דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך ינואר, 2012

פורטרהאוס חוגגת 5. ארוחת יום הולדת לקרניבורים (-:

על מסעדת הפורטרהאוס כבר כתבתי בעבר , כשהוזמנתי לסדנת בשר מעולה, שבה למדנו את תורת הבשר, קנייתו, סוגיו ודרכי הכנתו, מכל כיוון וזווית אפשריים. את הסדנה העביר השף יוסי אסרף, שהוא גם הבעלים של המסעדה, שלמד בקורדון בלו, והתמחה בבשר. הפעם הוזמנו שוב למסעדת הפורטרהאוס, לרגל חמש שנים לפתיחת המסעדה, שהשיקה לרגל האירוע "תפריט יום הולדת" מענג ושווה במיוחד. בניגוד לארוחות בלוגרים אחרות, הפעם הזמינו אותנו לארוחה זוגית, כדי לחוות את הארוחה הזוגית כפי שהיא מוגשת בארוחת היומולדת. "ארוחת יום הולדת" כוללת 2 כוסות יין, לחם הבית ומטבלים, מנה זוגית אחת לבחירה מהתפריט, 2 קפה וקינוח זוגי, והכל במחיר מצויין של 280 שקלים לזוג. (הארוחה המיוחדת מוגשת בימים א-ד ובמוצאי שבת החל מהשעה שש בערב). פתחנו עם יין לבן מעולה, BERGSIG GEWÜRZTRAMINER, שמיוצר בדרום אפריקה. המשכנו עם הלחם והמטבלים, כשממרח פטה הכבד עם הפיסטוקים הורס אותי כל פעם מחדש. בכלל, כבד הוא אחד מהפייבוריטים שלי, ופטה כבד בכלל: קיבלנו לטעימה שתי מנות ראשונות חדשות מהתפריט (לא כלולות בעסקית!) הראשונה, קריספי אספרגוס, אספרגוס בצי

בית בגליל. סופ"ש מענג במלון בוטיק (-:

אני אוהבת את הצפון. גלבוע, גליל, גולן. כל אלו אזורים שמבחינתי, בילוי בהם, הוא בילוי "שווה" במיוחד. אין פעם שאומרים לי "נוסעים צפונה", ואני אומרת "לא". כשהזמינו אותי למלון "בית בגליל", מלון בוטיק בתוך יער ביריה, לא יכולתי לסרב. בימים כתיקונם המלון לא מארח ילדים. החלטתי לבקר במלון בסופ"ש בחנוכה, כדי שאוכל להנות ולהתאוורר עם הילדים, שבחג המלון אירח גם אותם. בדרך למלון עצרתי במסעדה החביבה עלי לארוחת צהריים, "קימל בגלבוע", זאת שאף פעם לא מאכזבת אותי, ושכל ביקור בה הוא עונג, מבחינתי. לא משנה לאן אני נוסעת בצפון, בהלוך או בחזור היא תמיד על הדרך, גם אם היא ממש לא בכיוון (-: אחרי ארוחה נפלאה, המשכנו צפונה. נכנסנו לחצור הגלילית, ומשם, הג'י פי אס הודיע שהגיע הזמן לפנות ימינה. מרחוב "רגיל", המשכנו לנסוע בכביש מתפתל, ישר לתוך יער ביריה, ותוך פחות מדקה השתנה לנו הנוף, מעירוני לפסטורלי במיוחד: הגענו לשער ברזל, ורגע לפני שהוא נפתח, הילדים שלי, עומר ודניאל, החליטו שצריך להצטלם:  הנוף היה מקסים