דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית ים המלח

התבלין הסודי החדש שלי. גם טעים, גם בריא.

אני זוכרת שכשאבא שלי קיבל את התקף הלב הראשון שלו, אמא שלי, שהייתי אז בערך בגילי, קיבלה הוראה מהרופאים להוריד מיידית נתרן. כמובן הרבה ברירות לא היו לה, והפתרון היה להפסיק לשים מלח באוכל. מאותו יום היינו צריכים להוסיף את המלח לאוכל אחרי הבישול, מה שברוב המקרים אינו משתווה לבישול עם מלח, שנספג לתוך המזון, מייחד ופותח את טעמיו, וגורם ללשון שלנו לרטוט משמחה.

הרודס ים המלח. אוי, האוכל, האוכל! חלק א: הגעתי לגן עדן.

כשהזמינו אותי להשקת עיתונאים של מלון הרודס ים המלח ,  לא יכולתי לסרב. כחובבת נסיעות, טיולים, אוכל, פינוקים, ובתי מלון(ארבעה כוכבים פלוס, כן?) בעיקר,  זרחתי כמו השמש של ים המלח, כבר יומיים לפני הנסיעה. "אמא, קחי אותנו גם!" אמרו לי ה"נוער" שלי, ואני הסתכלתי עליהם בעיניים של "אוף, הלוואי שיכולתי", וליבי נצבט.  שוב אני יוצאת לעשות חיים, ומשאירה אותם "לבלות" בביה"ס, כשאני מבלה בים ובבריכה. הבטחתי להם שאוטוטו החופש הגדול, וגם הם יקבלו הזדמנות לבלות איתי במלון כזה או אחר(-: לים המלח הגענו בצהריים. באוטובוס הייתה לנו "דיילת", שפינקה אותנו כל הנסיעה בשתיה, מאפים, פירות ופיצוחים. (פה מגיע שאפו למשרד היח"צ של פתאל שעשה מעל ומעבר כדי להנעים לנו את הנסיעה, אין דברים כאלו!). כשהגענו למלון, חשבתי לעצמי: "אחרי כל הפינוקים באוטובוס, למי יש חשק לארוחת צהריים?" המחשבה הזו עלתה לראשי בעקבות נסיון עבר בארוחות צהריים בבתי מלון.  לצערי, ארוחות הצהריים בבתי מלון הן לא גולת הכותרת של הארוחות, ולכן, לא נצפתה מצידי היסטריה ל