Translate


ארוחת בוקר שווה, או לא? ביקבוקר בחנדלֶה. ביקורת של בוקר (-:

ביקבוקר בחנדלֶה. ביקור, ארוחת בוקר וביקורת.
ארוחת בוקר בחנד'לה. שווה, או לא?



המיקום: מושב גבעת חן.
הסגנון: כפרי.
ארוחת הבוקר שהוזמנה: שקשוקה תרד, 59 ש"ח.



הלחם:
קמח מלא, בליווי ריבה וחמאה.
הלחם טעים, טרי מאד. ריבת תפוחים טעימה.



הממרחים/מטבלים:
 ארבעה מטבלים.
גבינת שום שמיר, סלט טונה, סלט חצילים, טפנד זיתים שחורים.
חצילים אני לא אוכלת. בקשתי להחליף למשהו אחר, הוצע לי עוד מטבל מהשלושה שכבר יצאו, אין אפשרויות למשהו אחר כמו סוג אחר של גבינה, שהיה משמח אותי מאד. הזמנתי עוד גבינת שום-שמיר.
הוגש לי רוטב פסטו בנוסף.
בסה"כ כל המטבלים היו טעימים, אבל הוגשו כמיניאטורות. מטבלים קטנטנים שכאלו לא מספיקים לאדם כמוני (-:




המנה העיקרית- שקשוקת תרד:
שקשוקה עם קשקבל, שמנת ותרד. מנה נפלאה, כשאת הביצים אפשר לקבל רכות או קשות. בחרתי רכות.
מנה מצויינת, טעימה, משביעה, ומיוחדת. דיאטטית היא לא (-:



הסלט:
סלט ירקות "ערבי" קצוץ, מתובל היטב. ביקשתי טחינה לסלט, הגיעה טחינה ירוקה טעימה, בכמות נדיבה.




השתייה:
ארוחת הבוקר מגיעה עם מיץ וקפה.
המיץ: ניתן לבחור בין גזר לתפוזים שנסחט במקום, לבין מיץ תפוחים סחוט טרי, שאותו לקחתי, והוא היה טעים מאד.
נקודת זכות על זה שלא לוקחים תוספת עבור מיץ גזר/תפוחים. יש מקומות שלוקחים תוספות הזויות על מיץ גזר, אף פעם לא הבנתי למה.



הקפה:
החלק הכי חשוב של הארוחה שלי. אם הקפה לא טוב, זה משפיע לי על כל הארוחה. במקרה הזה התערובת היא מאלו שאני אוהבת, תערובת של  Mauro . הקפה היה מצויין:


הקצף היה מושלם, ובטמפרטורה הנכונה:



והעוגיה בצד, זה שהיא שם זה נפלא, והיא גם היתה טעימה מאד(-:





בסה"כ ארוחת בוקר איכותית, עם חומרי גלם טובים.
ככה היא נראית, ומחירה 59 ש"ח:






הסביבה:
כפרית ונעימה מאד. מקומות ישיבה בפנים, במרפסת המקורה, ובספות בגינה.








הייתי חוזרת?
כן, בהחלט. ארוחת בוקר שווה, בזכות המקום והאווירה הנעימה,
בזכות הטריות, ובזכות שקשוקת התרד הנהדרת.

נקודות לשיפור: גודל המטבלים.

שרות: אדיב ומהיר.

שירותים: נקיים.

חניה: ללא תשלום, במגרש גדול צמוד למקום.

ציון ביקבוקר כללי: 9






פוסטירמיסו (-: עוגת ביסקוויטים מהממת!



