תמונות מהחיים הטובים

אני אוהבת קציצות. מאד מאד אוהבת קציצות. ויש לי בעיה: הבת שלי לא אוכלת כמעט ירקות. לפעמים אני מנסה להכין כל מיני דברים שאפשר לגוון אותם בירקות, כדי שיכנסו לה קצת ויטמינים חיוניים לגוף. ככה המצאתי את הקציצות האלו. פשוט לקחתי את מתכון הקציצות הרגיל שלי, ושדרגתי אותו. הקציצות טעימות להפליא, רכות ועושות שמח בלב. וכמו תמיד אצלי: המתכון גם קל להכנה. צ'יק צ'ק ויש ארוחת צהריים. אלו קציצות בשר מטוגנות, שאני מכינה אותן לפעמים עם עוף, לפעמים עם הודו, ולפעמים עם בקר. לפי החשק ולפי מה שיש בבית. אז הנה, המתכון לקציצות שתמיד מצליחות, ובתיאבון :)

יש איזה קסם כשמסתכלים על הסטייק לפני שהוא הופך לסטייק. לפחות בעיניי. כן, אני יודעת, תכף יתנפלו עלי כמה טבעונים שיצעקו את המנטרה שלהם בקול גדול, אבל מבחינתי, בשר טוב הוא תזונה בריאה במיוחד, עמוסת חלבונים, נטולת פחמימות, והכי חשוב, טעימה. ומי שלא מסוגל - חבל.

אני אוהבת שחקנים חדשים. במיוחד אם הם חתיכים, חזקים, ויפים. לאחרונה נפגשנו בביתה של האחת והיחידה, פיליס גלזר , לערב של בישולים נפלאים עם השחקן החדש בזירה הקולינרית: קוצ'ינה מיה - מותג כלי בישול.

הפוסט הזה יהיה קצר.  כמו הזמן שאני אוהבת לבלות במטבח. קצר. אני אוהבת שהכל זורם, קל, מהיר. לא תמיד. לפעמים המטבח הוא סוג של תרפיה עבורי,  ואני יכולה לבלות בו שעות, ומצד שני, המון פעמים אני מחפשת קיצורי דרך. הפעם, מצאתי. 

לאחרונה יצאתי ליום בירושלים. הלכתי לבקר כמה "מוסדות" ירושלמים, שאין לגביהם שום מחלוקת: הם מוסדות שבלעדיהם, ירושלים היא עיר אחרת. מלון, בית קפה, ומסעדה. אלו היו שלוש התחנות שלי לאותו יום קריר ונעים, כשכולם, כמובן, כהרגלי בקודש (הירושלמי), סובבים סביב ה- מותג, הידוע בשמו הלאומי: "אוכל".

לאחרונה נפתחה באזור השוקק של פתח תקווה, אזור יכין סנטר, מסעדה מזרחית חדשה. בעצם, היא לא כל כך חדשה. היא מוסד. מוסד ותיק ומוכר, שאין חובב ספורט צהוב שלא מכיר אותה: מסעדת 206. כן, כן, המתיתולוגית מול קרית שאול, בצומת הפיל.  הפיל הייתה מסעדת הבית שלי מגיל 6, עד שירדה מימי הזוהר שלה. כאחת שגדלה בבית אדום, ושייכת לאוהדי הפועל תל אביב, מסעדת 206 הייתה "המקום שלא נכנסים אליו". שנים מסעדת 206 הייתה ידועה בזכות החומוס והבשרים שלה, ולכן, כשיום אחד הייתי על הדרך לכיוון הכפר הירוק, בדרכי הביתה, החלטנו, אני והבת שלי, להיכנס. החוויה הייתה פחות מציפיותיי.

