תמונות מהחיים הטובים

לפני שבועיים הייתי עם הנערה בת ה-18 שלי (אוטוטו מתגייסת!) במלון נחשולים.  שמענו שבטכנודע בחדרה יש תערוכה מעניינת ששווה לראות, תערוכת הולגרמות. "בואי נלך", אמרתי לה. "זה גם ככה על הדרך הביתה". "נראה לך שיהיה לי מה לעשות שם?" היא שאלה. "ברור", עניתי. "הולגרמות זה מקסים". "טוב, נו", היא אמרה. "אולי נמצא שם פוקימונים מעניינים". הגענו ל טכנודע . הטכנודע נמצא ממש צמוד לכביש החוף, כך שכמעט לא סטינו מהדרך. דבר אחד בטוח: מרוב הנאה, זמן לפוקימונים לא היה לה :) הילדה שלי, או הנערה האהובה שלי, כ"כ נהנתה, שנראה לי שכמה תמונות ימחישו שגם ילדים גדולים ימצאו את המקום כחווייתי, משמח, ולרגעים גם מאתגר. אז הנה, נערה בת 18, שמתלהבת בטכנודע, ואם היא נהנתה - תאמינו לי - קחו את הילדים שלכם :)

בשבילי, חנויות כלים, אביזרים וגאדג'טים למטבח - זו אהבה. אהבה קטנה שלי. אני נכנסת לחנויות כאלו, ועומדת נפעמת. אני רוצה את הכל. בעצם, כמעט הכל, כי את הרוב כבר יש לי :) כשמזמינים אותי לראות חנות שלא היכרתי, שכל כולה אביזרי מטבח - אני אף פעם לא מסרבת. לכו תדעו איזה גאדג'ט חדש אני עדיין לא מכירה, איזה סיר חדש עדיין לא מיששתי.

קטניות זה כיף. קטניות זה חמין, זה מרק אפונה, זה מג'דרה, וזה חומוס. ועוד, כמובן. קטניות זה אושר, זה מטבח ביתי, וזה גם מטבח שף - כפי שהוכיח לנו השף יוסי שיטרית. בסדנה עם השף למדנו על הקטניות, אכלנו מנות שף מעולות, וגם שמענו הרצאה מעניינת על קטניות וחשיבותן בתפריט שלנו.

תאמינו לי - אני לא נוסעת סתם לחיפה. כשסיפרו לי על גאליבל, ועל הפטנט שהם הביאו מברזיל - לא הסכמתי לוותר. לקחתי את עצמי, נכנסתי לרכב, ונסעתי צפונה, לחיפה. שאלתי את עצמי בדרך הארוכה והפקוקה: "למה עשיתי את זה?", ועניתי לעצמי: א. כי אני אשה, ואף אשה לא מוותרת על נעל חדשה. ב. כי הפטנט הזה הוא לא נעל אחת חדשה, הוא 15 נעליים חדשות  :) ההשקה הייתה נוצצת. המוני אנשים הסתערו על החנות, ומדדו... רצועות. 

אני אוהבת ממולאים, ומכינה אותם בכל מיני צורות וצבעים. הפעם היה לי עוף בתנור, אז ויתרתי על הבשר הטחון בפלפלים, והכנתי פלפלים ובצלים ממולאים, סיר כיפי וטעים שמתאים לכל יום בשנה. שמרו לכם מתכון לפלפלים ממולאים צמחוניים, וגם בצלים ממולאים הכנסתי לסיר. בלי הרבה דיבורים, ישר לעבודה :)

כולם יודעים שאני קרניבורית לא קטנה.  בשר טוב, מבחינתי, הוא אושר גדול. תנו לי ביס מפילה משובח, מאנטריקוט מדיום, או מסינטה מעולה, ואני בהיי. את שני השפים הצעירים, שף נדב נצר ושף אלעד לוי, יצא לי להכיר בדיוק באותו מקום, רק בשם מסעדה אחר, "שיין אנד שארפ" . מהיום אמרו: מיט קיטשן.   מסעדת הבשרים בין הטובות בעיר, ובטוח שזו מסעדת הבשרים הכשרה הכי טובה בת"א. 

בשבוע שעבר הוזמנתי למסיבת עיתונאים לרגל חגיגות שנה לזכיון של ראלקו על המותג בלומברג, מותג גרמני מצליח. ראלקו רכשה את הזיכיון על המותג לפני כשנה, ומשיקה אותו מחדש בישראל. Blomberg הוא מותג מוביל בעולם המשווק בלמעלה מ-50 מדינות ומתמחה במוצרי חשמל שמשתלבים בהתאמה מושלמת לבית. הרצאה הייתה בסימן "בהרמוניה עם הבית שלך". מי שנתן את ההרצאה על שילוב מוצרי החשמל בחללים בצורה כ"כ מדויקת, היה המעצב דניאל חסון, שהראה מצגת של דירות בעיצובו, בהן מוצרי החשמל הופכים להיות רהיט משלים בחדרים השונים.

התאספנו כמה פודי'ס משפיענים לסדנת בישול עם מושיק רוט.  כן, כן, האיש והכוכבים. רואה כוכבים, ולא רק בלילה.  (אהמממ, וגם לא מפסיק לדבר עליהם). בתפקיד הסו שף השובב היה דובדבני.  כן, כן, ההוא עם החיוך והצחוקים. לפעמים אני שואלת את עצמי אם הוא יכול או יודע להיות רציני. כנראה שלא ממש, וטוב שכך. 

בשבוע שעבר לקחתי חלק במסיבת ההשקה של גן אירועים מקסים ויוצא דופן. הימים - ימי הקיץ החמים, הלחות - בעיצומה, אבל שום דבר לא מנע ממני להנות באירוע הכ"כ מושקע, ובעיקר בזכות האוכל המצוין שהוגש. מישהו יודע לעשות את העבודה ב סי גארדן, אולם האירועים החיפאי  :)

את העוגה הבחושה הזו אני מכינה כבר שנים. זו עוגה שהיכרתי באחת התוכניות של אהרוני, כשאני הייתי באחת התקופות הלחוצות של חיי, וכל מה שרציתי זה מתכונים קלים ומהירים, והרבה מתוק. במקור, העוגה היא עוגת שזיפים. עונת הדובדבנים הייתה לאחרונה בשיאה, וכך גם חוסר היכולת שלי לעמוד בפניהם. אז קניתי המון :) אכלתי חמש, עשר, עשרים, ועדיין - נשארו המון. החלטתי להכין עוגת דובדבנים, כדי שלא אצטרך למצוא את עצמי מול דובדבנים שהולכים וקמלים לאיטם במקרר. רציתי קצת יותר מ"רק דובדבנים", עוד קצת צורה וצבע, אז ניצלתי גם את שלוש הנקטרינות שהיו בבית.