דילוג לתוכן הראשי

חיפה. המלצה על מלון וקרואסון, ועל ג'ט פיל, טיפול חמצן לעור הפנים, שעשה לי יופי.


חיפה.
כבר מזמן לא ביקרתי בעיר היפה הזו. 
החלטתי לצאת ליומיים של "בא לי לנשום ולטעום".
בכל זאת, שנת הקורונה היתה קשה, המסעדות היו סגורות, העולם עצר מלכת.
לא בא לי לנסוע רחוק. הזמנה להשקת מסעדה חיפאית חדשה, ביץ' קלאב, עודדה אותי לקבל החלטה, גם אם בימים כתיקונם אני פחות נוסעת להשקות חיפאיות. הרגשתי שממש בא לי קצת חופש.
כתבתי פוסט באחת מקבוצות האוכל בפייסבוק: תמליצו לי על מקומות טעימים בחיפה, מכל הסוגים".
קיבלתי עשרות המלצות, והאמת? הכי קשה היה לצמצם אותן למשהו שהגוף שלי יוכל לשרוד.
בכל זאת, גם אם בא לי לטעום מהכל, זה באמת בלתי אפשרי, גרגרנית ככל שאהיה.
איכשהו, היומיים הפכו לשלושה, בעיקר בזכות המלון הבוטיקי הצנוע שלקחתי בו חדר.
לא חיפשתי פינוקים, לא חיפשתי פסיליטי'ז, גם לא ספא.
חיפשתי מקום שיהיו בו שני פרמטרים עיקריים:
קרוב לים, וקרוב לעיר התחתית. אהה, והפרמטר הכי חשוב - שיהיה נקי. 
הגעתי למלון סי שייל, מלון שהתאים לי בדיוק למה שרציתי. 
מלון SeaShell הוא מלון נקי, קרוב לים ומרחק כמה דקות נסיעה מהעיר התחתית. אהה, וזול באופן יחסי, כי העדפתי לשים את הכסף על עוד מסעדה ולא על חדר שגם ככה לא אהיה בו רוב היום. האמת, כשהגעתי, קצת נלחצתי. מבחוץ זה לא נראה מלון. זה בניין דירות שהוסב למלון בוטיק. יש פער בין המראה החיצוני הפשוט יחסית לבין התחושה הנעימה ברגע שנכנסים לקבלה ולמלון.
מלון סי שייל החיפאי היה בדיוק מה שחיפשתי. בכניסה קיבל אותי אילן, מנהל המלון. 
מבחינתי, איך שנראה היחס בכניסה, כך הוא גם יהיה בהמשך, ואני חייבת לציין את אילן, מנהל המלון, שהיה קשוב לכל דבר ולכל בקשה. גם ארטיום, מנהל התחזוקה, היה ידידותי מאד, וגם נתן לי טיפים יעילים. ובכלל, הרגיש לי מאד נעים, וגם כשביקשתי עזיבה מאוחרת, סייעו לי בשמחה.






המלון נמצא על שדרות בת גלים, ממש דקה הליכה מחוף מחוף בת גלים. 
מבחינתי, זה היה פרמטר חשוב. ים זה אוויר. זה אוויר נקי, אחרי תקופה שבה נחנקנו מהמסיכות. זה לנשום, להסתכל על השקיעה, לשבת מול הים, ולהירגע.
זה כל מה שהייתי צריכה.
אהה, וגם לאכול טוב :)
נו, תגידו, יש תחליף לנוף הזה?



מה שעוד אהבתי במלון, זה את בית הקפה שנמצא בקצה השדירה, גם הוא דקה הליכה מהמלון.
אני חייבת בבוקר קפה איכותי, ומכיוון שהגעתי לטיול קולינארי עצמאי בחיפה, החלטתי לא להתמלא עם ארוחת בוקר, ולפתוח את הבוקר בקפה מילהאוס, עם קפה טוב וקרואסון של ברדא.
על ברדא אכתוב בהמשך, זו מאפייה מוכרת בחיפה, עם התמחות בקרואסונים מושלמים.


קרואסון פיסטוק של ברדא. אמא'לה איזה מושלם!

מפה, התחיל המסע הזללני והגרגרני שלי, שעליו אספר בפוסט הבא, ויהיו בו המלצות ממש ממש מעולות לביקור חיפאי עם המון אוכל טוב.
האמת, שכל כך נהנתי ביומיים הראשונים, שהחלטתי להישאר במלון עוד לילה.
ושוב, תודה לאילן מנהל המלון על היחס הלבבי. תרשמו לכם: מלון סי שייל, שד' בת גלים 6, חיפה.
לא אם אתם מחפשים פינוקים וסטייל, כן אם אתם באים לטייל בעיר הנהדרת הזו.