שבת בבוקר. אח שלי מתקשר. "אנחנו באים עוד שעה וחצי". ככה. בלי התראה מראש, בלי תכנון, בלי שיש לי משהו מוכן לארח איתו.  נזכרתי בה, בפשטידת האטריות המהירה שלי, שאני מכינה במצבים של "חייבת משהו בצ'יק צ'ק", ובכלל זה נפל לי טוב, כי גם קיבלתי איזה גבינה חדשה לבדיקה, אז הנה, מצאתי גם משהו להכין איתה. אני לא אקשקש יותר מדי, ואעבור ישר למתכון. כי אנחנו בעניין של "מהר", ו"אין זמן", אבל גם אם יש זמן, ובא לכם להכין פשטידה לאירוח, היא תמיד מצליחה, משביעה, וכיפית. אין ספק שזו פשטידת אטריות מהירה ומוצלחת, בלי ללכלך את המטבח, ובלי לייצר הרבה כלים לשטיפה :) פשטידת אטריות מהירה עם גבינות

מדי שנה רשת ההמבורגרים BBB  (בורגוס בר) מארגנת בסניפים נבחרים ארוחה ללקוחות נבחרים של הסניף. כל שנה מוזמנים כ-10 זוגות של לקוחות קבועים, 2-3 עיתונאים, ועוד כ-5 חברי פייסבוק של BBB ל"ארוחת שגרירים". הוזמנתי כעיתונאית אוכל לארוע שהתקיים ב-BBB ברעננה, כדי לטעום, לבדוק, לתת משוב, ולהשיק את התפריט לשנה הקרובה. השולחן הארוך התחיל להתמלא, ואני התחלתי להיות רעבה. אין מה לעשות, המבורגרים שעוברים לידי מעוררים בי תיאבון בלתי מוסבר. הארוחה התקיימה בסוף 2015, כששף הרשת, אילן פנחס, כיבד כל ארוחה שכזו בנוכחותו, והיה אחראי על המנות שיצאו מהמטבח.

אתמול החלטתי שבא לי מרק ארטישוק ירושלמי סמיך כזה, כמו שאכלתי לא מזמן באחת המסעדות שאכלתי בה. תוך רבע שעה עמד מרק משגע על הכיריים, עם כל מיני מרכיבים שמצאתי במקרר, ושזו הייתה הזדמנות נהדרת להשתמש בהם, גם אם התכנון המקורי שלהם היה אחר :) אחרי שהוא סיים להתבשל, ריסקתי אותו בבלנדר היד שלי, וגמעתי בהנאה שתי צלחות, תוך כדי שאני צופה בחדשות הפחות נחמדות שהיו בשישי הראשון של 2016, עם הפיגוע ברחוב דיזינגוף. אכלתי את המרק הזה, תוך כדי שהגשם יורד בחוץ, והוא הדבר היחיד שהצליח לחמם לי את הלב, שברגעים כאלו, מקפיא את עצמו לדעת. אז ביקשו ממני מתכון, ומי אני שאסרב למתכון למרק ירקות טעים ומחמם? אז נכון, צילומי השלבים נעשו בסמארטפון, והם פחות אלגנטיים, אבל שטויות, אני בטוחה שתתמודדו :)

מתכוני קינוחי קפה בחסות מותג הקפה שאני הכי אוהבת :) שלושה מתכונים, 4 מכונות, 9 זנים, וקפה אחד. illy.  תהנו, ותשתו הרבה קפה, בדיוק כמו שאני אוהבת :) גביע בראוניס עם גלידת קפה והל ואגסים מתובלים

