החברות שלי, והיינו נוסעות לרקוד בדיסקוטקים לצלילי La Isla Bonita, לרבוץ על החוף, לעשות שופינג בטיילת, כי אז עוד לא היה רבע קניון באילת. בקושי היה אחד כזה בארץ :) רגע של נוסטלגיה עם מדונה- La Isla Bonita

את המקומות שאני הולכת לסקר אני בוחרת בפינצטה. כי בתכלס, אתם, הקוראים שלי, לא רוצים לשמוע על כל סנדוויצ'יאדה חדשה, אלא אם היא ממש מומלצת, וגם אותי לא מעניין לספר לכם על כל דוכן פלאפל. ממש לא. מצד שני, מקומות שאני אוהבת, ושאני כבר מכירה מחיי היום יום שלי, אני תמיד שמחה לכתוב עליהם, אם אני אוהבת אותם. אם אני נהנית, אז למה שאתם לא? :) מי שמכיר את ג'מס בפתח תקווה יודע שמדובר על בירה טובה, של מבשלה ישראלית, על אווירה מיוחדת וכיפית, על הופעות ואוכל מדליק. אני כבר ביליתי שם מספר פעמים, והמקום, הבירות והאווירה מחזירות אותי תמיד למקום.

לנועם, האחיינית המדהימה שלי, הייתה יומולדת בנובמבר. כן, גם היא עקרבית, בדיוק כמוני. תוך כדי שאני חושבת איך להפתיע אותה ביום ההולדת(כי היא האחיינית הראשונה והגדולה שלי, בת 8 כבר, ואני מטורפת עליה), נזכרתי שקיבלתי לא מזמן ידיעה למייל על "שף צעיר" של פיצה דומינו'ס. חשבתי, הפעלתי קצת קשרים(כי קשרים זה תמיד טוב), דיברתי עם אח שלי, והחלטנו שנועם תחגוג עם החברות שלה את היומולדת בדומינו'ס פיצה, בסניף שקרוב לה לבית, סניף ראשל"צ מערב. בתאריך המיועד לקחתי את עצמי לראשל"צ, לסניף דומינו'ס, ושם חיכו נועם וחמש חברותיה, מרוגשות ומחויכות.