Translate

עולי ציון, צוקריה יפואית מתוקה (-:

אין כמו יפו בלילות. אין כמו יפו גם בימים, וגם בכלל.
אין כמו יפו האותנטית, זאת של המזח, הדגים, שוק הפשפשים, האנשים והשעון.
יפו הפשוטה, העממית, המעורבת, השמחה.
תחת הקונספט היפואי הזה נפתחה מסעדתו החדשה של ניר צוק, "עולי ציון".



ניר והבשלנית נטלי שחף, שמנהלת את המסעדה, ערכו ערב בלוגרים ב"עולי ציון", כדי שגם אנחנו נכיר את המקום החדש, שכולו אווירה, מוזיקה, אלכוהול, שמחה, ואוכל עממי ומתומחר היטב, כמו ש"עממי" צריך להיות.






המקום מעוצב "ככה וככה". מזרח ומערב. פשוט ואלגנטי.
מטבח מרכזי שקוף, כשמסביבו המסעדה, שהיא בעצם בר ענק וכיפי.



הסחורה הטרייה יושבת לה בתוך כלים מבריקים:


מול הכלים המבריקים והמטבח המאובזר,





ניצבת לה בגאווה מכונה ישנה ומקסימה לטחינת בשר,
בדיוק כמו שראוי למסעדה שנמצאת בתחום שוק הפשפשים:





פתחתי את הערב עם בייליס, כמו שאני אוהבת .
ניר צוק אוהב שמח. הוא גם אוהב לפנק.
כשהשף מפנק ושמח, והאלכוהול זורם בכיף, אי אפשר לא להיכנס לאווירה של המקום הזה. מקום שמח.
באחת הפינות עמדה די ג'יי, שדאגה כל הערב למוסיקה שעשתה לנו חשק לרקוד על הבר.
חלק מהבלוגרים פיזזו על הכסאות. היה שמח.


טוב, הגיע הזמן לאוכל, ש(גם)לשמו התכנסנו.
נקודה שלא הפסקתי להזכיר לעצמי: המקום בהרצה.
כמו כל מקום בימיו הראשונים, המטבח בונה את עצמו. מתארגן, מקשיב ללקוחות, משנה, משתכלל, ולומד מטעויות.
כמו בכל מקום חדש, לא הכל היה מושלם.
אין לי ספק שההארות נלקחות לתשומת לב, ועם מקצה שיפורים, "עולי ציון" יכולה להיות יופי של מקום, עם אווירה נהדרת, אוכל ביתי, שלא מתיימר להיות מסעדת שף, ותמחור שלא קורע את הכיס.
אחת מהמנות שאני הכי אהבתי היתה מנת השרימפס בעגבניות. שרימפס פיקנטי, עם בצל ירוק ועגבניות, מנה מצויינת, מתובלת היטב, ואני, חובבת פירות ים, התענגתי עליה.


במנת החציל לא נגעתי. אני לא אוכלת חצילים, הפרעה מילדות (-:




עוד מנה שאני אהבתי היתה המקלובה. תבשיל ביתי, לא מתיימר להיות מה שהוא לא. פשוט ביתי, ונעים בפה.
יופי של מנה, עם כל הטוב: פחמימות, בשר, ירקות. בשביל חובבת אוכל ביתי שכמוני, זו היתה מנה מחממת וכיפית:



מנה נוספת שהיתה מיוחדת, ללא טעם של "קופסא", היתה מנת עלי הגפן. נכון, היה חסר לה קצת תיבול, אבל הורגשה הטריות, ושוב, עוד קצת תיבול ו"שפשוף" במטבח יתנו תוצאה נהדרת.


הקבב היה פחות מוצלח. עשוי מבחוץ, נא מבפנים. טעמתי, וויתרתי.
גם אם טעמו יכול היה להיות נפלא, מהמטבח הוא היה צריך לצאת מבושל, ולא בסגנון "קבב טרטר" (-:



עוד מנה שאני מאד אהבתי היא ה"שווארמה שייטל". רצועות שייטל טעימות(עם פיסטוקים שנותנים לה גוון מעניין), 
שבאותו רגע התחשק לי לדחוף אותן לפיתה, עם המון טחינה ופטרוזיליה טרייה.

