דילוג לתוכן הראשי

רשומות

סלבה וידה, גרסת "מול הים". מיקום חדש וחמים לימים קרים.

את השף יובל פכלר כבר פגשתי שלוש פעמים. פעמיים במשכנה הקודם של מסעדת "סלבה וידה" (‎Salva Vida - מציל חיים), כשהמסעדה תיפקדה כמסעדת פופ אפ בחצר של מלון בראון, ופעם אחת, לאחרונה, כשהגעתי לבדוק מה השתנה במקום החדש והקבוע - מלון 88 שיושב על רח' הירקון, בפינת רחוב גורדון. הערב היה קריר.  הגענו לשולחן שהוזמן עבורנו בסלבה וידה.  חלפנו על פניו של פקיד הקבלה של המלון, שנמצא בכניסה לבר של המסעדה, ותוך שלושה צעדים וחצי כבר תפסנו את מקומנו במרפסת הנעימה והמקורה.  סלבה וידה היא לא מסעדה ענקית. יש לה חלל פנימי נעים ורומנטי לרגעים, ועוד כמה שולחנות בחוץ, ממש על פינת הרחוב. 

פוקי. מנת הסשימי שמשגעת את הוואי.

צילום: גליה אבירם (יח"צ) סשימי, באופן כללי, זה מאכל שחביב עלי במיוחד.  כשהשף דניאל זך הזמין אותי לטעום את המנה החדשה במסעדה שלו, אסיה מוניקה, לא היססתי. האוכל באסיה מוניקה תמיד טוב. היא קרובה אלי, 5 דקות מהבית.  אין לה בעיות חניה, ויש סשימי.  נראה היה שזה הולך להיות מושלם. לקחתי את החברה שלי, מיה, ויצאנו לאכול, רגע לפני שהיא עולה על מטוס לתאילנד לשהות ארוכה. המנה,  Poke' Bowl , היא סלט סשימי בהרכבה אישית.

לביבות תפוחי אדמה קלאסיות. מתכון ללטקעס מבית אמא.

חנוכה תמיד היה אצלנו חגיגה גדולה. כל בני המשפחה היו מתכנסים, בעיקר בשביל הסופגניות והלביבות שאמא שלי הייתה מכינה.  לעולם, אבל לעולם אני לא אשכח את טעם הסופגניות הקטנות והטעימות שאמא שלי הייתה מכינה, ותמיד אני מתגעגעת לערבי חנוכה אצלה, כשהיא עוד הייתה מארחת ומבשלת בלי הפסקה.  המתכון הזה, מתכון ללביבות תפוחי אדמה, הוא המתכון המשפחתי שלנו.  אמנם אצלנו לא היו מכניסים לתוכו עשבי תיבול, ואני דווקא כן מכניסה פטרוזיליה, כי זה טעים לי, אבל אפשר גם בלי. מתכון פשוט, אבל חשוב לשמור על הכללים כדי לקבל לביבות רכות מבפנים וקריספיות מבחוץ.

אישפיש. באמת ששווה לכם לתת קפיצה. ים זה שם.

לאחרונה הזדמן לי להגיע לסופ"ש סתוי צפוני. כל יציאה צפונה טומנת בחובה תגליות קולינריות חדשות. את רוב הפינות התל אביביות והמרכזיות אני כבר מכירה, אבל את אלו שבאזורים המרוחקים ממני, קצת פחות. התחנה הראשונה בטיול הייתה חיפה. נשלחתי לבדוק מסעדת דגים ופירות ים. "טעים", אמרו לי. אישפיש . השם, אני מודה, היה לי מוזר. מצד שני, כשמגלים מי עומד מאחוריו, מבינים שהוא לא מוזר כלל וכלל, אפילו הגיוני מאד. איש של דגים. יש יותר אישפיש מזה?

חורף חם בהיפר רוזנפלד - ה-DIY החביב עלי.

יש לי מקומות לכל דבר.  מסעדת הבית, בית קפה הבית, חוף הבית, וגם DIY הבית. למי שלא מכיר את המושג, DIY היא חנות "עשה זאת בעצמך", שזה בעצם קיצור של  Do It Yourself. אני מטורפת על החנויות האלו. בכלל, אני חובבת מברגים, מקדחות, כלי עבודה ושטויות כאלו דומות ואחרות. בניגוד להרבה נשים, אני אוהבת להתעסק עם מפתחות שוודיים, שפיץ פלאיירים, ומפתחות אלן. 