  


השבוע הייתי בקרייבינג מטורף לעוגות. בכלל, הטיול בפריז, והפאטיסרי'ז המעולים שביקרתי בהם, עשו לי חשק לעוד. ועוד. ועוד. עוד שמנת. עוד קרם הורס. עוד שילובים. עוד, ועוד, ועוד.
החלטתי לחזור לעוגה שאני מאד אוהבת, ומדי פעם, כשיש לי ממש חשק להתפנק בשבת בבוקר עם קפה טוב ועוגה מפנקת לצידו, עוגת הביסקוויטים עם קרם הטירמיסו מצליחה לפנק אותי כראוי.
משתפת אתכם בהכנה, שגם אתם תוכלו ללקק את האצבעות עם הקפה של שבת בבוקר.
עוגת הביסקוויטים שלי, שלב אחרי שלב:

לוקחים ביסקוויטים מסוג "פתי בר" בשני צבעים (בשביל היופי כשזה נחתך), אפשר בצבע אחד:


מכינים קפה משתי כפות קפה ושלושת רבעי כוס מים, מצננים אותו,
ומוסיפים רבע כוס בייליס קפה
(תמיד יש לי אחד כזה בבית, משדרג כל דבר),


או כל ליקר קפה איכותי אחר.
שלוש כפות מזה שמים בצד, לערבוב עם קרם המסקרפונה.
לאלו שרוצים פחות "קפאיני", מכינים תערובת של חלב עם בייליס קפה בלבד לטבילת הביסקוויטים.


טובלים את הביסקוויטים ברוטב הביילס:


מסדרים שכבה ראשונה בתבנית:


הכנת קרם הטירמיסו:

חומרים:

מיכל שמנת מתוקה
500 גרם גבינת מסקרפונה
3 כפות מתערובת הקפה+ליקר שהכנו מראש
3 כפות אבקת סוכר


בקערה אחת מקציפים את המסקרפונה:


ובקערה אחרת את השמנת, עד שמתקשה:


ומאחדים את שתיהן בעדינות.

מוסיפים לתערובת המסקרפונה שלוש כפות מתערובת הקפה,
ושלוש כפות אבקת סוכר מנופה.
מורחים שכבת קרם על הביסקוויטים.
 מכסים בשכבה שניה של ביסקוויטים,
רצוי בצבע ביסקוויט שונה:


מכסים  בעוד שכבת קרם, ועוד שכבת ביסקוויטים,
בצבע של השכבה הראשונה: 



מצפים בשכבה עליונה דקה יותר של קרם,
ועליה מפזרים קקאו דרך מסננת עם חורים קטנים:


וככה זה נראה אחרי, טעים טעים, ובקלי קלות (-:


בתיאבון!!!


ארוחת סופ"ש נפלאה ב"רפאל", כשהשמש שוקעת (-:

יום שישי. החלטנו אדי, תלמיד נהיגה שלי לשעבר וחבר טוב, ואני, חובבת אוכל ידועה, לצאת לארוחת סופ"ש ברפאל. אדי הכיר את ארוחות הסופ"ש של רפאל, אני לא. אמנם אכלתי בעבר ב"רפאל", אבל בארוחת ערב "רגילה", שהיתה זכורה לי כטעימה מאד, אך יקרה להפליא.
אדי אמר לי: "את חייבת לבוא לארוחת הסופ"ש. תאמיני לי שלא תצטערי."
כשמדובר באדי, אני יודעת שהוא חושב כמוני. מבריק וטעים. שתי התכונות שמחברות ביננו: מהירות מחשבה ואהבה לאוכל טוב.
אז הלכנו. בעצם, יצאנו למסע קולינרי עמוס בהנאה וטעמים משובחים.
ארוחת הסופ"ש של "רפאל" כוללת מבחר ענק של מנות ראשונות, ועיקרית אחת, במחיר מעולה של 115 ש"ח. המחיר מצדיק כל רגע של שהייה במקום המדהים הזה, כשברקע הנוף האידיאלי, בעיניי, חוף ימה שלך ת"א.
ככה הוא נראה, מגש המנות הראשונות המדהים והטעים הזה:
 
 
''
 
