תמונות מהחיים הטובים

אני מתחילה עם השאלה הנצחית: איפה לדעתכם החומוס הכי טוב בארץ? אני מצאתי אותו. זהו. מבטיחה לכם, חובבי החומוס, אם עוד לא יצא לכם לאכול שם, אתם תודו לי. בדרכי לביקור בנצרת, שעליה כתבתי כאן, הוזמנתי לעצור במסעדה בזרזיר. זרזיר נמצאת כ-10 ק"מ מנצרת, כך שהמיקום התאים לי "בול". זרזיר נמצא על כביש 79, בואך עמק יזרעאל. הגענו לזרזיר למסעדת אל סולטאן בשישי בצהריים, המסעדה הייתה עמוסה. אוכלוסיית היישוב מורכבת מבני חמישה שבטים בדואים, וכראוי לישוב בדואי, גם מסעדת אל סולטאן היא מסעדה בדואית. היא לא סתם מסעדה בדואית. היא מסעדה בדואית נהדרת.

אין כמו יפו בלילות. אין כמו יפו גם בימים, וגם בכלל. אין כמו יפו האותנטית, זאת של המזח, הדגים, שוק הפשפשים, האנשים והשעון. יפו הפשוטה, העממית, המעורבת, השמחה. תחת הקונספט היפואי הזה נפתחה מסעדתו החדשה של ניר צוק, "עולי ציון". ניר והבשלנית נטלי שחף, שמנהלת את המסעדה, ערכו ערב בלוגרים ב"עולי ציון", כדי שגם אנחנו נכיר את המקום החדש, שכולו אווירה, מוזיקה, אלכוהול, שמחה, ואוכל עממי ומתומחר היטב, כמו ש"עממי" צריך להיות. המקום מעוצב "ככה וככה". מזרח ומערב. פשוט ואלגנטי. מטבח מרכזי שקוף, כשמסביבו המסעדה, שהיא בעצם בר ענק וכיפי. הסחורה הטרייה יושבת לה בתוך כלים מבריקים: מול הכלים המבריקים והמטבח המאובזר, ניצבת לה בגאווה מכונה ישנה ומקסימה לטחינת בשר, בדיוק כמו שראוי למסעדה שנמצאת בתחום שוק הפשפשים: פתחתי את הערב עם בייליס, כמו שאני אוהבת . ניר צוק אוהב שמח. הוא גם אוהב לפנק. כשהשף מפנק ושמח, והאלכוהול זורם בכיף, אי אפשר לא להיכנס לאווירה של המקום הזה. מקום שמח. באחת הפינות עמדה די ג'יי, שדאגה כל הערב למוסיקה שעשתה לנו חשק ל