דילוג לתוכן הראשי

רשומות

החופשה המושלמת לחובבי מוזיקה, פסטורליה וירוק בעיניים.

זה היה אולי אחד מסופי השבוע המקסימים שהייתי בהם בארץ. זה היה באפריל. כן, כן, באפריל :) אתם בטח שואלים את עצמכם למה חוויות מהאביב אני מספרת לכם רק עכשיו. שאלה טובה, אבל לכל שאלה טובה יש באמתחתי תשובה טובה אפילו יותר. אתם צודקים, אתם מכירים אותי. אני לא טובה בדחיית סיפוקים, אבל הפעם הייתי חייבת. ממש בקרוב, בנובמבר (נכון, בדיוק החודש שיש לי בו יומולדת), מתחילה העונה ה-14 של "סופי שבוע של תרבות" במלון הצפוני המשגע, "פסטורל כפר בלום" . 

אוסף רעיונות למתנות לחג ברגע האחרון, ואיזו מתנה קניתי לעצמי?

אני תמיד נזכרת ברגע האחרון. תמיד, ובכל דבר. גם בענייני מתנות :) לחג הקרוב יש לי כמה רעיונות ממוצרים שקיבלתי או קניתי, ושאהבתי במיוחד. מכל המארזים והחבילות ש"נחתו" אצלי, יש לי כמה המלצות שוות.

תמיד כיף לחזור לאיטליה. טריולה, איטלקיה הורסת.

אחרי הטיול שלי באיטליה, כל מה שרציתי זה אוכל איטלקי. ועוד אוכל איטלקי. ועוד, ועוד, ועוד. גם לפני הביקור בחבלים הנפלאים של איטליה, אמיליה רומנה וטוסקנה, ידעתי שאוכל איטלקי הוא הפייבוריט שלי. תנו לי מנת פסטה טובה, ואני מאושרת. טירמיסו משובח, ואני על גג העולם. אני מכינה הרבה פסטות בבית, ואם הייתי מחליטה לפתוח מסעדה, הייתי הולכת על איטלקית. בטוח. כבר המפות האלו, המשובצות, מזכירות לי את המסעדה הטוסקנית הנהדרת שישבתי בה ואכלתי ריבוליטה. וכן, הלוואי שהייתי מוצאת בארץ ריבוליטה טובה כזו, כמו שאכלתי שם, בטוסקנה. *ריבוליטה- מרק איכרים טוסקני (התמונה ממסעדה מקסימה שאכלתי בה בטוסקנה. מי שישחזר לי את המנה הזו- אני מזמינה אותו לארוחה איטלקית!)

אפליקציית "LUPA 365" תעשה לכם שנה נהדרת!

"אוף, שוב אני צריכה לחשוב על מתנה לחג", אני נוטה לסנן לעצמי פעמיים בשנה. ראש השנה. אחד מהחגים הגדולים האלו, שבהם היסטריית המתנות בשיאה.  יש כל מיני מתנות בכל מיני מחירים, אבל כשצריך להביא מתנה למארחים של היום הראשון, למארחים של היום השני, להורים, לאחים, לגיסות, או לאחת מהן לפחות, זה כבר לא מתנה, זה פרויקט. ולא סתם פרויקט, אם לא חושבים חכם, זה גם פרויקט מעיק, פיזית וכלכלית. למי בא להסתובב בקניונים, ולחפש מתנות? לא לי. גם ככה הפרעת הקשב שלי לא עוזרת לי בקבלת החלטות. מופרעי הקשב הקשים יבינו אותי, בטוח.  אני יכולה להסתובב שעות, ולא להחליט. להיכנס לכל החנויות, ולהשתגע מהאפשרויות הבלתי מוגבלות. ובסוף? לצאת עם כלום, ולקוות שיבינו שזה לא בשבילי, וקניית מתנות היא די סיוט עבורי. אז מה עושים? איך עושים את המתנה לחג הרבה יותר פשוטה וידידותית? אהה, המצאת המאה:  א פ ל י ק צ י ה :)

סלט עדשים שחורות, קוסקוס וגבינה בולגרית. לכבוד ראש השנה- גם עם דבש :)