 
כרשה צעירה עם חומץ יין, שמן זית ופרמג'יאנו רג'יאנו
סלט תפוחי אדמה ראטה וביצים חצי קשות בווינגרט אנשובי
חציל בלאדי שרוף באש-עם טחינה ויוגורט, צנוניות, שמן זית וזרעי עגבנייה
פרחי כרובית-מצופים בפנקו ומטוגנים, עם איולי שום
חומוס בולגרי-עם טחינה חריפה, מיץ לימון ושמן זית
סלט מאשוויה של פלפלים ועגבניות שרופים באש, עם לימון כבוש
סלט חם של שעועית בובס עם עגבניות, בצל לבן, מיץ לימון ופטרוזיליה
סיגרים מרוקאים תוצרת הבית ממולאים בחלקי פנים של עגל חלב, עם טחינה "אל ארז"
ירקות השוק ממולאים בבשר טלה ואורז בסמטי, לבנה עזים ושמן זית
סלט יווני עם עגבניות שמש צבעוניות, בצל סגול, אורגנו יבש וגבינת "המאירי"
הרינג רך ומומלחעם קרם פרש, בצל ירוק וסגול
סלט אנדיב, חסה וארוגולה בווינגרט שמן חרדל
זיתי סאנטה וקלמטה עם לימון חי ועלי מרווה וזעתר


 
''
  
 
 
''
 
 
כל אלו, עם הלחם המשובח של "רפאל", והפוקצ'ה החמה מהתנור, כבר היו שווים את מחיר הארוחה כולה.
אכלנו, ואכלנו, ואכלנו. ועשינו "ריפיל", ואכלנו, ואכלנו.
אדי טען שיש לי את המבט הזה. תמהתי: "איזה מבט?" והוא ענה לי: "המבט הזה, אני לא יודע להסביר אותו. מוזר כזה, של עונג".
הוא צדק. בדיוק מבט כזה היה לי, רק שאני לא ממש יכולה לראות אותו, רק להרגיש. את העונג, ברור.
המנה העיקרית עוד לא הגיעה, ואנחנו כבר היינו במצוקה נשימתית. המנות הראשונות המעולות לא נתנו לנו צ'אנס להישאר תחת סטטוס: "רעבים".
כשהגיעה המנה העיקרית, אדי קיבל מין חיוך כזה של "מדיום רייר אקסטרא לארג'". גם אני.
אדי הזמין שיפוד נתח קצבים עשוי בגריל עם מוח עצם, יין אדום ופירה תפו"א.
"תצלמי, תצלמי, תראי איך הוא עשוי נפלא". אותי יותר עניין לצלם את פניו הקורנות מאושר של אדי:
 
 
''
 
 
נתח קצבים ראוי, ועשוי היטב:


''
 
 
אני אוהבת דגים, התלבטתי בין שתי אופציות. הראשונה היתה דניס אפוי עם ענפי טימין, שמן זית וירקות צלויים באש, והשניה היתה פילה דג ים עשוי במחבת (בתוספת של 25 ש"ח), עם תרד ערבי וראשי אספרגוס, בחמאת עגבניות וזעתר טרי. התייעצות עם המלצרית המקסימה והמקצועית שלנו, נטע, עזרה לי להחליט על האופציה השניה, שהסתברה כמוצלחת מאד. פילה הפלמידה הלבנה היה פשוט.....טעים. מאד מאד טעים. ממכר. התענגתי על כל ביס, ומכל רגע:





 
''
 
 
''
 
 
הזדמנות מצויינת להודות לנטע על שירות מעולה, חייכני, מקצועי, מדוגם. לפעמים מלצר יכול להרוס את טעמה של ארוחה טובה, במקרה הזה היתה בהתאמה מושלמת. מקום מקסים, מלצרית מוצלחת, ואוכל משובח.
פה הגיעה הדילמה הכי גדולה. הקינוח, והקפה. אדי ואני כבר היינו במצב קשה. אף אחד מאיתנו לא יכול היה להכניס אפילו שלוק של מים, שלא לדבר על קפה. אני, חובבת קינוחים ידועה, ואימת הבריסטות בת"א, שלא מרחמת עליהם עד שהקפה שלי לא יוצא "מושלם", הייתי צריכה להגיד לקפה "לא". אמרתי לנטע "לא", והמשכתי להתערבב. אני? בלי ההפוך שלי? ואז, ברגע של פאניקה, החלטתי לשאול את נטע: "איזה קפה יש לכם פה?" נטע אמרה את מילת הקסם: "מאורו". שאלתי: "ואיך הבריסטות"? התשובה שלה שכנעה אותי בקלות: "יש לנו ברמנים מעולים". הפסקתי לחשוב, אמרתי "כן". אדי ואני הסתכלנו אחד על השני במבט של: "אנחנו יכולים בלי קינוח"? לקינוח, אגב, יש מקום נפרד במערכת העיכול, ככה כבר מזמן החלטתי. אין לנו מקום לנשום, אבל לא אדי ולא אני נוותר על קינוח, בטח לא במסעדה שכזו.
הקפה הגיע מושלם. מושלם. מושלם. כן, גם היחס בין האספרסו לחלב, גם הטמפרטורה, וגם ההקצפה. מושלם. צדקתי שלא ויתרתי עליו, במיוחד לאור העובדה שקשה להוציא ממני "מושלם" על קפה.
הקינוחים התבררו גם הם כבחירה מצויינת. בחרנו בטארט שוקולד עם קרם פרש ושמנת חמוצה מלווה בגלידת וניל ממדקסקר, שהנימוחות שלו בפה השאירה טעם של עוד:
 
