תמונות מהחיים הטובים

מתכוני קינוחי קפה בחסות מותג הקפה שאני הכי אוהבת :) שלושה מתכונים, 4 מכונות, 9 זנים, וקפה אחד. illy.  תהנו, ותשתו הרבה קפה, בדיוק כמו שאני אוהבת :) גביע בראוניס עם גלידת קפה והל ואגסים מתובלים

אז אחרי שקיבלתי למייל כמה הצעות לחגוג סילבסטר ב-500 ש"ח ומעלה לאדם, וזה הגיע גם עד ל-800 לאדם,  מה שהצליח להוציא אותי משלוותי (כי הטירוף סביב נשיקת הסילבסטר חוצה כל גבול של הגיון בעיניי), החלטתי לרכז אפשרויות לבילוי של ערב הסילבסטר במסעדות שאפשר לחגוג בהן בכיף ובשמחה במחיר שפוי של עד 250 ש"ח לאדם, ובחלקן גם הרבה פחות. אז אם שאלתם את עצמכם איפה חוגגים בסילבסטר, אז הנה. הפוסט הזה בשבילכם. אז יאללה, צאו לחגוג, תהנו, אל תקרעו את הכיס, אין לזה באמת סיבה הגיונית :) *כל הנתונים, המחירים והמנות מטעם נציגי המסעדות ובאחריותן. ושתהיה לנו אחלה 2016!!!!! אזור המרכז   אזור השרון גרציא - עמק חפר קפה ביסטרו גרציא בקיבוץ העוגן שבעמק חפר עורך מסיבת סילבסטר חגיגית, הכוללת הופעה חיה של הרכב מוזיקלי עליז ושמח. מחיר לכרטיס כניסה, כולל כוס קאווה בחצות: 85 ₪. תפריט הסילבסטר כולל מבחר מנות ספיישל ומנות מהתפריט הקבוע: קרם פולנטה עם שרימפס מוקפצים במחבת בחמאת תבלינים עם שרי ואפונים- מחיר: 42 ₪. סלט שומר חי מתובל בלימון סחוט טרי, עם שרימפסים בחמאת עשבי תיבול, פלחי אבוקדו, פילטים ש

הלכתי אליה בלי ציפיות. שמעתי עליה מפה, שמעתי עליה משם, ואז גם קראתי עליה. שלחו לי גם הזמנה אליה, וסירבתי. אמרתי לעצמי: "מה כבר יוכל לצאת ממסעדה שמגישה מנות עיקריות ב-30 ש"ח?" בוקר אחד הייתי צריכה להגיע עם הבת שלי לראשון לציון. חשבתי שאולי זו הזדמנות להיכנס ולבדוק, במיוחד כשאני עם נערה שללכת לאכול איתה צהריים במקום יקר זה בזבוז זמן, גם ככה היא לא אוהבת כלום, אפילו המבורגר היא לא אוכלת.

כבר תקופה אומרים לי: "נו, כדאי לך, לכי לנסות, זה קרוב לבית, וטעים, ומנות גדולות". ואני? דווקא את הדברים השווים דואגת לפספס. ככה זה אצלי.  אבל לא לאורך זמן! בסוף זה קרה, ובערב חורפי וקריר אחד לקחתי את שרון חברתי, והלכנו לאכול בעיר שמסתמנת כבירת הקולינריה של אזור השרון: הוד השרון.  אכן, עיר שכולה הוד והדר קולינארי שרק הולך ומתעצם. המון מסעדות טובות נפתחו לאחרונה בסביבה, וכתושבת ראש העין, ששנים לא היה לה מה לאכול באזור, פתאום יש לי בחירה. וזה כיף.

רובנו אוהבים ספא. גם אני :) במהלך שנותיי הרבות כבלוגרית יצא לי לחוות לא מעט מקומות וטיפולי ספא. חלקם היו טובים יותר, חלקם פחות. כל ספא עם היתרונות והחסרונות שלו.  לפעמים זה יכולה להיות המוזיקה ברקע שמוציאה אותי מדעתי (מה הקשר בין מוזיקת קאונטרי ודהרות סוסים לרגעים שבהם אני רוצה להירגע עם ציוץ ציפורים?), לפעמים הכפכפים של המטפלת שכל צעד שלה נשמע כמו רעידת אדמה שמתקרבת, ולפעמים סתם טיפול לא מוצלח, או מטפל שלא מפסיק לברבר.

חנוכה הוא ה-חג של המאפיות.  הטירוף סביב הסופגניה המושלמת עובר כל גבול של הגיון, ועל הקלוריות אני כבר לא מדברת :) בואו נודה:  רובנו לא עומדים במראה של סופגניה עגלגלה, עם קרם מפתה, וציפוי של גנאש, או אבקת סוכר, או משהו. אני, למשל, כבר אכלתי 4 בחג הזה. אחת הייתה מיותרת, שלוש היו שוות. בנובמבר הוזמנתי לטעום את התוצרים של אחת הרשתות המובילות בתחום הקונדיטוריה:

שוב זה קורה לי.  מגיעה עם ספקות, יוצאת מאושרת. הוזמנתי לארוחה במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בת"א. כן, כן, זה שנמצא בגבול של ת"א בואך יפו, וצופה על הים התיכון. החלטתי לנצל את הארוחה הזו ליום כיף עם החברה שלי, שרון, ולהזמין גם טיפול בספא. זה לא סתם ספא. זה THE SPA. כן, ככה קוראים לו :)