**ועוד מילה וחצי על העיר הזו, שהיא עיר מעורבת ומקסימה. בשבועיים האחרונים, כמו כל הערים המעורבות וכמו כל המדינה בכלל, נשבר בנו משהו. אני, שיש לי חברים בג'לג'וליה, שאני כמעט כל יום בכפר קאסם, פתאום הכל השתנה לי. 
פתאום היה מפחיד. לא ברור. דו הקיום הזה הוא חובה. אנחנו חיים יחד. נרצה או לא, זו מציאות חיינו. אנחנו פה, שני עמים שחייבים ויכולים לחיות יחד. קשה לי להכיל את השבר הזה. קשה היה לי לקבל ביטול על סיור חיפאי שהייתי אמורה לקחת בו חלק בשבוע שעבר. קשה לי להבין למה אני לא יכולה ללכת לאופטיקאי שלי בכפר קאסם, או סתם לקנות כנאפה ברחוב הראשי, שאני נמצאת בו כל כך הרבה. קשה לי להבין למה אני צריכה לפחד להגיע לג'לג'וליה, ששם נמצא הקצב שלי, יוסף.
המצב הזה לא הגיוני. כשהייתי ילדה, לאבא שלי היה בית קפה בתל אביב. היה לנו עובד ערבי, מאום אל פאחם. עלי מחאג'נה. כן, עברו איזה 45 שנים, ואני עדיין זוכרת איך היינו כמו משפחה. הוזמנו לחתונה שלו באום אל פאחם, בימים שעוד לא ידענו בהם מה זו אינתיפאדה. קיבלו אותנו נפלא. הייתי ילדה, ועדיין זה זכרון מקסים בלב שלי.
אני רוצה שזה יחזור להיות בדיוק ככה. אנחנו חיים באותה מדינה, לטוב ולרע. 
אסור לנו להיות אויבים אחד של השני. ביום השלישי בחיפה, כשכבר הייתי מיואשת שאין מי שיחליף לי גלגל, ועמדתי ברח' דרך יפו, מי שהציל אותי היה באשיר, חיפאי ערבי חמוד להפליא. למי אכפת אם הוא ערבי או יהודי? לי לא. 
אני מסרבת לתת לשנאה לנהל לי את החיים. זהו, סתם הייתי חייבת לפרוק, כי כואב לי. 

בדיעבד, אולי זו היתה החלטה שגויה, כי ביום השלישי לשהותי בחיפה היו לא מעט תקלות (תאונה, פנצ'ר, הברזה של מקעקעת), אבל היה בו גם דבר אחד טוב ממש, וזה טיפול פנים מרגיע של החדרת חמצן אצל האחת והיחידה ד"ר אלמן. וכמה הייתי צריכה חמצן באותו יום, אם רק הייתם יודעים.
במרפאות האסטטיקה של ד"ר אלמן ישנם סוגים שונים של טיפולים, ומספר טיפולי פנים.
זו לא פעם ראשונה שאני בחיפה ואני קופצת להתפנק אצלה, ולמרות שיש לה כמה סניפים, הביקור בסניף החיפאי באותו יום היה מאסט. מכיוון שידעתי שיש לי טיפול פנים שקבעתי אצל הקוסמטיקאית, קרוב לבית, החלטתי להכין את העור ולרענן אותו, עם טיפול ג'ט פיל בסניף החיפאי של ד"ר אלמן, במרכז קסטרא.

ג'ט פיל הוא טיפול פנים בחמצן שמחזיר את הזוהר והרעננות וממריץ את מחזור הדם, בדיוק מה שהייתי צריכה באותו רגע.
אני קוראת לטיפולים האלו "קוויקי". מהירים ומיד נותנים תחושת קסם לפנים.
הקוסמטיקאית מבצעת החדרה לעור של חומרי הזנה פעילים, חמצן ונוזל פיזיולוגי בו זמנית, באמצעות לחץ אוויר.
אז מה המסקנות שלי מהטיפול הזה, שעשיתי "על הדרך", אחרי בוקר מתיש במיוחד, שהרגיש לי שקורס סביב עצמו?
טיפול הפנים הזה התבצע בשכיבה. עצמתי עיניים והכנסתי חמצן לא רק לעור הפנים, אלא גם לריאות. נשמתי עמוק. 
עור הפנים שלי קיבל עיסוי לימפתי עמוק, פילינג עדין והזנה בחומרים וויטמינים.
הרגשתי חדשה. נכנסתי מותשת, יצאתי רעננה להפליא.
אגב, לפי מה שהסבירו לי, את הג'ט פיל ניתן לשלב עם מגוון רחב של טיפולי פנים לשיפור התוצאה הסופית. ניתן לשלבו עם הזרקות למילוי, עם טיפולים להחלקת קמטי הבעה, עם פילינג עמוק או בינוני, וגם עם טיפול בהבזקי אור המטפל בפצעי אקנה.
וזה בדיוק מה שעשיתי. אמנם עשיתי אותו שבועיים לפני טיפול האנטי אייג'ינג, אבל הוא היה יופי של הכנת העור לקראת טיפול אינטנסיבי יותר.
זהו. עכשיו יש לי רבעון שקט, מבחינה קוסמטית. 
אמנם קצת הזרקות תמיד בא לי לעשות, אבל זה יחכה טיפה. 
קוסמטיקה היא לא עסק זול, ומצד שני, היא חשובה לתחזוקה שוטפת, בכל זאת, אנחנו לא הופכים והופכות צעירים וצעירות יותר (יצא לי הכי מרב מיכאלי!)
ומעבר לתחזוקה, זו הנאה בפני עצמה. להתנתק מהסמארטפון, לעצום עיניים, ופשוט לתת למישהו אחר לעשות את העבודה בנועם. מי צריך יותר?
זו לא פעם ראשונה שאני עושה טיפול במרכזים של ד"ר אלמן, וזו בטח לא הפעם האחרונה.
תמיד מצוחצח, תמיד צוות ידידותי, תמיד טיפול מכל הלב. 
והעיקר שחזר לי החמצן :)