 
''
 
 
ובמבחר פטיפורים, ססגוניים וטעימים:
 
 
''
 
 
ברגע הזה החלטנו לפרוש למנוחה בספה שצופה אל הים.
עשינו את זה בדיוק ברגע הנכון, שלוש דקות לפני השקיעה.
לקחנו את הקפה ואת צלחת הפטיפורים המדהימה, התיישבנו על הספה, מחוייכים.
דרך החלון הגדול צפינו בקסם הזה,
אותו קסם שסגר לנו אחה"צ מענג וטעים במיוחד:
 
 
''
 
 
נשאר לי להודות לאדי על הרעיון המבריק של "ארוחת הסופ"ש" של "רפאל".
כבר שיצאנו מ"רפאל", מדדים בקושי מרוב שובע, התחלנו לדבר על הארוחה הבאה, גרגרנים שכמונו.
היעד הקולינארי הבא שלנו כבר בתכנון, ואני יצאתי עם תובנה אחת: כמו שלא באים למסעדה עם סנדוויץ', ככה לא באים למסעדה עם כאלו מנות משגעות, עם מצלמה של אייפון. לארוחה הבאה אני לוקחת מצלמה "אמיתית" (-:

ארוחת הסופ"ש של רפאל:
http://raphaeltlv.co.il/menus/weekend/

קליניק בתרנגול הכחול. כשאיפור מעולה ואוכל משובח נפגשים, זה הכי יופי (-:

אין ספק. הערב הזה היה יופי. כולו יופי.
הוזמנתי לערב השקה של מייק אפ החדש של "קליניק", אחת מהחברות שאני נאמנה להן כבר שנים רבות.
"קליניק" ערכה הפקה מדהימה במיוחד, במסעדה שאני מאד אוהבת.
 נו, אתם יודעים, "התרנגול הכחול".
איך אפשר לסרב לערב של "קליניק" בתרנגול הכחול?
אני? לא מפספסת אירוע שכזה (-:
בכלל, כש"קליניק" מוציאים מוצר חדש, תמיד שווה לשמוע.
חוצמזה, בביקור האחרון בדיוטי פרי, בדרך לפריז, קניתי רק בשמים (-:
הפעם, על האוכל אני לא אפרט. אני רק אראה כמה היה טעים, בלי מילים. התחלנו עם מנות ראשונות מעולות:














הגיע הזמן לקצת יופי ((-:


ולהסברים על המייק אפ החדש של "קליניק":



 

"קליניק", כידוע, עורכת מבחני אלרגיה מקיפים, לפני כל הוצאת מוצר לשוק. מבחני האלרגיה של "קליניק" נחשבים מחמירים,
ויעברו מספר רב של "טסטים" לפני שיגיעו לגעת בעור הפנים המדהים שאנחנו שואפות שיהיה לנו (-:  


יצאתי למרפסת, לנשום קצת אוויר, שאוכל להתרכז בהסברים מלומדים. שאיפה אחת מהמרפסת של התרנגול, ואני חוזרת לריכוז מלא (-:



בנוסף, שתיתי קצת יין. נו, אתם יודעים, ADHD שכמוני צריכה משהו שיאפס אותה, יין נראה לי פתרון מצויין בערב שכזה:


