תמונות מהחיים הטובים

מסעדת חג' כחיל הצמודה לכיכר השעון ביפו, רושמת לעצמה וותק של שש שנים סמוך לכיכר השעון, עם בעלות משפחתית שנמצאת כבר כ-40 שנה בעסקי המסעדנות. המשפחה מתגוררת ביפו למעלה מ-120 שנה. בימי השלטון הטורקי, בסוף המאה ה-19, התפרנסו בני המשפחה מנהיגה ב"דליג’אנסים" - כרכרות שהסיעו את התושבים המכובדים של יפו ברחבי ארץ ישראל ותפקדו גם כשומרי ראש.  את מסעדת חג’ כחיל החדשה פתח נעים חג’ כחיל באותו מקום ששימש במשך שנים כ’תחנה מרכזית’ לכרכרות. כאות הוקרה להיסטוריה המשפחתית הנציח חג’ כחיל את הדליג’אנס כסמל המסעדה החדשה. הבעלים נעים חג' כחיל (כן, כן, שם המסעדה הוא שם המשפחה של הבעלים - נכון שלא ידעתם?), בחר להגיש תפריט מטבח ערבי אותנטי עם אוריינטציה גלילית, ומינה את השף קוסאי שלוש (לשעבר, מסעדת אל-באבור) להרכיב מנות מיוחדות, שעיקרן - "עטוף בבצק".

בימים "ההם", כשהייתי יוצאת לטיולי אופניים בערך כל סופ"ש, היינו ישנים מדי פעם בחאן, כדי להתחיל את הטיול מוקדם בבוקר. נדמה לי שכמעט לא היה חאן בארץ שלא עברתי דרכו. וכן, אלו היו ימים מלאים שמחה, וחבר'ה, וחאנים כיפיים, ואווירה מהממת. וכן, אני מתגעגעת. ולכן, כשהוזמנתי לחאן, קפצתי משמחה.

את הפוסט הזה אני מקדישה לשף מוכשר מאד, שעושה אוכל טעים מאד, ושהרים מסעדה לתפארת. כשאנחנו מדברים על "אוכל ערבי", אנחנו מייד נוטים לחשוב על כיוון של חומוס, שיפודים, פיתות, ממולאים, כנאפה. בשנים האחרונות המטבח הערבי בארץ הפך להיות מתוחכם יותר, מקצועי יותר, ויש מספר שפים ערבים שלקחו את המטבח הערבי לקצה, ולקונספט קולינרי מפואר ומעניין. 

לא מעט פעמים ביקרתי בנצרת. עיר מיוחדת, מעורבת, קדושה, ומרגשת. גם מבחינה קולינארית, נצרת היא אחת ויחידה. אוסף של מסעדות ערביות מעולות, עם אוכל משובח ואירוח לבבי, כמו שהערבים יודעים לארח. מה שקרא: "פותחים שולחן". הביקור בנצרת הפעם התמקד במסעדת כיתאבון. פתחו שולחן :)