Translate


מסעדת "אדום" הירושלמית. אדום, תמיד הצבע שלי (-:




את היום הקולינארי בירושלים פתחנו בשוק מחנה יהודה, המשכנו לסדנת שף ב"האטליה"עצרנו להפסקת קפה ועוגה ב"לבן", ואחרי יום כ"כ צבעוני, הגיע הזמן לסיים ב"אדום".
נו, אדום, אתם יודעים, הצבע החביב עלי ((-: 




מסעדת "אדום" ממוקמת ב"כיכר החתולות", ושוכנת בחצר פיינגולד הירושלמית, שהוקמה במאה ה-19 והייתה לאחת השכונות הראשונות מחוץ לחומות העיר העתיקה. חצר האבן הפסטורלית נחבאת מעין אדם ומשאון המדרחוב ההומה, ובחלל הפנימי של המסעדה בר עשיר ותוסס המתאים גם לבילוי לילי:




צובעים את "לבן" עם "דיש וויש" (-:


צבעים.
ממש יפה לקשט איתם את הבית.
ומה עם המטבח?
גם הוא צריך קצת אופנה וצבע (-:





בסיור הקולינארי שערכנו בירושלים, אחרי הסיור בשוק מחנה יהודה , והארוחה המקסימה אצל טלי פרידמן ב"האטליה" שלה,
היינו חייבים הפסקת קפה.
הגענו לסינמטק, למסעדת "לבן", שם התיישבנו ל"מנוחת לוחמי הקולינאריה" (-:




סדנת שף ב"האטליה" בירושלים. מנות מדהימות ומתכונים גם (-:






ירושלים. 
יצא לי לבלות בה לא מעט לאחרונה.
עיר שכמעט תמיד נעים לי לחזור אליה, לא משנה באיזו קונסטלציה(-:
הבטחתי המשך, והנה, הוא פה(-:
מיד אחרי הסיור בשוק, עלינו לסטודיו של טלי, סטודיו שבו היא מעבירה סדנאות שף ליחידים, לזוגות או לקבוצות.

סיור בשוק מחנה יהודה עם טלי פרידמן (האטליה). כל הטעמים, הריחות, הצבעים (-:







החלטתי שבא לי יום כיף בירושלים.
יום כיף בירושלים הוא מבחינתי ריחות חדשים, טעמים חדשים, אנשים חדשים, ואוכל משובח, ברור (-:
התחלתי לחבר אחד ועוד אחד, עד שהגעתי למסקנה: יום כיף קולינארי בלי שוק מחנה יהודה הוא לא "יום כיף" אמיתי.
אספתי חבורה מצוינת של בלוגרים מתחום הקולינריה, ונסענו לירושלים, ליום כיף אמיתי, מהבוקר עד הלילה.
לא רציתי "סתם להסתובב" בשוק. חיפשתי סיור מודרך ברמה הכי גבוהה שיש לשוק להציע. 
קיבלתי המלצות מפה ומשם, ואחרי בדיקה הגעתי למסקנה:
טלי פרידמן. 
היא, האחת והיחידה, מלכת השוק הצבעוני הזה, היא זו שבחרתי לטייל איתה במחנה יהודה, ביום הכיף שלי (-:
נכנסנו לשוק מכיוון "ארומה", שם חיכתה לנו טלי, ובחיוך מזמין קירבה אותנו אליה, שנוכל להקשיב. אנחנו? להקשיב? לא באנו לאכול??? (-:


גלוסיבוקס. קופסא של הפתעות (-:



הפתעות.
מי מאיתנו לא אוהב/ת אותן?
כולנו, אני מניחה. 
אחרי חצי שנה של פעילות, חברת "גלוסיבוקס" שבראשות דן מנו("הישרדות", זוכרים?), הזמינה אותנו לחגוג איתה, ולקבל את גלוסיבוקס יוני.
האירוע נערך במלון "הרודס ת"א", שם אכלנו ארוחת בוקר משגעת, וקיבלנו הסברים מדן על הגלוסיבוקס, על היקף הפעילות בארץ, על הטרנדים והתוכניות לעתיד, ועל השירות ללקוחות המנויות על הגלוסיבוקס.







מה היתרונות של גלוסיבוקס?

יום של המון אדרנלין וכיף בגלבוע, חלק ב'-אופניים, רובי לייזר, ועוד קצת סקי (-:





מדי פעם אני מוצאת את עצמי בגלבוע.
הגלבוע, מבחינתי, הוא הצפון הכי קרוב לת"א.
סה"כ שעה נסיעה, מה שהופך אותו לנגיש בכל רגע של זמן פנוי שבו אני מחפשת מה לעשות עם הילדים,
ולפעמים גם עם עצמי ועם חברים (-:
בביקור הפעם בגלבוע הלכנו להוציא אדרנלין.
הצעתי לעומר ודניאל, הילדים שלי, להוסיף חבר אחד לכל אחד, שיהיה להם יום מקסים במיוחד עם חברים.
הגענו לפעילות הראשונה במתחם "סקי בגלבוע",
רכיבת אופניים ב"רוכבי הגלבוע".
בתמונה(מימין): מאיה, דניאל, עומר ואיתי:


רוכבי הגלבוע אחראים לשתי פעילויות מהנות שהעברנו ביום הזה, רכיבת האופניים, ו"לייזר טאג", קרב לייזר כיפי במיוחד (-: 


 במתחם רוכבי הגלבוע יש חנייה גדולה, המהווה נקודת יציאה למסלולי רכיבה מסומנים ומרהיבים ביופיים, חנות לאביזרי אופניים וטבע ופינת המתנה מטופחת ומרווחת. לכל קבוצה מתלווה מדריך מקצועי אשר מתדרך את המשתתפים בנושאי בטיחות טרם היציאה לטיול, נותן הסבר מקצועי על הפעילות וההתנהגות בשטח, על האזור ועל נקודות העצירה המתוכננות. כל משתתף מקבל קסדה, מפות התמצאות,
מים קרים ואופניים מקצועיות וחדישות של החברות המובילות בשוק.
המסלולים הם ברמות קושי שונות ומשולבים בהם נקודות תצפיות נוף ופריחות. חלק מהמסלולים מוצלים ובסיומם ממתינים למשתתפים מעיינות שופעים להתרעננות.




התאמנו את האופניים לילדים, בחרנו את המסלול הקצר(5 ק"מ), ויצאנו לרכיבה.
חשוב מאד להצטייד במים!!! 



בסיום המסלול הגענו למסקנה שאנחנו לא בכושר (-: 




משם עברנו לפעילות השנייה, "קרב לייזר". 

משחק הלייזר טאג מיועד לגברים, נשים, נוער וילדים, מבוסס על משחקי הדמיית לחימה, המתבצעים ע"י ירי ברובה לייזר המסמן את ה"פגיעות" במשתתפים ומעניק חוויה מציאותית ומדהימה של קרב. בחו"ל, ספורט ממכר זה נפוץ בקרב מיליוני בני אדם בעשרות מדינות והוא נחשב כמשחק בו רמת אדרנלין בדם הינה הגבוהה ביותר, בהשוואה לרוב סוגי הפעילויות האתגריות המוכרות. במדינות רבות פועלות בענף זה ליגות מסודרות. 

קיבלנו רובי לייזר משוכללים:


השתעשנו קצת:


הלבישו לנו חיישנים על הראש:


המלאכיות והמלאכים של שונית (-: 





התיישבנו לקבל הדרכה, ואיפוס לרובים:



ויצאנו לקרב (-:


 המתחם מיועד למשחק לוחמה ברובי לייזר ארוכי טווח.
המשחק מתקיים בחורשה סבוכה שבה מוקמו מחסות ומבנים. 
שתי הקבוצות הלוחמות מצטיידות ברובי לייזר חדישים
ובווסטים קלים שעליהם חיישנים המושכים את קרני הלייזר.
רובי הלייזר בטוחים לחלוטין,
ואינם גורמים לנזקים בריאותיים כלשהם.
לפני תחילת המשחק נערך תדריך בטיחות מקיף
שבו נקבעים כללי המשחק, והלוחמה עצמה מלווה במדריך המשמש כשופט בין שתי הקבוצות.







התחבאנו, חיפשנו מטרות חיות, וירינו. כן, היו גם הרוגים (-:




היינו כבר במתחם, ולא נראה היה שיש דבר מתאים יותר מלצנן את עצמנו בקצת סקי לסיום היום הזה:




בסוף היום הזה כולנו היינו רעבים, עייפים ובעיקר מאושרים.
איך סיכמו את זה הבנות?
היה 10!!! (-: 


החזרנו ציוד, והלכנו לאכול במסעדה החביבה עלי, שלשמחתי גם היא במתחם, "קימל בגלבוע":







כמו תמיד, היה נפלא, ואין ספק, הילדים עברו יום מקסים, חווייתי וטעים במיוחד.
החופש מגיע, זוהי הזדמנות נהדרת לענג את הילדים ביום מלא אדרנלין, הפעילות מתאימה לבילוי של יום שלם!
קישור לאתר של "סקי בגלבוע"
קישור לאתר של "רוכבי הגלבוע"


