כשהייתי ילדה, לאבא שלי היתה חנות לעוף בגריל. הוא ואחיו התאום מכרו עופות בגריל. חנות אחת קטנה בקינג ג'ורג בת"א, שכולה ריחות נפלאים של עוף בגריל. עוף בגריל הוא לא "סתם עוד עוף" בשבילי. עוף בגריל אלו זכרונות מאבא שלי, ז"ל. זכרונות נעימים כאלו שמציפים אותנו, וגורמים לנו להזיל דמעה, ולהתגעגע. בדיוק אותה דמעה נוסטלגית חנקה את גרוני כשטעמתי את העוף בגריל של "רוסטה צ'יקן". משהו בריח שלו, בתיבול המיוחד, הזכיר לי את "העוף בגריל של אבא". אבא שלי בטח יושב שם למעלה, קורא, ומחייך. תמיד אמרתי שהעוף בגריל שלו היה העוף בגריל הכי טעים שאכלתי. זכרונות ילדות, אי אפשר להתווכח איתם.
מגזין קולינריה, תיירות, ולייף סטייל