דלג לתוכן הראשי

לבד בברלין - ביקורת הצגה (הבימה). על אנשים, גלויות, וחיות אחרות.




אני לא יודעת מה אני חושבת על ברלין.
מצד אחד, בפעמיים שביקרתי בה, נהנתי מכל מה שיש לה להציע.
מצד שני, לרגעים, חוויתי בה רגעים של הרבה כאב ועצב.
בכל פינה בברלין אפשר לראות את שרידי המלחמה "ההיא", זו שלעולם לא נשכח. 
שם ההצגה "לבד בברלין", עורר בי חששות. קצת מפחיד להיות לבד בברלין, ולכו תדעו מה יקרה בה.
הרי יש לה היסטוריה לא פשוטה.
על בסיס ההיסטוריה הזו, כתב הנס פאלאדה את הספר "לבד בברלין". חייו לא היו פשוטים. הוא סירב להצטרף למפלגה הנאצית, נעצר ע"י הגסטפו, ולבסוף שוחרר. הלחצים שאיתם נאלץ להתמודד גבו מחיר, ופאלאדה החל להשתמש בסמים ואלכוהול. לאחר שגבלס הורה לו לכתוב רומן אנטישמי, פאלאדה התמוטט והוכנס לבית מחסה לפושעים חולי נפש. למרות התנאים הקשים, פאלאדה שרד ושוחרר עם תום המלחמה, אך נשאר מרוסק. אחד מחבריו החליט לפעול להחלמתו בעזרת הכתיבה, והפקיד בידיו תיק שנמצא בין תעודות הגסטפו, על זוג ממעמד הפועלים שמרד בנאצים. פאלאדה כתב את הספר ב-24 ימים בסך הכל, אבל לא הספיק לראות את ספרו יוצא לאור. הוא נפטר ב-1947, כמה שבועות לפני. 

ההצגה "לבד בברלין" חפה מתפאורה נוצצת או מתאורה צבעונית. הבמה בסיסית, ועליה כמה כסאות, שעליהם יושבים כוכבי ההצגה ומספרים את סיפורם של אסופת שכנים בבנין דירות, עם אופיו המיוחד של כל אחד מהם. חלקם, עם הפנים לקהל, חלקם עם הגב. הכל מאד מינימליסטי, ואולי זה בדיוק מה שנותן להצגה את העוצמה הכ"כ גדולה שלה. 
נורמן עיסא (אוטו קוונגל) ואסנת פישמן (אנה קוונגל) הם הדיירים שסביבם סובב הסיפור כולו. זוג נשוי שאיבד את ילדו במלחמה, והחליט לבגוד במשטר הנאצי באמצעות גלויות שחילקו ופיזרו בעיר. 
נורמן עיסא ואסנת פישמן. צילום: ז'ראר אלון

בבניין מתגוררים גם פיני קדרון, שמשחק בחן רב ובכשרון יוצא דופן את אמיל בורקהאוזן, נוכל לא קטן ומלשן גדול, שלא בוחל בשום אמצעי בשביל עוד קצת מארקים שיכנסו לכיסו. 
מיכאל כורש הוא השופט פרום, שמתגורר קומה אחת מתחת לפראו רוזנטל (שולמית אדר), הדיירת היהודיה, כי הרי חייבת להיות אחת כזו בסיפור הזה. כשפראו נרדפת בגלל יהדותה, השופט פרום הוא זה שמסתיר אותה בביתו.