סניף חיפה
רח' פלימן משה 8, חיפה
מרכז קסטרא, קומה 1

סניף ראשון לציון
רח' משה לוי 11, ראשון לציון
בניין UMI, קומת קרקע

סניף תל אביב
דרך מנחם בגין 144, ת"א
מגדל מידטאון, כניסה א, קומה 21





תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה: נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים, אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי. מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי , שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית. הפעם הלכתי על כרוב. אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה. מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים, אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

פשטידת התרד ההורסת שלי. לא רק לפופאי מגיע! (-:

תרד. אחד מהירוקים הבריאים. נו, בטח כולכם זוכרים את "פופאי" (-: קיבלתי להתנסות חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל". באופן כללי, אני מאד אוהבת את כל הירקות השטופים, הטריים, הקצוצים. תענוג אמיתי. סלטים, פשטידות, מטבלים- הכל מוכן בשניות, בזכותם (-: שקלתי מה לעשות איתם. מצד אחד, ממש בא לי שקשוקת תרד עם שמנת. מצד שני, אני אוהבת פשטידות, וגם פשטידת תרד נראתה לי פתרון זריז ונפלא לארוחת ערב קלילה של מוצ"ש. החלטתי להכין פשטידה, ובשבילכם, גם צילמתי אותה, שלב אחרי שלב, כי כשהכל מגיע היום טרי, שטוף ומוכן לאכילה, חצי מהעבודה המעייפת יורדת, וההכנה הופכת לכיף של ממש (-: לוקחים חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל", וחולטים אותם כחצי דקה במים רותחים.   מעבירים את העלים לקערה עם מים קרים. שמים בקערה ארבע ביצים:   מוסיפים קופסא שמנת חמוצה 15%, ושתי שיני שום: מוסיפים ארבע כפות קמח תופח, וארבע כפות מיונז. כן, מיונז (-: סוחטים היטב את עלי התרד, ומוסיפים גם אותם לקערה. מוסיפים כף של בזיליקום טרי...

סלמון ברוטב תפוזים, סויה וסילאן. 5 דקות ולתנור.

  אחת הסיבות שבזכותן אני אוהבת מאד להכין דגים היא מהירות ההכנה.  דג לא צריך יותר מדי התעסקות. רוטב מוצלח, ובישול/טיגון/צליה קצרים במיוחד.  כשבא לי משהו מהיר וטעים, וחשוב לציין גם בריא מאד, אני מכינה דג.  בחורף, אני אוהבת לבשל עם תפוזים. הם נמצאים בשיאם, בהמוניהם, ובמחירים נפלאים שמאפשרים לחגוג איתם בלי סוף. הפעם סידרתי לכם מתכון של פחות מחצי שעה בסה"כ, כולל הכנה וצליה בתנור.  פילה סלמון. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי. פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :) הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :) ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.

הלחם המופלא של פיליס גלזר. פוסט בריא ומתכון הורס.

כבר בכניסה לביתה של כוהנת הבישול פיליס גלזר, לסדנה של בישול בריא(וטעים!), חיכו לנו פינוקים על השולחן. ביס אחד מהלחם האלוהי שהיא מכינה גרם לי לרצות ממנו עוד ועוד ועוד. לחם כוסמין עם אגוזי מלך וצימוקים. טעמו המיוחד, הנעים, המתגלגל בפה, השאיר אותי מאוהבת. לא רק אותי, האמת. הייתה תמימות דעים בקרב כל משתתפות הסדנה: הלחם הזה נפלא. פיליס נתנה לנו מתכון של האלוהי הזה. בהמשך אני אתן לכם אותו, כי מתכון כזה חייבים לשמור במועדפים :)