קדרת בשר ביין אדום. מתכון מושלם לחורף.

החורף התחיל רשמית היום. לפחות זה מה שאמרו החזאים.  אני אוהבת חורף.  גם תבשילי חורף הם הפייבוריטים שלי.  הם תמיד מענגים, מנחמים, נעימים ומשביעים.  בישול ביין תמיד עושה לי שמח, אז החלטתי לא לחכות לשיא החורף, כי תבשילים כאלו טובים כל השנה, בטח ובטח בסתיו. הכנתי לי אחד כזה, שתמיד הולך אצלי נפלא - קדרת בשר ביין אדום, בבישול ארוך, והבטחתי לכם מתכון, אז הנה, אני מקיימת הבטחות. קדרת בשר ביין אדום

ד"ר לריסה ברק - חוטים? בוטוקס? עיבוי שפתיים? אני השתפצתי :)

לאחרונה החלטתי שהגיע הזמן. לא, אני לא מהמשתפצות באופן תדיר, האמת שבקושי קרם לחות יש לי סבלנות לשים.  בוקר אחד את קמה, ורואה שהנה, הגיל מתחיל לתת את אותותיו.  ואני, ששנים אמרתי "אני? מה פתאום, הכי יפה טבעי!", החלטתי שנכון, הכי יפה טבעי, רק שהטבעי של גיל 40 פלוס ++++ זה לא הטבעי של גיל 30 :) החלטתי לעשות ניסוי. בקטנה. אני נגד נגד נגד הפיכת נשים לדונלד דק, ודמות האשה הברווזית גורמת לעור שלי לסמור. 

גורדוס. זה פשוט גדול! דיינר מושחת עם תפריט סודי.

זה הביקור השני שלי בפארק פרס בחולון. בעבר, חולון הצטיירה בעיניי כעיר עייפה, נטולת קסם. וכן, כזו היא הייתה. הדגש על "הייתה". בשנים האחרונות חולון עברה שינוי משמעותי. היום, יש בה הכל. חולון מציעה לא מעט אפשרויות בילוי: מוזיאון העיצוב חולון, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, מוזיאון הילדים חולון, תיאטרון חולון, פארק המים "ימית 2000", היכל הקרח "Ice Peaks", ועוד ועוד. גם בתחום הקולינרי חולון הפכה בשנים האחרונות לבעלת סצינה קולינרית משלה, ומסעדות רבות נפתחות בה. 

פעילויות בסוכות 2016 - אוכל, טיולים, מופעים וספורט. שלא ישעמם לכם בחג :)

פר דרייר. צילום: שרית גופן (יח"צ) תמיד כשמגיע חג סוכות, כולנו קמים בבוקר, וצריכים למצוא משהו לעשות. כי זה קצת חופש, ולחלק קצת לא. לחלק חצי יום, אבל לילדים יש המון זמן פנוי. כי זה לא שבת, וגם שומרי שבת יכולים לצאת ולבלות. אז אם אתם שואלים את עצמכם כבר מעכשיו מה עושים בסוכות, או לאן לצאת לבלות בסוכות, או מה עושים בחול המועד, או מה אפשרויות הבילוי הרבות והמגוונות לחג, הגעתם לפוסט הנכון. ריכזתי עבורכם המון פעילויות, לילדים, למבוגרים, כאלו שקשורות לאוכל טוב, או לספורט, או להפעלות לילדים, או מופעים לכל המשפחה ובכלל.  אז הנה, רשימה ענקית של אטרקציות לסוכות, במחירים שפויים, חלקן חינמיות. אז יאללה, לכו על זה. בטוחה שתמצאו מה לעשות בסוכות.  אני, מבין הרשימה הארוכה, בחרתי לי שלושה דברים שבא לי עליהם, אז נתראה :) וגמר חתימה טובה, חג סוכות שמח, ושנה טובה ומלאה פעילויות בכלל. 

לבד בברלין - ביקורת הצגה (הבימה). על אנשים, גלויות, וחיות אחרות.