בעודי יושבת וממתינה למסך שיתרומם באולם "מסקין", עלעלתי בתוכניה. 
ציפיתי להצגה "כבדה", הייתי בטוחה שהיא תעייף אותי. 
ואכן, ברגעיה הראשונים היא אכן הייתה כזו. אנשי הבנין פתחו במונולוגים. לרגעים חשבתי שבטח ההפסקה תגרום לי לא לחזור. תוך כדי תנועה, ההצגה התחילה לרתק אותי. 
תומר שרון בתפקיד קומיסר אשריך, האיש הרע והנאצי נטול רחמים, הבריק עם תפקיד לא פשוט. 
ככל שתנסו לשכנע אותי, לא אצליח לעולם לשים עלי את סמלי הנאציזם, גם לא בשביל משחק. לא קל להיות שחקן, ולהיכנס לדמות שאתה אמור לתעב. תומר שרון עושה זאת בצורה מושלמת, וכשחקן שבא מהצד הקומי, אפילו בצורה מעוררת השתאות.
 תומר שרון, אורי הוכמן, בן יוסיפוביץ'. צילום: ג'ראר אלון.
מולו, עמי סמולרצ'יק, שמשחק את אנו קלוגה, חברו ושותפו לתככים, למזימות ולגניבות הקטנות של אמיל בורקהאוזן. 
גם הוא במשחק משובב נפש, אוקסימורוני ככל שזה ישמע, כי מה להצגה שכזו ולמשובב נפש? ובכל זאת, כזה הוא סמולרצ'יק. משב רוח מרענן גם כשהכל קודר. 
השילוב שבין שחר פנקס, שכתבה את המחזה על בסיס הספר החשוב הזה, לבין הבימוי של אילן רונן, בשילוב התפאורה של ניב מנור והתאורה של זיו וולושין, מכניסים את מימד הדרמה למחוזות אחרים. אין לצופה ברירה - אלא להקשיב. האולם דמם. שום רחש לא נשמע, מלבד מילותיהם החודרות של השחקנים. 
המתח היה באוויר, ולא מש ממנו לרגע. גם אם חשבתי שלא אשרוד, בהתבסס על הדקות הראשונות, נשארתי מרותקת לכל אורך ההצגה, עד כדי שאלה של עצמי לעצמי "למה בכלל צריך הפסקה".
ההצגה "לבד בברלין" היא מסמך היסטורי שמציג את חייהם של האנשים הפשוטים, אלו שרק רוצים לחיות את החיים הנורמלים של לרדת למכולת, לשתות כוס תה בבית, ולהגיד בוקר טוב לשכנים בחדר המדרגות.
זה מסמך היסטורי אנושי כואב, שמפיל צל כבד על תקופה איומה, על אנשים שאיבדו את עצמם, את דרכם, את משפחתם וחלקם את ההגיון הבריא שאמור להיות לכל יצור אנושי באשר הוא. 
מלחמת העולם השנייה היא משהו שאסור לשכוח, וההצגה המצוינת הזו מאפשרת להכניס עוד פיסת זיכרון לחיים בתקופה ההיא, החיים שבעצם לא היו חיים. 
אנה ואוטו קוונגל הם האנשים האמיצים שחששו אבל לא פחדו להתנגד למשטר הנאצי, ולבסוף שילמו בחייהם על מה שבימים ההם נקרא "בגידה במשטר".
אסנת פישמן, נורמן עיסא. צילום: ג'ראר אלון

משחק מעולה של קאסט שלא צריך אורות של דיסקוטק ותפאורה מושקעת בכדי להעביר את המסר, ולספר את הסיפור הנאצי, הגרמני, היהודי, האנושי, הכואב והמטורף הזה.


"לבד בברלין" - הבימה
מחזה: שחר פנקס                             
בימוי: אילן רונן
עיצוב תפאורה: ניב מנור                           
עיצוב תלבושות: אולה שבצוב
תנועה ועריכה מוסיקלית: מירי לזר             
עיצוב תאורה: זיו וולושין
וידיאו:  אריק אביגדור
שחקנים: נורמן עיסא, אסנת פישמן, תומר שרון, עמי סמולרצ'יק, פיני קידרון, אלכס קרול, שולמית אדר, רינת מטטוב, דוית גביש, אורי הוכמן, בן יוסיפוביץ', מיכאל כורש, לאה גלפנשטיין, רותם קינן, אורי אברהמי ונעם פרנק.

אתר הבימה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

פשטידת התרד ההורסת שלי. לא רק לפופאי מגיע! (-:

תרד. אחד מהירוקים הבריאים. נו, בטח כולכם זוכרים את "פופאי" (-: קיבלתי להתנסות חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל". באופן כללי, אני מאד אוהבת את כל הירקות השטופים, הטריים, הקצוצים. תענוג אמיתי. סלטים, פשטידות, מטבלים- הכל מוכן בשניות, בזכותם (-: שקלתי מה לעשות איתם. מצד אחד, ממש בא לי שקשוקת תרד עם שמנת. מצד שני, אני אוהבת פשטידות, וגם פשטידת תרד נראתה לי פתרון זריז ונפלא לארוחת ערב קלילה של מוצ"ש. החלטתי להכין פשטידה, ובשבילכם, גם צילמתי אותה, שלב אחרי שלב, כי כשהכל מגיע היום טרי, שטוף ומוכן לאכילה, חצי מהעבודה המעייפת יורדת, וההכנה הופכת לכיף של ממש (-:



לוקחים חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל",
וחולטים אותם כחצי דקה במים רותחים.

