תמונות מהחיים הטובים

על הבשר המשובח מהקומה הראשונה של מסעדת אנגוס , כבר סיפרתי  בפוסט הקודם. עכשיו הגיע הזמן לבדוק האם הבשר המשובח, האדום והיפה הזה, עובר גם טיפול נכון מבחינת צלייה וטעמים. עלינו למעלה, חבורת בלוגרים קרניבורים, לקומה השנייה, קומת המסעדה של "אנגוס" . את פנינו קיבל השף נבות שלח , שאחראי לתפריט הבשרים המחודש של אנגוס:

את הפוסט על מסעדת  אנגוס  החיפאית, שבה הוזמנתי לבקר, אני אחלק לשני חלקים. לא כי יש לי זמן מיותר, אלא פשוט כי המסעדה הזו מחולקת לשני חלקים, ולכל חלק בה מגיע את הכבוד הממש ראוי לו. אבל ממש. ראוי, ראוי, ראוי! אני אתחיל עם הקומה הראשונה. הקומה הראשונה היא קומה שכולה גן עדן לחובבי בשר. על משפחת דבאח שמעתם? אין חובב בשר, לפחות בצפון, שלא שמע על הבשר של משפחת דבאח. הבשר המשובח מגיע מהעדר הפרטי של המשפחה שמגדלת בשר בגליל כבר יותר מ-60 שנה. נתחי הבשר באנגוס הם מהמובחרים שבנתחים. כמו תמיד, אני אתן לתמונות לדבר, הן עושות את זה לפעמים הרבה יותר טוב ממני. זו הכלה, ולכם רק נשאר להחליט עם איזה חלק שלה אתם הולכים לחופה(-:

בשר. נו, אתם יודעים. אני אוהבת בשר. מאד. סוג של קרניבורית, שיכולה לחסל סטייקים מעולים,  אחד אחרי השני,  כאילו אין מחר. יש בשר "רגיל", יש בשר "טוב", ויש בשר "מעולה". כשהוא מעולה, הוא גם שווה, משובח, מענג וטעים בטירוף. כשהוא כזה, כל ביס ממנו יכול להשאיר אותי עם עונג מושלם לשבוע לפחות. עד העונג הבא. כשהקצב שלך הוא גם שף, והבשר מיושן ועשוי הכי טוב, זה אפילו נפלא יותר. כשהוזמנתי למעדנייה של פיטר הומל, לא תיארתי לעצמי שזו תהיה מעדנייה שמהרגע שאצא ממנה, ארצה לחזור אליה שוב. ושוב. אין יום מאז שהייתי שם, שאני לא חושבת על אותם נתחים שהקצב-השף-האוסטרי הכין לנו, ובפי לא עולה געגוע: