ב-1.11.11, תאריך מקסים במיוחד, חגגתי את יום הולדתי. ביום הזה קיבלתי מחברה מתנה "שווה" במיוחד, זוג כרטיסים להופעה של אבי סינגולדה, גיטריסט מופלא: מאז שאני זוכרת את עצמי, ועוד מימי תיסלם, הופעות מוזיקה תמיד עשו לי שמח. בתקופה ההיא, הייתי נודדת עם תיסלם להופעות בכל הארץ. בנזין, שהגיעו מעט אחריהם, כבשו את ליבי. גם אחריהם נסעתי, כמעט לכל מקום. אחרי זה התחילו לצוץ פאבים עם הופעות. פאב הבית שלי בגיל 18 היה "המושניק", בז'בוטינסקי פינת ביאליק בר"ג. כל ערב היינו יושבים במושניק, אני והחבר'ה, על השולחנות, עם בקבוק גולדסטאר ביד. שרנו אהוד בנאי, דני ליטני, ואחרים. רונית שחר, שהיתה אז בתחילת דרכה המוזיקלית, הופיעה במושניק, כמו גם ערן בורוכוב וטל ניניו, שני גיטריסטים כיפיים במיוחד. אני הייתי יושבת, קרוב, מסתכלת על הגיטרות, ונמסה. בגיל 20 קניתי את הגיטרה הראשונה שלי. העיניים שלי נצצו. זאת הגיטרה הראשונה שלי, אקוסטית, אהובתי: היתה לי אהבה מיוחדת למפרטים. בכל חנות מוזיקה עצרתי, וק
מגזין קולינריה, תיירות, ולייף סטייל