דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית המלצה

לבד בברלין - ביקורת הצגה (הבימה). על אנשים, גלויות, וחיות אחרות.

אני לא יודעת מה אני חושבת על ברלין. מצד אחד, בפעמיים שביקרתי בה, נהנתי מכל מה שיש לה להציע. מצד שני, לרגעים, חוויתי בה רגעים של הרבה כאב ועצב. בכל פינה בברלין אפשר לראות את שרידי המלחמה "ההיא", זו שלעולם לא נשכח.  שם ההצגה "לבד בברלין", עורר בי חששות. קצת מפחיד להיות לבד בברלין, ולכו תדעו מה יקרה בה. הרי יש לה היסטוריה לא פשוטה. על בסיס ההיסטוריה הזו, כתב הנס פאלאדה את הספר "לבד בברלין". חייו לא היו פשוטים. הוא סירב להצטרף למפלגה הנאצית, נעצר ע"י הגסטפו, ולבסוף שוחרר. הלחצים שאיתם נאלץ להתמודד גבו מחיר, ופאלאדה החל להשתמש בסמים ואלכוהול. לאחר שגבלס הורה לו לכתוב רומן אנטישמי, פאלאדה התמוטט והוכנס לבית מחסה לפושעים חולי נפש. למרות התנאים הקשים, פאלאדה שרד ושוחרר עם תום המלחמה, אך נשאר מרוסק. אחד מחבריו החליט לפעול להחלמתו בעזרת הכתיבה, והפקיד בידיו תיק שנמצא בין תעודות הגסטפו, על זוג ממעמד הפועלים שמרד בנאצים. פאלאדה כתב את הספר ב-24 ימים בסך הכל, אבל לא הספיק לראות את ספרו יוצא לאור. הוא נפטר ב-1947, כמה שבועות לפני. 

הלנה בנמל קיסריה - 4 ראשונות, קינוח אחד, מס מעצבן, ונוף שאין לו תחליף.

תוך כדי נסיעה למלון הבוטיק נחשולים, התלבטתי איפה כדאי לעצור. בדקתי עם מכרה מעמותת כרמלים, שמכירה כל פינה באזור - והומלצה לי מסעדת הלנה בנמל, מסעדה בנמל קיסריה. גילוי נאות: הייתי אורחת המסעדה. רגע של קיטור (בחולם ובשורוק): כשאני באה לאכול במסעדה, מן הראוי שלא אשלם דמי כניסה בסך 28 ש"ח (14 ש"ח לאדם). בכלל, כל הקטע של להיכנס לאכול במסעדה לא זולה בכלל, ולשלם על זה דמי כניסה נשמע לי הזוי. אם אני הייתי בעלת מסעדה בנמל קיסריה, הייתי הופכת שולחנות כדי שהלקוחות שלי לא יוציאו שקל מכיסם בשביל לשבת אצלי. אני מודה - היו רגעים שרציתי לעשות "יו טרן", ולהגיד "תודה, אני אלך לאכול במקום אחר", אבל הזכרונות הטובים שהיו לי מהלנה שאכלתי בה לפני הרבה שנים מנעו ממני להסתובב. אבל, אני זו אני. חרקתי שיניים, ונכנסנו.