אתמול עשיתי סדר במזווה. החלטתי להתחיל לנצל דברים שמחכים לי שם, כמו עדשים שחורות שאני מאד אוהבת. הכנתי סלט עם כמה מרכיבים שרק מחכים שאנסה אותם, ויצא... נו, מהמם! אני מצרפת לכם את המתכון, קלאסי לאירוח בכל הזדמנות, בראש השנה בכלל. לשומרי כשרות- לארוחת הבוקר של ראש השנה או לארוחות החלביות. מצד שני, לא צריך סיבה מיוחדת כמו ראש השנה כדי לאכול סלט טעים, בריא ומזין. ההכנה מהירה מאד, פשוטה מאד והתוצאה נהדרת. אז יאללה, לעבודה :)

ערבי שני בטפאו- מהים אל הצלחת!

טפאו אהובתי מתחדשת בימי שני עם קונספט חדש, מדליק וטעים: מהים אל הצלחת :) מסעדת הטאפאס-בר TAPEO משיקה ערבי סביצ'ה ספיישל שיתקיימו מדי יום שני בת"א, החל מהשעה 18.00 ועד לשעות הקטנות של הלילה. בימי שני ירכיב השף אבי כהן את המנות המיוחדות, הספיישל'ס של ימי שני, בעמדת הבר.

מתכון לקדרת בשר וחומוס בבישול ארוך. כי אוטוטו חורף!

באחד מימי אוגוסט נחתה אצלי צידנית. פתחתי והופתעתי לגלות שקיבלתי להתנסות מארז של קוביות לקדירה מתוצרת "אדום אדום". "באמצע הקיץ?" שאלתי את עצמי. "דווקא מתאים", עניתי. החלטתי להכין קדירה טעימה דווקא ביום שרבי של הקיץ, באחד מהימים האלו שגם ככה אי אפשר היה לצאת מהבית. המזגן עבד, בבית היה קריר, וריחות הקדירה עשו לי נעים בלב, גם כשבחוץ היה לוהט. 

יש לנו שואב מנצח! V6. השואב הכי חזק בעיר.

אני מודה: אני "פריקית" של מוצרי חשמל. הרגע סיימתי לסדר מקום על השיש למכונת הבשר החדשה שלי מתוצרת פנסוניק, שמצטרפת למעבד מזון חדש של מג'ימיקס, ולמכשיר סודה סטרים חדש וחשמלי, מכונת קפה של נספרסו, מקציף חלב מדהים של twister pro, מכונת מיצים קשים של יורום, וזהו, עוד מכשיר אחד ואני בורחת מהבית, כי מקום כבר לא נשאר לי. מזל ששואב האבק שלי ממוקם במרפסת המטבח :) וכן, מה זה אומר? שיש לי הפרעה. כשאני בוחרת- אני בוחרת טוב. אני תמיד אלך על ה"דה בסט". חולת מותגים שכמותי :)))

טחינה ולואיז. סיפור אהבה על בית קפה בריא, יצירתי, וטעים.

"היום קבענו בבית קפה, את זוכרת?" היא שאלה. ואני השבתי: "כן, הבריא ההוא", תוך כדי שאני ממש לא מפנטזת על ירקות ועשבים. אוכל "בריא", לפי ההגדרות שגדלתי עליהן, זה אוכל משמים, חסר חיים, וממנו היה לי הרבה בבית הפולני שלי. אבא שלי (שכבר כמה שנים טובות לא איתנו), סבל ממחלות שונות, שאילצו את אמא שלי, שגם ככה נבהלת כשהיא שומעת "פלפל שחור", לבשל אוכל "בריא". בלי מלח, בלי סוכר, בלי תבלינים, ובעיקר עם הרבה מים. ככה גדלתי, עם קונספט של "אוכל בריא", כשמנת פירה ושניצל היו הטופ של הטעמים בצלחת שלי.

עוגת שזיפים קלה ומשגעת, הכי סקסית בקיץ.