מעבירים את העלים לקערה עם מים קרים.

שמים בקערה ארבע ביצים:

מוסיפים קופסא שמנת חמוצה 15%, ושתי שיני שום:


מוסיפים ארבע כפות קמח תופח, וארבע כפות מיונז. כן, מיונז (-: סוחטים היטב את עלי התרד, ומוסיפים גם אותם לקערה. מוסיפים כף של בזיליקום טרי חתוך גס:



מתבלים במלח ופלפל, מוסיפים חצי כוס מים, ומערבבים:




משמנים תבנית אפיה, מפ…

מתכון לקינוחי גבינה-אוראו אישיים. קינוח שבועות הורס לעצלני מטבח :)

בפוסט הקודם הכנתי עוגת אוראו-גבינה עם בוטנים מסוכרים.
העוגה היא לאלו שאוהבים להשקיע.
מאותה תערובת של המלית הכנתי קינוחים אישיים בכוסות,
סוג של קיצור דרך לאלו שלא אוהבים לעבוד קשה מדי :)

המתכון מתאים מאד לשבועות, והוא קל להכנה.
הוא מרשים, וטעים.


קינוחי אוראו-גבינה אישיים

קינוח גבינה ולוטוס בכוסות אישיות. מתכון מהיר הכנה והורס במיוחד!

מתכון לקינוח לוטוס
החומרים ל-3 כוסות של 200 מ"ל *אפשר להכין בכוסות קטנות יותר



מצרכים:
12 עוגיות לוטוס מרוסקות גס
1 שמנת מתוקה 38%
1 כוס חלב (200 מ"ל)
1 חב' אינסטנט פודינג וניל
2 כפות גבינה 5%
ממרח לוטוס עם פירורי לוטוס בפנים-מוצר חדש ומטריף
(כף גדושה לתערובת הקרם, כף נוספת לזילוף בין השכבות)
שוקולד מריר מגורד לעיטור

אופן הכנה:
לקערת מיקסר שופכים אינסטנט פודינג וניל, חלב, שמנת, ומתחילים להקציף במהירות גבוהה. 
לערבב את הגבינה עם ממרח הלוטוס עד לאיחוד מלא.
כשהקרם מתייצב לקפל אותו לתערובת הגבינה-לוטוס.
להכניס לכמה דקות למקרר.

הרכבת המנה:
לוקחים שקית זילוף
(אני משתמשת בחד פעמית, הכי נוח ללכלך ולזרוק ישר לפח).
גוזרים בשקיות הזילוף פתח של 1 ס"מ.
מזלפים שכבה של קרם לתוך כוסות שקופות ויפות.
מעליה מפזרים שכבה של פירורי לוטוס,
ומעליה  מזלפים עוד שכבה של קרם.
מכניסים כף לוטוס למיקרו וממיסים למצב נוזלי.
(ברגע שנמס לעצור, להימנע מחימום יתר!)
מעל שכבת הקרם השנייה שופכים  מעט מנוזל הלוטוס,
ועליו מפזרים שוב עוגיות מגורדות.
מסיימים עם שכבת קרם נוספת.
מכניסים למקרר עטוף בניילון נצמד לכ-3 שעות.
לפני ההגשה מגרדים …

עוגת אוראו עם גבינה ובוטנים מסוכרים. יש דברים ששווה לחיות עבורם :)

מי שכבר טעם קינוחי אוראו, יודע שאין על השילוב של אוראו+גבינה.
שבועות הגיע, החלטתי להכין עוגת גבינה-אוראו, רק שהפעם הוספתי לה טוויסט נהדר: בוטנים מסוכרים.
אוי, שזה טעים!

אז מה יש בעוגה הכ"כ טעימה הזו?