דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך פברואר, 2012

עולי ציון, צוקריה יפואית מתוקה (-:

אין כמו יפו בלילות. אין כמו יפו גם בימים, וגם בכלל. אין כמו יפו האותנטית, זאת של המזח, הדגים, שוק הפשפשים, האנשים והשעון. יפו הפשוטה, העממית, המעורבת, השמחה. תחת הקונספט היפואי הזה נפתחה מסעדתו החדשה של ניר צוק, "עולי ציון". ניר והבשלנית נטלי שחף, שמנהלת את המסעדה, ערכו ערב בלוגרים ב"עולי ציון", כדי שגם אנחנו נכיר את המקום החדש, שכולו אווירה, מוזיקה, אלכוהול, שמחה, ואוכל עממי ומתומחר היטב, כמו ש"עממי" צריך להיות. המקום מעוצב "ככה וככה". מזרח ומערב. פשוט ואלגנטי. מטבח מרכזי שקוף, כשמסביבו המסעדה, שהיא בעצם בר ענק וכיפי. הסחורה הטרייה יושבת לה בתוך כלים מבריקים: מול הכלים המבריקים והמטבח המאובזר, ניצבת לה בגאווה מכונה ישנה ומקסימה לטחינת בשר, בדיוק כמו שראוי למסעדה שנמצאת בתחום שוק הפשפשים: פתחתי את הערב עם בייליס, כמו שאני אוהבת . ניר צוק אוהב שמח. הוא גם אוהב לפנק. כשהשף מפנק ושמח, והאלכוהול זורם בכיף, אי אפשר לא להיכנס לאווירה של המקום הזה. מקום שמח. באחת הפינות עמדה די ג'יי, שדאגה כל הערב למוסיקה שעשתה לנו חשק ל

פשטידת התרד ההורסת שלי. לא רק לפופאי מגיע! (-:

תרד. אחד מהירוקים הבריאים. נו, בטח כולכם זוכרים את "פופאי" (-: קיבלתי להתנסות חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל". באופן כללי, אני מאד אוהבת את כל הירקות השטופים, הטריים, הקצוצים. תענוג אמיתי. סלטים, פשטידות, מטבלים- הכל מוכן בשניות, בזכותם (-: שקלתי מה לעשות איתם. מצד אחד, ממש בא לי שקשוקת תרד עם שמנת. מצד שני, אני אוהבת פשטידות, וגם פשטידת תרד נראתה לי פתרון זריז ונפלא לארוחת ערב קלילה של מוצ"ש. החלטתי להכין פשטידה, ובשבילכם, גם צילמתי אותה, שלב אחרי שלב, כי כשהכל מגיע היום טרי, שטוף ומוכן לאכילה, חצי מהעבודה המעייפת יורדת, וההכנה הופכת לכיף של ממש (-: לוקחים חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל", וחולטים אותם כחצי דקה במים רותחים.   מעבירים את העלים לקערה עם מים קרים. שמים בקערה ארבע ביצים:   מוסיפים קופסא שמנת חמוצה 15%, ושתי שיני שום: מוסיפים ארבע כפות קמח תופח, וארבע כפות מיונז. כן, מיונז (-: סוחטים היטב את עלי התרד, ומוסיפים גם אותם לקערה. מוסיפים כף של בזיליקום טרי

שיק בצ'יק (-: ערב (עם) גאלה, ובסטייל!

ג'ינס. עוד ג'ינס. ועוד אחד. אין לי מושג כמה ג'ינסים יש לי בארון, אבל עשרים לפחות יש שם. ככה אני אוהבת. ג'ינס, וג'ינס, וג'ינס. אולי זה בגלל שאני מפחדת מתעוזה אופנתית. תמיד פחדתי. אולי הצבעים לא עובדים? אולי הלוק לא מחמיא? כשהזמינו אותי לסדנת סטיילינג, "שיק בצ'יק", היה לי ברור שהגיע הזמן להבין למה אני לא מורידה מעלי את הג'ינס, ואיך יוצאים מהקונספט לטובת דברים קצת יותר מעניינים (-: את הסדנה הנהדרת הזו העבירה לנו הסטייליסטית המקסימה גאלה רחמילביץ', שמחזיקה גם סניף בברלין. גאלה מעבירה סדנאות והרצאות בנושא סטיילינג לעסקים, כשמטרת הסדנה(שמתאימה כפינוק לעובדים מצטיינים או כגיבוש חברתי לקבוצות) ליצור תדמית ראויה לעסק, תחת הקונספט של "רושם ראשוני אי אפשר לתקן". בנוסף, לקראת יום האם והאשה מעבירה גאלה סדנת "שיק בצ'יק מפנק", שהיא סדנה חוויתית וקלילה, שמעניקה למשתתפות ייעוץ סטיילינג אישי בקבוצה. כשהגענו, המון דברים היו מסודרים על השולחן. צעיפים, חגורות, שרשראות, חולצות צבעוניות, ופריטי הלבשה תחתונה:   בשלב הראשון של הערב