את ראשו של הגלבוע, מישהו צבע לבן (-: יום כיף בגלבוע, חלק א'-סקי ואוכל





מדי פעם, כשבא לי "קצת צפונה" מת"א, אני לוקחת את עצמי, את האוטו, את כביש 6, ותוך שעה בדיוק אני מוצאת את עצמי בגלבוע. 
אני קוראת לו, לגלבוע, "צפון ת"א". 
קצת צפון, וקרוב לת"א.
את אותו גלבוע, שאת ראשו מישהו צבע אדום, ושמסביבו הכל ירוק, מישהו קישט גם בלבן.
לבן צחור ומושלג, לטובת אלו שרוצים קצת סקי, ולא רוצים להסתפק ביומיים שלג שיש לנו בחרמון.
מגיע לנו סקי כל השנה, לא? (-: 



הוזמנתי ליום כיף בגלבוע.
הילדים שלי, כמו רבים מילדי המדינה החמה שלנו
(ואל תזכירו לי שחום יולי אוגוסט קרוב, אני יודעת וסובלת בשקט), מעולם לא עשו סקי. 
כשאמרתי להם שנוסעים לעשות סקי, הבן שלי שמח, 
הבת שלי לא ידעה איך "לאכול" את זה. 
בכל זאת, הפחד מהלא נודע, לא תמיד קל איתו (-:
הגענו למתחם "סקי בגלבוע":


עלינו למעלה וצפינו בהדרכה. 
"סקי בגלבוע" מאפשר לקבל הדרכה(בתשלום), ולמי שזה לו הפעם הראשונה, כמונו, לא מומלץ לוותר עליה:


ישנה אפשרות גם להדרכות פרטיות:






עמדנו, הסתכלנו, וניסינו לחשב כמה פעמים הילדים יפלו על הטוסיק, לפי שיטת הסטטיסטיקה וההסתברות (-:


אחרי שהילדים ראו שהשד הלבן לא כ"כ נורא, 
הלכנו לקחת ציוד: מגלשיים, קסדות, נעליים:


וככה הם נראו, הילדים המשגעים שלי
(מה פתאום, אני לא משוחדת בכלל!):


לא עברו עשר דקות, והילדים שלי, עומר ודניאל, 
נראו כאילו הם נולדו במקום.
תוך דקות, עם ההדרכה הנכונה, 
הם הגיעו לשליטה אבסולוטית.
נראה כאילו הם מתאמנים כבר שנים באתרי סקי בעולם (-:






את ההנאה של הילדים אי אפשר היה לפספס. 
בכל סיבוב מחדש, יכולתי לראות את האושר שהציף אותם:


במשך קרוב לשעתיים הם גלשו, ועלו שוב, לסיבוב נוסף. ירדו בגלישה, ועלו במסוע, וחוזר חלילה (-:


מלבד המסלול ה"רגיל", או "הקצר", 
יש גם את המסלול הארוך:


במסלול הארוך החזרה למעלה היא באמצעות הרכבל, עוד פעילות שגרמה לילדים שלי לחייך (-:






אחרי כל הפעילות האינטנסיבית הזו, הילדים, שהוציאו המון אנרגיה, היו רעבים.
ישבנו לאכול צהריים במסעדת "אדמ'ס" שבמתחם הסקי:



אדמ'ס הוא בר קפה מקסים שנמצא בבית אבן מרשים במתחם הסקי. במקום מוגשות ארוחות בוקר במהלך כל שעות היום, ומנות חלביות אחרות כגון מרקים, סלטים, כריכים ומנות דגים. 
במקום יש מרפסת מרווחת הצופה אל הנוף המרהיב של מורדות הגלבוע ועמק יזרעאל.


אכלנו שם כמה מנות, כולן היו טריות מאד וטעימות.
למי שמחפש ארוחה חלבית נעימה, המקום יתאים בדיוק. הקפה מצויין, ובשבילי, זה כבר עושה את העבודה (-:






והקינוחים האלו?
הם היו הסיום המתוק ליום הכיף הזה (-: 
זה היה רק חלק א' של הבילוי שלנו ב"סקי בגלבוע".
חזרנו שוב, לרכיבה על אופניים, לקרבות לייזר, ונו, ברור, לעוד קצת סקי (-: 
את זה אני משאירה לחלק ב' של "יום כיף בגלבוע"(-:  




אתר הבית של "סקי בגלבוע", כולל כל הפעילויות, המסעדות(ביניהן גם "קימל בגלבוע" שאני כ"כ אוהבת), 
מחירים, ושעות פתיחה, בקישור הזה (-: