צפת. העיר הזו תמיד מרתקת אותי. בכלל, כל הערים העתיקות האלו, עם המבנים המקסימים, האנשים המיוחדים, והאווירה הכ"כ אחרת מהאווירה העירונית שאני מכירה, תמיד נעים לי לחוות אותן מחדש. כל עיר כזו, והייחוד שבה. בצפת, אפילו הלחוח התימני נראה אחרת (-: היה יום קר. חמושים בצעיפים, מעילים וכובעים, צעדנו לעבר "בית המאירי": ב"בית המאירי" ממוקם מוזיאון וארכיון של זקני צפת: נכנסנו למוזיאון, קפואים קמעה. קבלת הפנים היתה לבבית, ובעיקר חמה. מרק עדשים חם וטעים חיכה לנו, והחזיר לנו את הצבע ללחיים: בחדרון קטן ועמוס "מגני דוד" (גם על הרצפה היפה), קיבלנו הדרכה קצרה על מוזיאון המאירי ועל האיש, יחזקאל המאירי. מוזיאון המאירי הוא מוזיאון ומכון לחקר תולדות הישוב היהודי בצפת מיסודו של יחזקאל המאירי: עשינו סיבוב קצר בחצר המקסימה הבנויה בעיצוב מיוחד של אבנים מיוחדות, והתפעלנו מהויטראז'ים המקסימים שעוטפים את בית המאירי: כשנכנסנו לבית, קיבלה אותנו בלבביות דמות מחופשת לאחת מנשות צפת של "הימים ההם". היא ליוותה אותנו למשך כל הביקור, תוך שהיא נותנת הסברים
מגזין קולינריה, תיירות, ולייף סטייל