פירות קיץ עושים לי שמח. לא משנה אם זה אבטיח עם בולגרית, אבטיח בלי בולגרית, ענבים, אפרסקים, שזיפים- הם כולם אהובים עלי במיוחד, עוד מהימים שהמשמשים היו יותר טעימים והיינו משחקים בגוגואים אמיתיים, ולא מפלסטיק. מזל שעוד לא המציאו גוגואים באפליקציה, או שאולי כבר יש, ואני מעדיפה לא לדעת :) אז נחזור לשזיפים. אני אוהבת אותם במיוחד. הצבע שלהם עושה לי משהו שמח. גם הטעם. בכלל, הם טעימים בכל צורה. כמיץ, בליפתן, עם ה"יוגורט+גרנולה" שלי, ובעוגות. וגם ככה סתם. אז הפעם אני מפזרת לכם באהבה מתכון לעוגת שזיפים. 

פופ אפ קולינרי קיצי בירושלים עם בורטה מהאגדות- פרימוורה על המרפסת

"חם לי", סיננתי בשבוע שעבר. כל השבוע קיטרתי. החום הבלתי נסבל עזר לי להחליט להגיע לבילוי של ערב בירושלים. "נו, אולי יהיה קצת פחות לח, פחות חם", מילמלתי לעצמי, תוך כדי שאני מפנטזת על קפיצה לבריכה של המלון שהייתי בדרכי אליו, לאונרדו פלאזה ירושלים. הדרך לירושלים הייתה מלאת תקוות לארוחה לא פחות ממצוינת. שני שפים מעולים שמאחדים כוחות- הפנטזיה הייתה בשמים, עם תקווה קלה לגשם תוך כדי שהסתכלתי לכיוונם. שיתוף פעולה בין השף המוערך שלום קדוש לבין השף הכי איטלקי מנה שטרום, שיוצר תפריט שמשלב בין שני מטבחים שאני מאד אוהבת: הים תיכוני והאיטלקי- הביאו את בלוטות הטעם שלי לגרגר בהנאה כבר במונית לירושלים.

כל אחת צריכה פינוק, ותמיד עדיף בשתיים :)

מי לא סובלת מרגליים יבשות בקיץ? שתקום!  אני סובלת. מאד. כפות הרגליים שלי נראות על גבול ה"הצילו, אנחנו זקוקות לפינוק", וכן, אני לא תמיד מפנקת אותן מספיק. אז בבוקר אחד פינקתי, ועוד איך פינקתי.

רשת קרל ברג מתרחבת ומציעה זכיונות. אוהבים בשר? זה בדיוק בשבילכם :)

הזדמנות לחובבי הנקניקים, הבשרים ומזון משובח בכלל: זיכיון לרשת "קרל ברג"!

מסעדה תאילנדית EAST. איסט ההיסטרית!

תאילנד היא חלום שלי. עוד לא ביקרתי בה, מסיבות כאלו ואחרות, אבל בכל פעם אני חולמת. בא לי לשכב על חופים זהובים, עם משקה קוקוס, ועם תאילנדת שמפנקת אותי ב"פוט מסאז'" בידיה הענוגות. והאוכל, אחחח, האוכל. אין מחלוקת על כך שהאוכל האסיאתי תופס נתח נכבד בסצינה הקולינרית הישראלית, ולא בכדי. הוא משתלב נפלא עם החך הישראלי, ועוד מימי המסעדות הסיניות הראשונות, לוטוס והסינית האדומה, הוא הגיע לפה כדי להישאר. אחרי הסיניות הראשונות ועידן הטייק אווי האסיאתי, הגיעו הסושיות, ואחריהן, הסושיות הסטייליסטיות. יש הרבה אסיאתיות, אין הרבה תאילנדיות אמיתיות שכאלו, שנותנות לקהל את החוויה של תאילנד במלוא עוצמתה. לאחרונה נפתחה תאילנדית כזו, עם שף תאילנדי שעושה קסמים, טאפ שמו. ברזומה שלו יש מספר מסעדות שף מובילות בבנגקוק. ביחד עם השף הישאראלי המוכר, ליאון אלקלעי, הם הרכיבו תפריט ומנות תאילנדיות שישתלבו עם הטעם הישראלי.