מנה נוספת שהיתה מעניינת בעיני, בזכות השילוב, היא מנת מרק הכרובית והטחינה. אני מאד אוהבת כרובית. אחד מהירקות החביבים עלי. השילוב עם הטחינה היה מושלם מבחינת הטעם, למרות שאני הייתי מוסיפה טיפה סמיכות, זה היה גבולי מבחינת המרקם, אבל טעים מאד, בעיניי.
לימים קרים, יופי של מנה מחממת, ועם הטחינה היא ראוייה להיקרא "מנה יפואית" במלוא הדרה:


המנה שאני הכי פחות התחברתי אליה היתה "תבשיל דגים". המנה היתה חסרת תיבול, משעממת, ונדרשת לשדרוג מבחינת מרקמים וטעמים. יש לה מרכיבים כיפיים, כמו דגים, תפוחי אדמה וחומוס, ובכל זאת, משהו לא עבד שם:




תוך כדי שאני עומדת בקומה העלויונה ומצלמת:

קיבלתי "שאגה" מניר: "תרדי כבר, את מפסידה!"



נו, ממש. ממתי אני מפסידה משהו טעים? אז ירדתי להתענג. "קחי, תגידי מה את חושבת":




אני אגיד לך, ניר, מה אני חושבת (-:
מנת הנקניקיות היתה טובה. שני סוגים של נקניקיות, ערביה ורומנית, מתובלות, מענגות, יופי של "נשנוש". עם עגבניה טעימה טעימה, זה סגר לי את הארוחה, בדיוק כמו שרציתי.

ובמסגרת ה"לפנק, לפנק, לפנק" של ניר(ויאמר לזכותו שרואים שהוא עשה את זה באהבה, בלי קשר לזה שזה היה ארוע בלוגרים. הוא פשוט נהנה, רואים את זה בעיניים שלו), הגענו לקינוחים, הפינוק האולטימטיבי שלי (-:
שני קינוחים אהבתי, אחד פחות.
הטעים ביותר, בעיניי, היה קראמבל תפוחים מהמם. חיסלתי את כולו, ונהנתי מכל ביס.



הבא אחריו היה  מוס השוקולד האוורירי, שגם הוא היה מוצלח. נראה ככה בהגשה:



עד שנעצנו בו את הכפית, הרסנו אותו, והתענגנו עליו:


המנה שפחות אהבתי, למרות שהיא מעניינת, היתה הקדאיף.
אטריות קדאיף טיפה קשות לטעמי, עם רימונים. לחובבי הז'אנר (-:




לסיכום: עולי ציון היא מסעדה עממית, לא מסעדת שף, עם מוזיקה שמחה, אווירה נהדרת, אוכל כיפי, ומטבח בהרצה.
אני מתכוונת לדגום שוב את "עולי ציון", אחרי שהמטבח יתייצב, בזכות התמחור ההגיוני, השרימפס, מרק הכרובית, המקלובה וקראמבל התפוחים (-:
והאווירה. האלכוהול, האווירה, המוזיקה, האווירה.
היה שמח (-:

"עולי ציון"
עולי ציון 34 יפו


פשטידת התרד ההורסת שלי. לא רק לפופאי מגיע! (-:





תרד. אחד מהירוקים הבריאים. נו, בטח כולכם זוכרים את "פופאי" (-:
קיבלתי להתנסות חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל". באופן כללי, אני מאד אוהבת את כל הירקות השטופים, הטריים, הקצוצים. תענוג אמיתי. סלטים, פשטידות, מטבלים- הכל מוכן בשניות, בזכותם (-:
שקלתי מה לעשות איתם. מצד אחד, ממש בא לי שקשוקת תרד עם שמנת.
מצד שני, אני אוהבת פשטידות, וגם פשטידת תרד נראתה לי פתרון זריז ונפלא לארוחת ערב קלילה של מוצ"ש.
החלטתי להכין פשטידה, ובשבילכם, גם צילמתי אותה, שלב אחרי שלב, כי כשהכל מגיע היום טרי, שטוף ומוכן לאכילה, חצי מהעבודה המעייפת יורדת, וההכנה הופכת לכיף של ממש (-:



לוקחים חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל",
וחולטים אותם כחצי דקה במים רותחים.

