זה לא סוד שאני אהבת מכוניות. זה לא סוד שאני אוהבת מכוניות מהירות, וכבישים מהירים. נו, לפני 18 שנה, כשכולם הלכו לאוניברסיטה, אני בחרתי להיות על הכבישים. בחרתי את המקצוע הכי מוזר שיכולה הייתה לבחור בחורה בגילי. בגיל 25 התחלתי את לימודי הוראת הנהיגה, כי חשבתי שלשבת באוטו כל היום זה תענוג. אז זהו, שלשבת באוטו זה תענוג, לשבת באוטו כל היום וללמד נהיגה זה לא תענוג בכלל :) בשלב כלשהו, החלטתי ש"סתם נהיגה" זה משעמם, ואני, חולת אדרנלין, לא יכולה להסתפק בלנהוג 100 קמ"ש על כביש 5 או 130 על כביש 6. נו, זה משעמם. והחלטתי שהגיע הזמן לבלות באקסטרים. חוצמזה, מאז ששמו מצלמות מהירות בכביש 5 זה עוד יותר משעמם :) עשיתי שני דברים: 1. יצאתי לקורס של נהג המירוצים ראם סמואל ב"מסלולים", קורס של מאמני נהיגה מתקדמת. לא מאמינים? הנה, יש לי הוכחה קבילה בבית משפט :)