תמונות מהחיים הטובים

אין עוגיה יותר נוסטלגית וטעימה מהעוגיות שהאמהות שלנו היו מכינות לנו כשהיינו ילדים.  עוגיות שושני קצף , הכי קלות להכנה, והכי טעימות שיש.  אצלי בבית מאד אוהבים את העוגיות האלו, אני מכינה 3 תבניות והן מתחסלות במהירות שיא.  קיבלתי הרבה בקשות למתכון של שושני הקצף שלי, אז אני אפנק אתכם במתכון הקליל הזה, ותזכרו שמהרגע שתתחילו להכין אותן, יבקשו שתכינו שוב, ושוב, ושוב.  אבל למי אכפת? זה הכי פשוט שיכול להיות.  שנתחיל? מה צריך לבצק: 500 גרם קמח תופח 3 חלמונים קופסה קטנה שמנת חמוצה (100 גרם) חצי כוס מיץ תפוזים/חלב 180 גרם חמאה רכה מה צריך לקצף: 3 חלבונים 3/4 כוס סוכר 1 חב' אינסטנט פודינג וניל איך מכינים? בצק:  לעבד את כל החומרים במיקסר עם וו גיטרה, עד שמתחיל להיווצר גוש בצק, ואז לאחד את הבצק ידנית לכדור.  לחלק ל-3 חלקים שווים, להשטיח לצורת פיתה, לכסות בניילון נצמד, ולהכניס לרבע שעה במקרר.  *לחמם תנור ל-170 מעלות. בינתיים מכינים את הקצף: מכניסים לקערת המיקסר עם בלון הקצפה 3 חלבונים, ומתחילים להקציף על מהירות בינונית-גבוהה.  ברגע שמתחילות להיווצר בועות קצף, להוסיף בהדרגה את הסוכר, כל פעם רבע כוס

חיפה. כבר מזמן לא ביקרתי בעיר היפה הזו.  החלטתי לצאת ליומיים של "בא לי לנשום ולטעום". בכל זאת, שנת הקורונה היתה קשה, המסעדות היו סגורות, העולם עצר מלכת.

לא תכננתי לכתוב מתכון.  העלתי פוסט יום אחרי שבועות, עם תמונה של עוגת הגבינה הקלאסית, שהכנתי יום אחרי החג.  נשארו לי מלא גבינות ומוצרי חלב, וזה בדיוק הזמן לנצל את כולם, לאט לאט.  התמונה הזו הביאה לי המון בקשות למתכון.

לפני כשבוע וקצת, רגע לפני שהבלגן התחיל פה, חזרתי מחיפה, ואחרי שלושה ימים של חופשה חיפאית החלטתי שמגיע לי פיצוי על היום השלישי בחיפה, שהיה מתיש, קשה, והכניס הרבה מתח לגוף ולנפש. מה לא היה לי ביום הזה בחיפה, אחרי יומיים משגעים וכיפיים?

בדיוק כשהתחלתי לחשוב שאנחנו חוזרים לשגרה, שאנשים שוב יושבים שמחים במסעדות, והקורונה מאחורינו, סוף סוף יצאתי לקצת חופש בעיר שאני מאד אוהבת, חיפה. חזרתי משלושה ימים בעיר לתוך מציאות שאף אחד מאיתנו לא דמיין, ושלא עליה חלמתי.

  אחת הסיבות שבזכותן אני אוהבת מאד להכין דגים היא מהירות ההכנה.  דג לא צריך יותר מדי התעסקות. רוטב מוצלח, ובישול/טיגון/צליה קצרים במיוחד.  כשבא לי משהו מהיר וטעים, וחשוב לציין גם בריא מאד, אני מכינה דג.  בחורף, אני אוהבת לבשל עם תפוזים. הם נמצאים בשיאם, בהמוניהם, ובמחירים נפלאים שמאפשרים לחגוג איתם בלי סוף. הפעם סידרתי לכם מתכון של פחות מחצי שעה בסה"כ, כולל הכנה וצליה בתנור.  פילה סלמון. 