אני לא יודעת מה אני חושבת על ברלין. מצד אחד, בפעמיים שביקרתי בה, נהנתי מכל מה שיש לה להציע. מצד שני, לרגעים, חוויתי בה רגעים של הרבה כאב ועצב. בכל פינה בברלין אפשר לראות את שרידי המלחמה "ההיא", זו שלעולם לא נשכח.  שם ההצגה "לבד בברלין", עורר בי חששות. קצת מפחיד להיות לבד בברלין, ולכו תדעו מה יקרה בה. הרי יש לה היסטוריה לא פשוטה. על בסיס ההיסטוריה הזו, כתב הנס פאלאדה את הספר "לבד בברלין". חייו לא היו פשוטים. הוא סירב להצטרף למפלגה הנאצית, נעצר ע"י הגסטפו, ולבסוף שוחרר. הלחצים שאיתם נאלץ להתמודד גבו מחיר, ופאלאדה החל להשתמש בסמים ואלכוהול. לאחר שגבלס הורה לו לכתוב רומן אנטישמי, פאלאדה התמוטט והוכנס לבית מחסה לפושעים חולי נפש. למרות התנאים הקשים, פאלאדה שרד ושוחרר עם תום המלחמה, אך נשאר מרוסק. אחד מחבריו החליט לפעול להחלמתו בעזרת הכתיבה, והפקיד בידיו תיק שנמצא בין תעודות הגסטפו, על זוג ממעמד הפועלים שמרד בנאצים. פאלאדה כתב את הספר ב-24 ימים בסך הכל, אבל לא הספיק לראות את ספרו יוצא לאור. הוא נפטר ב-1947, כמה שבועות לפני. 

אופטיקה שפי והמסע שלי אחרי הזוג המושלם :)

אין מה לעשות. גיל 40 נתן את אותותיו, לפני כך וכך שנים, והוכיח לי שאני צריכה להרחיק. לא, לא לנדוד לארצות רחוקות, חלילה. להרחיק את הסמארטפון מהעיניים. בגיל ארבעים עוד הכחשתי, ב- 45 הפנמתי, ב-47 הבנתי שאין ברירה. אם אני רוצה לקרוא ספרים בלילה במיטה, או לקרוא את הווטסאפים האין סופיים, כדאי שאצטייד בזוג משקפיים. משקפיים הם קטע אופנתי. נכון, יש את הפשוטים, שנותנים מספר זהה בשתי העיניים, ומקרבים, מגדילים, ונותנים פתרון זול ומהיר. כאלו יש לקנות במחירים שבין 20 ל-100 ש"ח (לדוגמא בסופרפארם), אבל הן לא נותנות פתרון עיצובי-מיתוגי, ולא פתרון למספרים שאינם שווים בין שתי העיניים.

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח. בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה. אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית. כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים. אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית. ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים. כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע. מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

סטייקהאוס שעושה כבוד לבשר. והברזאולה, אוי, הברזאולה.

הפעם אני אפתח במשפט מסכם: הארוחה שאכלתי בריו גרנדה הייתה ראויה לשבח. ריו גרנדה - תזכרו את השם בפעם הבאה שיבוא לכם בשר טעים ואיכותי. ריו גרנדה הוא סטייקהאוס תל אביבי שהעיקר בו הוא בשר מעולה, לצד אלכוהול כיפי. גם פליאוליתים ישמחו לדעת שבתפריט יש מנות ללא גלוטן ומנות שמתאימות לקהילת הפליאו. מסעדה עם תפריט פליאו, מבחינתי, זה כיף גדול. פליאו, פליאו, פליאו - זה אומר בשר, בשר, בשר, וגם ירקות ופחמימות בריאות. ולא, פוקצ'ה זה ממש לא פחמימות בריאות. אז בשר וירקות זה הכי פליאו, וזה התאים בדיוק לתזונה שלי ושל שותפתי לארוחה, שגם היא פליאוליתית מוצהרת.

אלכוהול, סוג'ו, ועוד קצת אלכוהול :) הפתעות לחג שמח ומשכר.

לאחרונה יצא לי להשתתף בחגיגות. לא סתם חגיגות, אלא חגיגות אלכוהוליות במיוחד. החגיגות של אתר האלכוהול מס. 1 בארץ: paneco.co.il פאנקו, האתר למכירת אלכוהול שכולם כבר מכירים  (ומי שלא - ממש מפסיד, גם כסף), חגג שנה להיווסדו. חגגנו עם כל הצוות של פאנקו באירוע שמח במיוחד.