זה היה בוקר עייף שכזה. התעוררתי ומילמלתי: "מזל שההשקה של היום קרובה לבית". כתושבת ראש העין, לרוב אני צריכה לנסוע להשקות תל אביביות. הפקקים ומצוקת החנייה גורמים לי לוותר, במיוחד על השקות בשעות הבוקר. על זו לא ויתרתי. כמה השקות יש בהוד השרון, 7 דקות מהבית? :) האמת? ידעתי שאני הולכת להשקת מתחם יופי, רק לא תיארתי כמה יופי. המון. אני זוכרת היטב את הסיוט של ימי ה"טרום חתונה" שלי. ריצות למיליון מקומות, כשכל דבר נמצא בנקודה אחרת של תל אביב. כן, כן, פעם הייתי תל אביבית אמיתית :) את שמלת הכלה קניתי בכיכר המדינה. לא שלא היו השכרות, אבל אני רציתי שמלה של "לורה אשלי", שבשנות ה-90 היה בארץ סניף אחד של המותג הבריטי, עם שמלות בסגנון כפרי רומנטי. אהה, ושלא יהיה לבן בוהק. רציתי לבן-קרם. משם רצתי לשוקי זיקרי, לתסרוקת. כשאני חושבת על זה, הייתי די מפונקת :) את האיפור עשה לי בועז שטיין, שהיום הוא מותג בפני עצמו, אז הוא היה מאפר מוכשר בתחילת דרכו, עם הפקות איפור לקטלוגים ועיתונים כמו "לאשה" ואחרים. וכן, כמה שזה היה מייאש לרוץ ממקום למקום. וכמה הייתי
מגזין קולינריה, תיירות, ולייף סטייל