"אני אפגוש אותך בנמל", אמר לי מיכה בשיחתנו הטלפונית. "אין בעיה", עניתי, כשכל מה שאני רוצה זה רק להגיע. השעה הייתה מאוחרת. למלון הבוטיק "ערבסק" בעכו הייתי אמורה להגיע בשעות אחה"צ המוקדמות. מגוון אירועים לא צפויים עיכבו אותי בכמה שעות, ולמלון הגעתי ללא מזוודה (שנשכחה בבית), ללא בגדים, ללא איפור - ובעצם, בלי כלום. עצרתי בסופר פארם, קניתי מברשת שיניים ומשחת שיניים, וקיוויתי שאצליח לשרוד. היו רגעים שרציתי לחזור מהצפון הביתה, ולוותר על הלילה במלון. מצד שני, העייפות כבר איימה להרדים אותי על ההגה, אז החלטתי להישאר. כשפגשתי את מיכה, שהתעקש לבוא ללוות אותנו, כי מאוחר, ואולי לא נמצא את המיקום המדויק, עוד הייתי במצב רוח מדוכדך. הלכתי אחרי מיכה בסמטאות של העיר העתיקה, ורק רציתי לנחות על המיטה. ואז נכנסתי בדלת, למלון שעשה לי קסמים בלב.
מגזין קולינריה, תיירות, ולייף סטייל