דילוג לתוכן הראשי

רשומות

אוכל. צבע. טבע. סיפור של אהבה צפונית (-:

בוקר של טיול בכרמלים. האוכל תמיד תופס אצלי מקום "שווה". הסיור בכרמלים הראה לי שההנאה לא תלויה באוכל. היא תלויה במקום, בפעילות, בחברה. האוכל הוא רק תוספת. מצד שני, גם לתוספות יש את המקום המכובד שלהם, ואני, בלי לכתוב על אוכל, או לפחות לצלם אותו, לא מסוגלת(-: את הבוקר התחלנו בארוחת בוקר במלון "ניר עציון". ארוחת בוקר סטנדרטית   שכללה לחמים מסוגים שונים, מזנוני ירקות, גבינות, וביצים, כמובן (-: לפני שהגענו לארוחת הבוקר, עצרנו לטעום את המעדנים של "גבינות שוורצמן": גבינות משובחות, זיתים מעולים. יצאנו לחצר המקסימה של שוורצמן שם פינקו אותנו במלבי משגע עם קרם אגוזים, ובסיידר חם מתוצרת בית: וזכינו לשמוע את הסיפור של משפחת שוורצמן: מדושנים מעונג נכנסנו לרכבים, ונסענו לארוחת הבוקר, אותה סיימנו עם קפה במרפסת ונוף לים, ועם הרבה מצב רוח נהדר שליווה אותנו לאורך כל היום: ואז הגענו למקום קסום. אין הוד? יש הוד, הרבה הוד בעין הוד (-: עין הוד התגלתה כמקום קסום. על האומנות והיופי של עין הוד אני אספר בפוסט אחר, מגיע למקום הזה פוסט משלו. האמת, גם לאיש הזה

כרמלים. הרמוניה מופלאה בשחור-ירוק.

משרד התיירות הוציא קבוצת בלוגרים נבחרים לסיור בכרמלים. את הסיור ארגנה "עמותת כרמלים".כרמלים חולשת על המרחב שבין חיפה לחדרה והיא כוללת בתחומה 8 מועצות אזוריות ומקומיות ביניהם מוא"ז חוף כרמל, בנימינה, זכרון, אלונה, ג'סר א זרקא, פרדיס, ועוד. ברחבי כרמלים כ-140 אטרקציות, 20 יקבים, 300 אמנים וגלריות לאמנות, כ-1200 חדרי מלון ו-130 מסעדות. מסעדות. שמעתי "מסעדות", אז הסכמתי. נו, זו אני. האוכל הוא תמיד מה שמצליח להרשים אותי. הפעם, ציפתה לי הפתעה. היה אוכל, הרבה אוכל, אבל מה שהצליח להשאיר בי חותם הוא דווקא הנוף. אחרי השריפה הגדולה, חשבתי שהכל יהיה שחור. טעיתי. השחור, היה שחור קסום. שחור מעורבב עם ירוק. עצים שחורים, בתים מפוייחים, ועדיין, הרבה ירוק מסביב. לפעמים, ההרמוניה הזו היתה כ"כ נהדרת, כאילו מישהו תכנן מיצג של נוף פראי, ומושלם: התחלנו עם הרבה ירוק. מלון ניר עציון, שם אכלנו ארוחת בוקר. עמוס ירוק, וצופה אל הים: אחרי ניר עציון המשכנו לעין הוד. כפר האומנים, רק עליו אפשר לספר יום שלם, ועדיין יהיה מה להוסיף. הסיפורים על עין הוד יהיו בפוסט אחר, כי הר