קניון איילון הוא מהמקומות האלו ששנים הייתי מבקרת בהם, תוך כדי שאני שואלת את עצמי: "אז מה אוכלים פה?" האמת? אף פעם לא הייתה לי תשובה הגיונית. קומת הפאסט פוד עוררה בי חשק לברוח, ועדיף רחוק ככל האפשר. במקרה הטוב הייתי נוסעת לפרדס כץ, למסעדת הפועלים המופלאה "בכור את שושי", ומחממת את ליבי במנת קוסקוס מהאגדות, עם חצי לחם לבן שמוגש כמו שצריך במסעדת פועלים אמיתית. במקרה הגרוע, אם זה היה בשעות אחה"צ, או במקרים של קוצר זמן וחוסר חשק להניע שוב את האוטו, זה היה נגמר בסלט בארומה או בכריך חביב, אבל משעמם. כן, כן, קניון איילון היה מבחינתי מקום קולינארי מזוויע. אחלה לשופינג, לא משהו לאוכל.

חורף. זה מה שהוא מעלה לי לראש: מרקים. המון מרקים. מרקים אסיאתיים, במיוחד. בעצם, אוכל אסיאתי בכלל. או בעצם, מרקים בכלל, גם אם הם "סתם" מרקי ירקות. מרק זה בריא, זה טעים, זה חורף, ומבחינתי - זה כל השנה. מרק העוף שלי הוא מרק העוף הכי טעים שיש, והוא נמצא אצלי על בסיס קבוע בבית. באחריות: הכי טעים. הוא עושה לי ימים שמחים, הוא הפניצילין שלי כשאני מקוררת, הוא זכרונות הילדות שלי.

שוב הפייסבוק כמרקחה. מי על הכוונת הפעם? החרמן התורן, ינון מגל. או שכולכם תמימים, או שאני לא יודעת באיזה כוכב אתם חיים. אנשים שמתנהלים כמו ינון מגל יש כמעט בכל מקום עבודה. נו, די, אל תגידו לי שמעולם לא נפגשתם בכאלו. אני מכירה לא מעט גברים נשואים (וגם כאלו שלא) במקומות עבודה, שמסתכלים על נשים בסביבתן במבט של "בא לי לזיין אותך". 

בשבוע שעבר הוזמנתי לאירוע הפתיחה של FOOD EXPO 2016, שהתקיים באולם התצוגה של חברה נעמן. המיקום: יהיי! ראש העין. הכי קל"ב שיש. ברור שהלכתי. FOOD EXPO 2016 יוצא לדרך לראשונה ביוזמת מועדון Chef's Club Israel  שנוסד בשנת 2014 על ידי השף חי שוורץ ואיש העסקים וחובב הקולינריה שחר שאטי. כיום מהווה המועדון בית מקצועי הדואג לקידום מעמד השף בארץ ובעולם. הכנס הופק בשיתוף חברת "נעמן". בכנס ביקרו מאות שפים, מסעדנים, מלונאים, קונדיטורים, טבחים, מנהלי רכש, מנהלי מזון ומשקאות, בעלי חברות קייטרינג ועוד. אהה, גם עיתונאים ובלוגרים, כמובן. כי מי אם לא אנחנו נספר לכם איך ומה היה? :)

את אליס היכרתי לפני כחודשיים, בדמותה של חנות קטנה ומופלאה. החנות הצבעונית והנעימה הביאה אותי לשאול את השאלה המתבקשת משירה של הלהקה האגדית smokie: ?who the fuck is alice

אתם הרי יודעים שאני אוהבת קיצורי דרך, ואיפה שאני יכולה להכניס אותם, זה בדיוק מה שאני עושה, כל עוד הם לא פוגמים בתוצאה הסופית, ולא מכילים מלא צבעי מאכל וצרות אחרות. את העוף שלי ברוטב השזיפים החלפתי לאחרונה לעוף ברוטב מעט שונה, על בסיס סילאן, סויה, פלפל צ'ילי, דבש, שום, ועוד. והקסם? אני לא צריכה להכין אותו, הוא כבר מוכן, ומשתלב לי נפלא עם כל מיני מאכלים שהכנתי לאחרונה, מאז שגיליתי אותו. הוא הפך לחבר מאד טוב שלי במטבח, במיוחד כשאני מחפשת אוכל בשרי טעים ומהיר הכנה. אז הנה, המתכון לעוף עם בטטות. מתכון מהיר הכנה לעוף בתנור עם טעם גן עדן. אני מזהירה: זה ממכר.

לגרוזינים יש אוכל נהדר. מלא בבשר, באגוזים, בדברים טובים. אנחנו, ה"אלו שאינם גרוזינים", מכירים בעיקר את המאכל הלאומי של הגרוזינים, או הקרעפלך הפולני בגרסה הגרוזינית: חינקלי. כן, גם על חצ'אפורי בטח רובכם שמעתם. אבל האמת, למטבח הגרוזיני יש הרבה יותר מה להציע מחינקלי וחצ'אפורי. אז הלכתי לבדוק איך זה מרגיש וכמה זה טעים :) הדרך לירושלים כבר עוררה בי תיאבון בלתי מוסבר. תמיד זה ככה. כשאני שומעת "ירושלים" אני שומעת "אוכל". מין התניה פבלובית שכזו.