חג פורים, החג הכי שמח, השאיר לי צלקת. לא, לא על האוזן של המן (-: פורים. הייתי ילדה קטנה, בביה"ס היסודי "אלחריזי" בת"א. בביה"ס כל אחד הכין משלוח מנות, היינו מכניסים את כל המשלוחים לשק יוטה גדול, וכל אחד היה שולח את היד לשק, ומוציא משלוח צבעוני ומלא בכל טוב. אמא שלי תמיד השקיעה במשלוחי המנות. היא הכינה תמיד משלוחים כאלו, שאני הייתי שמחה לקבל לעצמי. באותו פורים עצוב ילדה אחת שכחה להביא את המשלוח. לקחנו קרטון בכיתה, כמה ילדים תרמו כמה פריטים, וזה היה המשלוח הכי מעפן שהיה אפשר לדמיין. כשהכנסתי את היד, אמרתי לעצמי: "רק שלא יצא המשלוח העלוב הזה".
מגזין קולינריה, תיירות, ולייף סטייל