כוסברה, בדיוק כמו חציל. או שאוהבים, או שלא. אף פעם לא אהבתי חציל, אך בניגוד לחציל, שאותו אני אפילו לא טועמת, כוסברה דווקא יצא לי לאכול באירועים כאלו ואחרים. כוסברה. מעולם לא הביאה אותי להתרגשות בלשון ולפרפרים בבטן. יום שישי אחד גרם לי להתאהב בה. הגלידה הכי מוזרה שיצא לי לטעום היתה אצל מאיר אדוני המוכשר ב"כתית". ארוחה מופלאה וטעימה להפליא, ורק גלידת הבייקון הצליחה לגרום לי לחשוב על גבולות היצירתיות. איך שאמרו לי "גלידת כוסברה ועראק". עשיתי פרצוף חצי מבועת, תוך שענני הזיכרון של גלידת הבייקון המוזרה מרחפים בראשי. טעמתי. שרבט עראק וכוסברה. התאהבתי. דירגתי לעצמי את כל הטעמים, כשגלידת העראק-כוסברה קיבלה את הציון המלכותי 10. מלכה, הכוסברה הזו. העראק, בן זוגה הצמוד, משתלב איתה בהרמוניה מופלאה. חלום ליל קיץ: הוזמנתי לטעום ולהביע דעה על טעמי הקיץ החדשים של גלידות "אייסברג". תוך כדי שאנחנו זוללים גלידה בשולחנות שהוצבו באמצע שדרות רוטשילד, השף של אייסברג הסביר לנו ממה מורכב כל טעם. בגלידות של אייסברג המרכיבים הם טבעיים בלבד. הפירות, השוקולדים, האלכוהול, הכל איכות
מגזין קולינריה, תיירות, ולייף סטייל