 
מעבירים את העלים לקערה עם מים קרים.


שמים בקערה ארבע ביצים:

 

מוסיפים קופסא שמנת חמוצה 15%, ושתי שיני שום:



מוסיפים ארבע כפות קמח תופח,
וארבע כפות מיונז. כן, מיונז (-:
סוחטים היטב את עלי התרד, ומוסיפים גם אותם לקערה.
מוסיפים כף של בזיליקום טרי חתוך גס:




מתבלים במלח ופלפל, מוסיפים חצי כוס מים, ומערבבים:





משמנים תבנית אפיה, מפזרים פירורי לחם בתחתית ובצדדים, ושופכים את התערובת.
אפשר לפזר למעלה קצח. אני תמיד מוסיפה אותו. גם יפה, וגם טעים.
מכניסים לתנור בחום של 180 מעלות, עד שמזהיב (45-60 דקות, תלוי בתנור).



ככה זה נראה כשזה יוצא מהתנור:



יאללה, בתיאבון ((-:


שיק בצ'יק (-: ערב (עם) גאלה, ובסטייל!

ג'ינס. עוד ג'ינס. ועוד אחד.
אין לי מושג כמה ג'ינסים יש לי בארון,
אבל עשרים לפחות יש שם.
ככה אני אוהבת. ג'ינס, וג'ינס, וג'ינס.
אולי זה בגלל שאני מפחדת מתעוזה אופנתית. תמיד פחדתי.
אולי הצבעים לא עובדים? אולי הלוק לא מחמיא?
כשהזמינו אותי לסדנת סטיילינג, "שיק בצ'יק", היה לי ברור שהגיע הזמן להבין למה אני לא מורידה מעלי את הג'ינס, ואיך יוצאים מהקונספט לטובת דברים קצת יותר מעניינים (-:


את הסדנה הנהדרת הזו העבירה לנו הסטייליסטית המקסימה גאלה רחמילביץ', שמחזיקה גם סניף בברלין.
גאלה מעבירה סדנאות והרצאות בנושא סטיילינג לעסקים, כשמטרת הסדנה(שמתאימה כפינוק לעובדים מצטיינים או כגיבוש חברתי לקבוצות) ליצור תדמית ראויה לעסק, תחת הקונספט של "רושם ראשוני אי אפשר לתקן".
בנוסף, לקראת יום האם והאשה מעבירה גאלה סדנת "שיק בצ'יק מפנק", שהיא סדנה חוויתית וקלילה, שמעניקה למשתתפות ייעוץ סטיילינג אישי בקבוצה.



כשהגענו, המון דברים היו מסודרים על השולחן.
צעיפים, חגורות, שרשראות, חולצות צבעוניות, ופריטי הלבשה תחתונה:



 


בשלב הראשון של הערב למדנו איך בודקים אם הגוף שלנו פורפורציונלי. אהמממ...אולי עדיף לא לבדוק (-: 



למדנו על אורכים בהתאם למבנה הגוף, על צבעים, על קונטרסטים בלבוש:


חוויה מאד מעניינת היתה בחלק של הצעיפים.
למדנו איך פריטים זולים כמו צעיפים משדרגים את הלוק שלנו בצ'יק.
אכן, שיק בצ'יק (-:





גם הג'ינסים שלנו יכולים לקבל תפנית ברגע:



איך בוחרים תכשיט? איזו שרשרת מתאימה? קיבלנו תשובות לכל השאלות המטרידות כל אישה (-:

למדנו כל מיני דרכים מיוחדות ומפתיעות לקשירת צעיפים.
רעיונות משגעים!!!

 





הלבשה תחתונה. אי אפשר בלעדיה.
במחשבה שניה, אפשר דווקא (-:




וככה זה נראה בסוף הערב. מבולגן על השולחן, אבל מסודר בראש.
ככה, בצ'יק. בעצם, בשיק בצ'יק (-:



את הסדנאות של גאלה ניתן להזמין באתר.
הסדנה כיפית, ומומלצת בחום!


גאלה רחמילביץ' - 054-7996279