אסאדו מפורק, בצליה ארוכה בתנור. מתכון שלא תפסיקו להכין ולזלול! השבוע התחשק לי באן עם בשר.  כמו תמיד, אסאדו שמנמן ורך עושה לי טוב בנשמה. החלטתי להכין באן עם אסאדו מפורק, רק חיפשתי לגוון את התיבול שיתאים לי יותר לבאן. בדר"כ אני מכינה אסאדו בתנור, עם ירקות שורש, ובא לי לגוון. הרעיון תמיד אותו רעיון. בצל, בשר, ירקות, ולתנור. אתם יודעים שאני אוהבת לחפש מתכונים בבלוגים, מעבר למתכונים שאני מכינה שהם "שלי", אז פה אני צריכה לציין שהמתכון לאסאדו המפורק התבסס על מתכון מהבלוג של לימור לניאדו תירוש, "מטבח מקומי". כמובן שכמו תמיד, כיוונתי לטעמים שלי, עם הטריקים שלי, וקיצורי הדרך, הורדתי והוספתי, אבל זה כיף לקבל השראה מבלוגים אחרים. אחרי שרבים מכם ביקשו את המתכון, אז בבקשה, באהבה. כמובן שגם את הבאן הכנתי בעצמי, אני מאד אוהבת את הלחמניות המאודות האלו. הכנתי קצת יותר מק"ג אסאדו, כי זה היה מיועד לבאן, אבל תאמינו לי, עדיף להכין לפחות 2 ק"ג, זה מתחסל מהר, במיוחד שחלק נכבד זה עצם. טיפ: אני מבקשת מהקצב לפרוס את רצועות האסאדו לחלקים באורך 15-20 ס"מ בערך, ככה הם נכנסים

מלבי.  לא יודעת איך אתם עם המאכל האדום-לבן הזה, אבל הבן שלי, עומר, מטורף עליו. פעם בכמה ימים אני מקבלת טלפון: "אמא, אני במלביה, להביא לך משהו?" האמת, גם אני אוהבת את המתוק והטעים הזה, עם ניחוחות מי הורדים או הזאהר. באופן אישי, אני אוהבת יותר מי זאהר. מי זאהר נקראים "מי פריחת הדרים", והם מופקים מניצני פרחי ההדרים.

תזונה קיטוגנית. כבר כמה שנים אני שומעת ממיה, חברתי שחיה בתאילנד, על התזונה הקיטוגנית שהיא ובן זוגה אודי מתנהלים לפיה. כשהם באים לביקור בארץ, ובאים אלי לארוחה, אני יודעת שאני צריכה להכין בשר טוב, רצוי עם הרבה שומן, ולהימנע מפחמימות וסוכר. הם התחילו בפליאו, ומשם נסחפו לתזונה הקיטוגנית, שהשפיעה מאד לטובה על בריאותו של אודי. מאז הם מנסים לספר למי שרוצה לשמוע. התזונה הקיטוגנית היא סוג של דיאטה שבה הירידה במשקל היא די מהירה, וכמו דיאטות אחרות, הסוד הוא קודם כל הורדת הפחמימות למינימום, והימנעות מקמח, פסטות, וסוכר.

אין כיף יותר מסטריט פוד איכותי. יש באוכל הזה המון קסם, והמון פאן. דניאל בת 22. בהחלט סיבה למסיבה. חשבנו מה לעשות ביום ההולדת שלה, והיו המון התלבטויות. החלטנו לעשות יום כיף בעיר הכי כיפית שיש, תל אביב. יום כיף של בנות, או יותר נכון, יום כיף של אמא ובת. יום כיף שרק אנחנו יכולות לחלוק. כי אין מה לעשות, נשים שנתקעות בחנויות לשופינג יכולות להוציא גברים מדעתם.