טל פרופסור סקי, מנהלת תחום אונליין, פתחה את הערב בדברי תודה והערכה לאנשי המדיה הדיגיטלית והבלוגוספירה שהגיעו לערב הזה, תוך ציון חשיבותן של עיתונאיות הרשת והבלוגריות במהלכי שיווק:

 

אורן רווח, מנכ"ל אלקליל, החברה שמיבאת את המותגים המצויינים "קליניק", "אסתי לאודר", וחברת האיפור הפייבוריטית שלי, "מאק", הוסיף עוד כמה מילים משלו לפתיחת הערב המקסים הזה : 
 

 
סיסי נמיר, מנהלת ההדרכה של "קליניק", שהיתה מאופרת במייק אפ הזה באותו ערב, ונראתה נפלא, נתנה לנו הסברים על מייק אפ באופן כללי, ועל המייק אפ הספציפי, שאין לי ספק שיהיה באופן קבוע גם בין מוצרי האיפור שבארון שלי:


כמה פרטים טכניים על מייק אפ:


ועל המייק אפ החדש של "קליניק",
 repairwear laser focus all smooth:


למייק אפ החדש יש מקדם הגנה SPF15, והוא מושתת על הטכנולוגיה המתקדמת הרשומה כפטנט של "קליניק". את הטכנולוגיה הזו אני מכירה מהסרום הנפלא repairwear laser focus, שהנסיון שלי איתו נפלא, ולמרות שפעם המילה "סרום" מאד שעשעה אותי, ולא ראיתי את עצמי משתמשת באחד כזה, היום אני לא מתחילה את הבוקר בלעדיו.
הסרום ממש מוצר נהדר, ממליצה עליו בחום! (-:

ההרצאה של ד"ר יוסף שירי, מומחה ברפואת עור, היתה מרתקת:  



ככה נראה העור שלנו, שכבות על גבי שכבות:


מאבי חן, מנכ"ל מותג "קליניק", קיבלנו הרצאה על חדשנות בתחום השירות של "קליניק":

 

המוטו של "קליניק" הוא:
services as you like it
המיקוד הוא בחווית קניה ידידותית לצרכנים, כשהמעמדים בשפה מקומית, עם מגוון שמחולק לפי "דאגות עור", תצוגת "חדשים" ו"הכי נמכרים", ואפשרות להתנסות במוצרים:

אין ספק שהשילוב של קליניק עם התרנגול הכחול, של שאול בן אדרת, היה ארוע השקה אחד מהטובים שהייתי בהם. שנעבור לעיקריות?


יאללה, בשר! (כי מייק אפ לא ממש משביע אותי) (-:

 






צוות "קליניק" עם צוות "התרנגול הכחול":
שאול בן אדרת(שף "התרנגול הכחול"), סיסי נמיר(מנהלת הדרכה "קליניק"), טל פרופסור סקי(מנהלת תחום אונליין), חני דניאל(מנהלת אירועים ומכירות ארצית), מייקל(מנהל אירועים "התרנגול הכחול")


ועוד "שילוב מנצח" של "קליניק" ו"התרנגול הכחול":


שאול ואורית בן אדרת, בעלי "התרנגול הכחול".
 לא יכולתי לבקש השקה טעימה ונעימה יותר (-: 


שאול בן אדרת וסיסי נמיר:

קליניק בתרנגול הכחול, איזה ערב שמח (-:
 

 


 
אז מה היה לנו? מנות ראשונות. מייק אפ. הרצאות. מנות עיקריות. מינגלינג. אוויר נפלא, ואווירה מצויינת. נוף. שמחה.
ומה עם הקינוחים? אי אפשר בלעדיהם (-:
 לא, זה לא מייק אפ דחוס, זו גם לא קופסת פודרה.
זה קרם ברולה, על מצע קליניק (-:
 
 
 

 
חזרתי לעוד מבט אחד על הנוף, רגע לפני שהלכתי הביתה, מלאת עונג.
ככה, עמדתי, ובהיתי. חשבתי על הערב הזה, ועל מה אני לוקחת ממנו.
מייק אפ חדש של "קליניק", ברור (-:
 


והפרחים? לכל מי שהיה שותף לארגון של הערב הזה. אנשי "קליניק", וצוות "התרנגול הכחול". היה לי לעונג (-: