תמונות מהחיים הטובים

בימים "ההם", כשהייתי יוצאת לטיולי אופניים בערך כל סופ"ש, היינו ישנים מדי פעם בחאן, כדי להתחיל את הטיול מוקדם בבוקר. נדמה לי שכמעט לא היה חאן בארץ שלא עברתי דרכו. וכן, אלו היו ימים מלאים שמחה, וחבר'ה, וחאנים כיפיים, ואווירה מהממת. וכן, אני מתגעגעת. ולכן, כשהוזמנתי לחאן, קפצתי משמחה.

"אני אפגוש אותך בנמל", אמר לי מיכה בשיחתנו הטלפונית. "אין בעיה", עניתי, כשכל מה שאני רוצה זה רק להגיע.  השעה הייתה מאוחרת. למלון הבוטיק "ערבסק" בעכו הייתי אמורה להגיע בשעות אחה"צ המוקדמות. מגוון אירועים לא צפויים עיכבו אותי בכמה שעות, ולמלון הגעתי ללא מזוודה (שנשכחה בבית), ללא בגדים, ללא איפור - ובעצם, בלי כלום. עצרתי בסופר פארם, קניתי מברשת שיניים ומשחת שיניים, וקיוויתי שאצליח לשרוד. היו רגעים שרציתי לחזור מהצפון הביתה, ולוותר על הלילה במלון. מצד שני, העייפות כבר איימה להרדים אותי על ההגה, אז החלטתי להישאר. כשפגשתי את מיכה, שהתעקש לבוא ללוות אותנו, כי מאוחר, ואולי לא נמצא את המיקום המדויק, עוד הייתי במצב רוח מדוכדך. הלכתי אחרי מיכה בסמטאות של העיר העתיקה, ורק רציתי לנחות על המיטה. ואז נכנסתי בדלת, למלון שעשה לי קסמים בלב.

מה היה לי ביום הזה? הרבה הרבה אושר. כי היה ביום הזה הכל. חדש, ישן, עתיק, מודרני, טעים, מסקרן, מלוח, מתוק, דגים, פלאפל, שוק, נמל, אווירה, ומסעדה אחת שאני חייבת לחזור אליה. אני אפילו לא יודעת איפה להתחיל. אולי אני אתחיל לפי הסדר :) הגענו לעכו, ביום עם מזג אוויר משגע. עכו היא אחת מהערים האלו שיש בה הכל. מה צריך? לא משהו מיוחד, אפשר פשוט לעלות על הרכבת, ולנסוע ליום כיף. כן, אפשר גם עם האוטו :) אני נסעתי הפעם עם הרכבת. בזמן האחרון אני דווקא נהנית להשתמש בה. היכולת להשתמש בסמארטפון תוך כדי נסיעה וההימנעות מהמתח והלחץ בכבישים עם הנהגים הישראלים דווקא נעימה לי. אהה, ויש מטען לסמארטפון, שזה ממש כיף :) הגעתי לעכו.  מרחק 7 דקות הליכה נמצא קניון עזריאלי החדש . נתתי אליו קפיצה, כי בכל זאת, אי אפשר בלי קניון על הבוקר(וממש התחשק לי קפה הפוך), ומשם התחלתי את הטיול בעיר. הנקודה הראשונה הייתה הפגישה עם השף המוכשר עלאא מוסא ממסעדת אלמרסא.  מסעדת אלמרסא נמצאת ממש על הים, מה שמבטיח דגים טריים בכל רגע. כי משם מגיעים הדייגים, ושם זו נקודת המוצא הכי טובה למסעדה שחומר הגלם השולט בה הוא הי