דילוג לתוכן הראשי

את ראשו של הגלבוע, מישהו צבע לבן (-: יום כיף בגלבוע, חלק א'-סקי ואוכל





מדי פעם, כשבא לי "קצת צפונה" מת"א, אני לוקחת את עצמי, את האוטו, את כביש 6, ותוך שעה בדיוק אני מוצאת את עצמי בגלבוע. 
אני קוראת לו, לגלבוע, "צפון ת"א". 
קצת צפון, וקרוב לת"א.
את אותו גלבוע, שאת ראשו מישהו צבע אדום, ושמסביבו הכל ירוק, מישהו קישט גם בלבן.
לבן צחור ומושלג, לטובת אלו שרוצים קצת סקי, ולא רוצים להסתפק ביומיים שלג שיש לנו בחרמון.
מגיע לנו סקי כל השנה, לא? (-: 



הוזמנתי ליום כיף בגלבוע.
הילדים שלי, כמו רבים מילדי המדינה החמה שלנו
(ואל תזכירו לי שחום יולי אוגוסט קרוב, אני יודעת וסובלת בשקט), מעולם לא עשו סקי. 
כשאמרתי להם שנוסעים לעשות סקי, הבן שלי שמח, 
הבת שלי לא ידעה איך "לאכול" את זה. 
בכל זאת, הפחד מהלא נודע, לא תמיד קל איתו (-:
הגענו למתחם "סקי בגלבוע":


עלינו למעלה וצפינו בהדרכה. 
"סקי בגלבוע" מאפשר לקבל הדרכה(בתשלום), ולמי שזה לו הפעם הראשונה, כמונו, לא מומלץ לוותר עליה:


ישנה אפשרות גם להדרכות פרטיות:






עמדנו, הסתכלנו, וניסינו לחשב כמה פעמים הילדים יפלו על הטוסיק, לפי שיטת הסטטיסטיקה וההסתברות (-:


אחרי שהילדים ראו שהשד הלבן לא כ"כ נורא, 
הלכנו לקחת ציוד: מגלשיים, קסדות, נעליים:


וככה הם נראו, הילדים המשגעים שלי
(מה פתאום, אני לא משוחדת בכלל!):


לא עברו עשר דקות, והילדים שלי, עומר ודניאל, 
נראו כאילו הם נולדו במקום.
תוך דקות, עם ההדרכה הנכונה, 
הם הגיעו לשליטה אבסולוטית.
נראה כאילו הם מתאמנים כבר שנים באתרי סקי בעולם (-:






את ההנאה של הילדים אי אפשר היה לפספס. 
בכל סיבוב מחדש, יכולתי לראות את האושר שהציף אותם:


במשך קרוב לשעתיים הם גלשו, ועלו שוב, לסיבוב נוסף. ירדו בגלישה, ועלו במסוע, וחוזר חלילה (-:


מלבד המסלול ה"רגיל", או "הקצר", 
יש גם את המסלול הארוך:


במסלול הארוך החזרה למעלה היא באמצעות הרכבל, עוד פעילות שגרמה לילדים שלי לחייך (-:






אחרי כל הפעילות האינטנסיבית הזו, הילדים, שהוציאו המון אנרגיה, היו רעבים.
ישבנו לאכול צהריים במסעדת "אדמ'ס" שבמתחם הסקי:



אדמ'ס הוא בר קפה מקסים שנמצא בבית אבן מרשים במתחם הסקי. במקום מוגשות ארוחות בוקר במהלך כל שעות היום, ומנות חלביות אחרות כגון מרקים, סלטים, כריכים ומנות דגים. 
במקום יש מרפסת מרווחת הצופה אל הנוף המרהיב של מורדות הגלבוע ועמק יזרעאל.


אכלנו שם כמה מנות, כולן היו טריות מאד וטעימות.
למי שמחפש ארוחה חלבית נעימה, המקום יתאים בדיוק. הקפה מצויין, ובשבילי, זה כבר עושה את העבודה (-:






והקינוחים האלו?
הם היו הסיום המתוק ליום הכיף הזה (-: 
זה היה רק חלק א' של הבילוי שלנו ב"סקי בגלבוע".
חזרנו שוב, לרכיבה על אופניים, לקרבות לייזר, ונו, ברור, לעוד קצת סקי (-: 
את זה אני משאירה לחלק ב' של "יום כיף בגלבוע"(-:  




אתר הבית של "סקי בגלבוע", כולל כל הפעילויות, המסעדות(ביניהן גם "קימל בגלבוע" שאני כ"כ אוהבת), 
מחירים, ושעות פתיחה, בקישור הזה (-:




תגובות

  1. רשומה מקסימה! עשית לי חשק לסקי! בטח לאור החום בחוץ.

    השבמחק
    תשובות
    1. האמת, הפוסט עלה אחרי שסבלתי אתמול מהחום, וחשבתי לעצמי: "וואי, איך בא לי שלג וכפור" (-:

      מחק
  2. איזה יופי של פוסט ! עשית לי חשק לסקי.
    אורלי כהן

    השבמחק
    תשובות
    1. אורלי, אז יאללה, נארגן יום כיף (-:

      מחק
    2. אני תמיד בעד ימי כיף איתך :)
      אורלי

      מחק
    3. גם אני תמיד בעד יום כיף לעובדים בכל מצב, אורלי.
      אולי נארגן פעם אחת יום כיף שכזה יחדיו?

      מחק

פרסום תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.