אז אחרי שקיבלתי למייל כמה הצעות לחגוג סילבסטר ב-500 ש"ח ומעלה לאדם, וזה הגיע גם עד ל-800 לאדם,  מה שהצליח להוציא אותי משלוותי (כי הטירוף סביב נשיקת הסילבסטר חוצה כל גבול של הגיון בעיניי), החלטתי לרכז אפשרויות לבילוי של ערב הסילבסטר במסעדות שאפשר לחגוג בהן בכיף ובשמחה במחיר שפוי של עד 250 ש"ח לאדם, ובחלקן גם הרבה פחות. אז אם שאלתם את עצמכם איפה חוגגים בסילבסטר, אז הנה. הפוסט הזה בשבילכם. אז יאללה, צאו לחגוג, תהנו, אל תקרעו את הכיס, אין לזה באמת סיבה הגיונית :) *כל הנתונים, המחירים והמנות מטעם נציגי המסעדות ובאחריותן. ושתהיה לנו אחלה 2016!!!!! אזור המרכז   אזור השרון גרציא - עמק חפר קפה ביסטרו גרציא בקיבוץ העוגן שבעמק חפר עורך מסיבת סילבסטר חגיגית, הכוללת הופעה חיה של הרכב מוזיקלי עליז ושמח. מחיר לכרטיס כניסה, כולל כוס קאווה בחצות: 85 ₪. תפריט הסילבסטר כולל מבחר מנות ספיישל ומנות מהתפריט הקבוע: קרם פולנטה עם שרימפס מוקפצים במחבת בחמאת תבלינים עם שרי ואפונים- מחיר: 42 ₪. סלט שומר חי מתובל בלימון סחוט טרי, עם שרימפסים בחמאת עשבי תיבול, פלחי אבוקדו, פילטים ש

הלכתי אליה בלי ציפיות. שמעתי עליה מפה, שמעתי עליה משם, ואז גם קראתי עליה. שלחו לי גם הזמנה אליה, וסירבתי. אמרתי לעצמי: "מה כבר יוכל לצאת ממסעדה שמגישה מנות עיקריות ב-30 ש"ח?" בוקר אחד הייתי צריכה להגיע עם הבת שלי לראשון לציון. חשבתי שאולי זו הזדמנות להיכנס ולבדוק, במיוחד כשאני עם נערה שללכת לאכול איתה צהריים במקום יקר זה בזבוז זמן, גם ככה היא לא אוהבת כלום, אפילו המבורגר היא לא אוכלת.

כבר תקופה אומרים לי: "נו, כדאי לך, לכי לנסות, זה קרוב לבית, וטעים, ומנות גדולות". ואני? דווקא את הדברים השווים דואגת לפספס. ככה זה אצלי.  אבל לא לאורך זמן! בסוף זה קרה, ובערב חורפי וקריר אחד לקחתי את שרון חברתי, והלכנו לאכול בעיר שמסתמנת כבירת הקולינריה של אזור השרון: הוד השרון.  אכן, עיר שכולה הוד והדר קולינארי שרק הולך ומתעצם. המון מסעדות טובות נפתחו לאחרונה בסביבה, וכתושבת ראש העין, ששנים לא היה לה מה לאכול באזור, פתאום יש לי בחירה. וזה כיף.

רובנו אוהבים ספא. גם אני :) במהלך שנותיי הרבות כבלוגרית יצא לי לחוות לא מעט מקומות וטיפולי ספא. חלקם היו טובים יותר, חלקם פחות. כל ספא עם היתרונות והחסרונות שלו.  לפעמים זה יכולה להיות המוזיקה ברקע שמוציאה אותי מדעתי (מה הקשר בין מוזיקת קאונטרי ודהרות סוסים לרגעים שבהם אני רוצה להירגע עם ציוץ ציפורים?), לפעמים הכפכפים של המטפלת שכל צעד שלה נשמע כמו רעידת אדמה שמתקרבת, ולפעמים סתם טיפול לא מוצלח, או מטפל שלא מפסיק לברבר.

