דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית עסקית צהריים שווה

מסעדה תאילנדית EAST. איסט ההיסטרית!

תאילנד היא חלום שלי. עוד לא ביקרתי בה, מסיבות כאלו ואחרות, אבל בכל פעם אני חולמת. בא לי לשכב על חופים זהובים, עם משקה קוקוס, ועם תאילנדת שמפנקת אותי ב"פוט מסאז'" בידיה הענוגות. והאוכל, אחחח, האוכל. אין מחלוקת על כך שהאוכל האסיאתי תופס נתח נכבד בסצינה הקולינרית הישראלית, ולא בכדי. הוא משתלב נפלא עם החך הישראלי, ועוד מימי המסעדות הסיניות הראשונות, לוטוס והסינית האדומה, הוא הגיע לפה כדי להישאר. אחרי הסיניות הראשונות ועידן הטייק אווי האסיאתי, הגיעו הסושיות, ואחריהן, הסושיות הסטייליסטיות. יש הרבה אסיאתיות, אין הרבה תאילנדיות אמיתיות שכאלו, שנותנות לקהל את החוויה של תאילנד במלוא עוצמתה. לאחרונה נפתחה תאילנדית כזו, עם שף תאילנדי שעושה קסמים, טאפ שמו. ברזומה שלו יש מספר מסעדות שף מובילות בבנגקוק. ביחד עם השף הישאראלי המוכר, ליאון אלקלעי, הם הרכיבו תפריט ומנות תאילנדיות שישתלבו עם הטעם הישראלי.

הוא אמר: "זה אחד ההמבורגרים הטובים שאכלתי". גם לכם מגיע לדעת איפה :)

הבן שלי כבר ממש לא "ילד". כנער טיפוסי, תנו לו המבורגר טוב, והוא מאושר. הוא לא מחובבי ה"פאסט פוד", וזה די ברור. עם אמא כמוני, לנער לא קל להחזיק מהמבורגר קפוא של רשתות ההמבוגרים השונות, או להגיד עליו "טעים" :) אז כשאנחנו אוכלים המבורגר, אוכלים המבורגר. אמיתי כזה. עם בשר שהוא "בשר", ולא בשר שהוא תערובת בלתי ברורה של דברים בלתי אכילים. Zinc התל אביבית והאהובה בהובלת השף קובי אביטן הגיעה גם ליהוד, עם סניף משודרג ואלגנטי. הוזמנתי לארוחה בסניף ביהוד, אליה הלכתי עם שני בני הנוער שלי. יהוד היא עיר בילוי קרובה מבחינתי, ובראש העין באמת שאין יותר מדי מה לאכול, לצערי. האופציות לתושבי ראש העין הן כפר קאסם, הוד השרון או יהוד, כך שמבחינתי המיקום היה מושלם לצהריים עם הילדים, וגם התפריט.