מדי פעם, כשבא לי "קצת צפונה" מת"א, אני לוקחת את עצמי, את האוטו, את כביש 6, ותוך שעה בדיוק אני מוצאת את עצמי בגלבוע. אני קוראת לו, לגלבוע, "צפון ת"א". קצת צפון, וקרוב לת"א. את אותו גלבוע, שאת ראשו מישהו צבע אדום, ושמסביבו הכל ירוק, מישהו קישט גם בלבן. לבן צחור ומושלג, לטובת אלו שרוצים קצת סקי, ולא רוצים להסתפק ביומיים שלג שיש לנו בחרמון. מגיע לנו סקי כל השנה, לא? (-: הוזמנתי ליום כיף בגלבוע. הילדים שלי, כמו רבים מילדי המדינה החמה שלנו (ואל תזכירו לי שחום יולי אוגוסט קרוב, אני יודעת וסובלת בשקט), מעולם לא עשו סקי. כשאמרתי להם שנוסעים לעשות סקי, הבן שלי שמח, הבת שלי לא ידעה איך "לאכול" את זה. בכל זאת, הפחד מהלא נודע, לא תמיד קל איתו (-: הגענו למתחם "סקי בגלבוע" : עלינו למעלה וצפינו בהדרכה. "סקי בגלבוע" מאפשר לקבל הדרכה(בתשלום) , ולמי שזה לו הפעם הראשונה, כמונו, לא מומלץ לוותר עליה: ישנה אפשרות גם להדרכות פרטיות: עמדנו, הסתכלנו, וניסינו לח
מגזין קולינריה, תיירות, ולייף סטייל