חנוכה הוא ה-חג של המאפיות.  הטירוף סביב הסופגניה המושלמת עובר כל גבול של הגיון, ועל הקלוריות אני כבר לא מדברת :) בואו נודה:  רובנו לא עומדים במראה של סופגניה עגלגלה, עם קרם מפתה, וציפוי של גנאש, או אבקת סוכר, או משהו. אני, למשל, כבר אכלתי 4 בחג הזה. אחת הייתה מיותרת, שלוש היו שוות. בנובמבר הוזמנתי לטעום את התוצרים של אחת הרשתות המובילות בתחום הקונדיטוריה:

שוב זה קורה לי.  מגיעה עם ספקות, יוצאת מאושרת. הוזמנתי לארוחה במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בת"א. כן, כן, זה שנמצא בגבול של ת"א בואך יפו, וצופה על הים התיכון. החלטתי לנצל את הארוחה הזו ליום כיף עם החברה שלי, שרון, ולהזמין גם טיפול בספא. זה לא סתם ספא. זה THE SPA. כן, ככה קוראים לו :)

קניון איילון הוא מהמקומות האלו ששנים הייתי מבקרת בהם, תוך כדי שאני שואלת את עצמי: "אז מה אוכלים פה?" האמת? אף פעם לא הייתה לי תשובה הגיונית. קומת הפאסט פוד עוררה בי חשק לברוח, ועדיף רחוק ככל האפשר. במקרה הטוב הייתי נוסעת לפרדס כץ, למסעדת הפועלים המופלאה "בכור את שושי", ומחממת את ליבי במנת קוסקוס מהאגדות, עם חצי לחם לבן שמוגש כמו שצריך במסעדת פועלים אמיתית. במקרה הגרוע, אם זה היה בשעות אחה"צ, או במקרים של קוצר זמן וחוסר חשק להניע שוב את האוטו, זה היה נגמר בסלט בארומה או בכריך חביב, אבל משעמם. כן, כן, קניון איילון היה מבחינתי מקום קולינארי מזוויע. אחלה לשופינג, לא משהו לאוכל.

חורף. זה מה שהוא מעלה לי לראש: מרקים. המון מרקים. מרקים אסיאתיים, במיוחד. בעצם, אוכל אסיאתי בכלל. או בעצם, מרקים בכלל, גם אם הם "סתם" מרקי ירקות. מרק זה בריא, זה טעים, זה חורף, ומבחינתי - זה כל השנה. מרק העוף שלי הוא מרק העוף הכי טעים שיש, והוא נמצא אצלי על בסיס קבוע בבית. באחריות: הכי טעים. הוא עושה לי ימים שמחים, הוא הפניצילין שלי כשאני מקוררת, הוא זכרונות הילדות שלי.

שוב הפייסבוק כמרקחה. מי על הכוונת הפעם? החרמן התורן, ינון מגל. או שכולכם תמימים, או שאני לא יודעת באיזה כוכב אתם חיים. אנשים שמתנהלים כמו ינון מגל יש כמעט בכל מקום עבודה. נו, די, אל תגידו לי שמעולם לא נפגשתם בכאלו. אני מכירה לא מעט גברים נשואים (וגם כאלו שלא) במקומות עבודה, שמסתכלים על נשים בסביבתן במבט של "בא לי לזיין אותך". 

בשבוע שעבר הוזמנתי לאירוע הפתיחה של FOOD EXPO 2016, שהתקיים באולם התצוגה של חברה נעמן. המיקום: יהיי! ראש העין. הכי קל"ב שיש. ברור שהלכתי. FOOD EXPO 2016 יוצא לדרך לראשונה ביוזמת מועדון Chef's Club Israel  שנוסד בשנת 2014 על ידי השף חי שוורץ ואיש העסקים וחובב הקולינריה שחר שאטי. כיום מהווה המועדון בית מקצועי הדואג לקידום מעמד השף בארץ ובעולם. הכנס הופק בשיתוף חברת "נעמן". בכנס ביקרו מאות שפים, מסעדנים, מלונאים, קונדיטורים, טבחים, מנהלי רכש, מנהלי מזון ומשקאות, בעלי חברות קייטרינג ועוד. אהה, גם עיתונאים ובלוגרים, כמובן. כי מי אם לא אנחנו נספר לכם איך ומה היה? :)